26,977
עריכות
שינויים
מ
הבחינה הרמוזה בליל ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[שבתעשרת הספירות]]להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כוהם חזרו למקורם. ובזה יש ב'שלבים, שזהו בליל ליל שבת דוקא, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]]ויום השבת.
זהו גם המשך הפסוק כי ==ליל שבת==בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", - כלומר: שבחינת מהות עצמותו יתברך, הוא ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהיה שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, עולה ונכלל ועלתה ונכללה בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
על ידי זה בחינה דרגה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו, - על ידי זה דוקא חוזר ונמשך המשכה ו[[ברכה]] עליונה שנקרא ברכת הויה כונקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא''' " (- ביום השבת שנקרא [[ברכה]]סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, בפנימיות דשלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[חסדעתיק]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש.
ענין זה נרמז בפסוק: ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעיהסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות דהוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר ש[[אור חוזרהקב"ה]] בתחלה בעצמותמתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.
כן היא גם המשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש - על כן בירך אלקים ליום השביעי - שהוא יום השבת.== מקורות שתי שבתות==אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
[[תמונהקובץ:נרות שבת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px]]ישנן ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי בחינות ב[[שבת קודש]]:שבתות".
== בחינת ליל שבת עליית העולמות==כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.
דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול. == בחינת יום שבת ==ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.
הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[שבת]] אחת – כיוון שב[[שבת]] יש שתי בחינות.
==קישורים חיצוניים==
*[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]