3
עריכות
שינויים
←קובנה
'''ליטא''' היא מדינה עצמאית הסמוכה ל[[רוסיה]], ואשר היתה הייתה בעבר חלק מ[[ברית המועצות]]. שמה של מדינה זו כרוכה ב[[התנגדות לחסידות]], בפרט בשל קהילת [[ווילנא]] והעומדים בראשה. אבל כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]] החלו להתפתח שם קהילות חסידויות, כגון חסידיו של אדמו"ר הזקן, ושל רבי שלמה מקרלין.
==רקע ==
עד שנת [[תקל"ז]] היו רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]], אדמו"ר הזקן, רבי [[אברהם מקאליסק]], ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] נשיאי החסידות בליטא ורוסיה הלבנה. בתקל"ז עלו רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי [[אברהם מקאליסק]] לארץ ישראל, בתקופה ההיא הר' יישכר בער פרש מתפקידו והיה לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]] כך ש[[אדמו"ר הזקן]] ניהל לבדו את תנועת החסידות בליטא ורוסיה הלבנה{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] (הוצאת [[תשע"ב]]) עמ' 41.}}. במשך שמונה שנים התפתחה החסידות לממדים עצומים ואלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'.
{{ערך מורחב|ערך=[[ווילנא]]}}
[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]]
[[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px250px|תצלום נדיר של תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר וילנא בזמן [[השואה]]]]
וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת"פ]]-[[ה'תקנ"ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.
מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן.
בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניההשנייה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים.
החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]].
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו.
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]].}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.
===ראקשיק===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור ראקשיק]]}}
ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים.
ההתיישבות הראשונה במקום היתה הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.
בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.
==ראו עוד==
*[[תולדות חב"ד בפולין , ליטא ולטביא]]
{{תבנית:עיירות בליטא|קטגריה=ללא}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולםליטא|*]]