פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

ליובאוויטש (עריכה)

גרסה מ־21:06, 16 באפריל 2024

נוספו 5,658 בתים ,  16 אפריל
אין תקציר עריכה
{{לשכתב|מועתק מהספר [[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|ליובאוויטש]] ללא עריכה מנימלית}}{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]] ו[[משתמש:לוחם חב"די/פורטל:ליובאוויטש|פורטל:ליובאוויטש]]}}
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוזיאון ליובאוויטש]]'''ליובאוויטשלְיוּבַּאווִיטְש''' ( בעברית: לוּבַּבִיץ. באנגלית: Lyubavichi. ברוסית: '''Любавичй''', ובפולניתЛюба́вич. בפולנית: '''lubawicz'''Lubawicze) היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]].העיירה שימשה כמרכזה החסידי של [[חסידות חב"ד]] במשך מאה ושתיים שנים. מה שנתן לה את שמה '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש''' ואת מנהיג החסידות ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''. העיירה נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד שכנה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם.בעיירה ליובאוויטש שכן מרכז חסידות חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. נשיאי חב"ד שהתגוררו לאחר מכן בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומותהעיירה ליובאוויטש הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד]], מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירהושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד במשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ו). שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותרגם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, עד שהפכה כל החצר להיות ממשיכה חסידות חב"ד להקרא "'''החצר בליובאוויטש'''חסידות חב" - המתוארת בספרות החבד ליובאוויטש"דית.
==מקור השם==[[בבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ"ק אדמו"ר הרייהצ"צ]] כתב ב, ובנו כ"ק אדמו"ר המהר"ש. והשטח בו גרו בעבר [[ספר הזכרונותרבותינו נשיאינו]] את פירוש השם של העיירה:, משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.
{{ציטוט|תוכן==השם==לא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא - " (שפירושו, ברוסית ובפולנית, : "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", צירוף שיצר את וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"ספר הזכרונות" פ"א. כך הייתה אך ראה בספר "ליובאוויטש סמל לאהבת ישראל- ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, אהבת הבריותשמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, ועל הכלשכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, כמובןמובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירה להיקרא בשם זה: "הגאון שלום שלמה, אהבת זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה', בורא הכלש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".|מרכאות=כן}}.
== הקמת העיר ==ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הרבי הריי"צכותב{{הערה|שם}}, שהשם "ליובא" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] באריכות שאפיינה את סיפור הקמתה דמותו של מייסד העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר - יהודי קדוש מן ה[[הצדיקים הנסתרים|נסתריםר' מאיר]], שהתפרסם באהבתו לכל אחד. ר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, ושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).
העיר כונתה בשם ליובאויטשו[[המהרי"ל]] (אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (ליובא = אהבה, ויטש = סיומתבתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, ברוסית) שהשם ניתן על שם אהבת יושביה לכל הנבראיםשמו של השר הראשון שהקים את העיירה, אפילו לבעלי החייםששמו היה "לובייעצקי".
==מרכז חסידות חב"דמיקום==[[קובץהעיירה ליובאוויטש נמצאת במרכז היישוב החקלאי "ליובאביצ'י" (Любавичское сельское поселение) בחבל רודניאנסקי שבמחוז סמולנסק (סמוך לגבול בלארוס). סמוכה לעיירות:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]בחירת העיירה ליובאווטשבבינוביטש, דוברומיסלא, רודניא, עיירה קטנה ונידחתליאזנא, כמרכז [[חסידות חב"ד]]לאדי, נתבארה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]:והרדישטש.
לא בכדי נועדה ליובאוויטש לתפוס מקום כה נכבדבעבר, תחילה בחיי בעקבות מלחמות בין [[הצדיקים הנסתריםרוסיה]]ו[[פולין] ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש], הייתה העיירה עוברת לעיתים קרובות בין המדינות{{הערה|אמנם למרות זאת, בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחדתושביה הגויים תמיד היו פולנים, הייתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוחולא רוסים (ספר הזכרונות).}}. בשנת ה'רפ"א (1521) חתם וואסילי השלישי מלך רוסיה על הסכם מסירת כמה עיירות באיזור סמולנסק לפולין, להתנזרות מהעולםביניהם גם העיירה ליובאוויטש. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת הסכם דומה חתם איוואן האיום בשנת ה'שט"ז (1556){{הערה|"ליובאוויטש - תולדות העיירה" מאת הרב שלום בער לוין}}. במהלך השנים עברה העיירה גם בין המחוזות אורשה, או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורהסמולנסק, ויטבסק ומוהילב.
==תיאור כללי==ליובאוויטש הייתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת מעולם לא היתה עיר גדולה, למרות שבתקופות מסוימות היו זורמים אליה מאות [[התבודדותחסידים]]מכל רחבי רוסיה. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשםשטח העיירה הוא כקילומטר וחצי על קילומטר וחצי. בצפון העיירה זורם נהר גדול שנקרא "נהר ברזינה"{{הערה|מקור נהר "בריזנה" היה בכפר הנושא אותו שם. כפר זה עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה המקיפו. 'עצי ליבנה' ברוסית: בריוזה Березы (ספר הזכרונות).}} (reka berezina), ובמערב העיירה זורם עוד נהר, קטן יותר (reka khuditsa), שנקרא "נהר המצבה"{{הערה|משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית העלמין העתיק. האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתוולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי "נהר המצבה" לשתיה או לרחצה (ספר הזכרונות).}}.
במשך מאה ושתיים שנה שימשה ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות העיירה מוקפת בייערות גדולים, שמשווים לה מראה של מקום מבודד. וכפי שכותב [[נשיאי חבהרבי הריי"דצ]], וכמרכז ל[[חסידות]] החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי [[רוסיה]] ובמדינות העולם.ליובאוויטש הייתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות{{הערה|מבוא ל'ב[[ספר הזכרונות]]' ח"א.}}.:
===תקופת אדמו"ר הזקן=={{ציטוט|תוכן=מרכז תנועת [[חסידות חב"ד]] עבר ל[[עיירה]] ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] הנמצאת בפלך מוהילוב (1813במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה)ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד, והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקסזו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.|מרכאות=כן}}
אמנם כבר [[מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הזקן]] הצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"ליובאוויטש וחיילה" מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, במשך חודש אחד בשנה (ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. אמנם בעיר ווילנא היה נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני). וכן באתר של העיירה "ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ- שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד [[תורה]] מפי הרה6 בינואר עד 6 בפברואר"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].}}.
מקום מגורו של רבי שניאור זלמן בעבר היה אז בבעיירה מספר [[עיירה]] [[לאזניאבתי כנסת]](בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ"ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), גולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, הסמוכה לליובאוויטשומנין חחלוקא. רבה בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של ליובאוויטש מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה ה[[חסיד]] רבי [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד [[תורה]]בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. אחרי שיסד רבינו הזקן את [[תנועת חב"ד]]בעבר הדרכים היו בלי כביש, הפך רבי [[יששכר בער מליובאוויטשוהיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|יששכר בער]] מליובאוויטש להיות [[חסיד]] שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקןראה "ליובאוויטש וחיילה"}}.
אחריו התמנה רבי בנימין{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342שמות רחובות העיירה השתנו מספר פעמים במהלך השנים.pdf תגלית - נחשף ביתו של רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמובספר הזכרונות כותב הרבי הריי"ר הזקן]צ, גליון אוצרות ליובאוויטש 29.}} להיות רבה של שממרכז העיירה ליובאוויטש(השוק) היו יוצאים שלשה רחובות מרכזיים: רחוב "ברום" שהוליך אל דוברומיסל (Dobromysl). הוא פנה בשאלות הלכתיות רחוב "שילבה" שהוליך אל רבינו הזקןרודניה, ורחוב "חכלוקה" שהוליך אל רססנה (Rossasno) . ונוסף על רחובות אלה, היו מספר סימטאות: "סיריצה", "הסימטא הקרה", "ויגאן" ו"סימטת הנהר".
אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' ב[[צבי הירש זרחיליובאוויטש וחייליה]]כותב את שמות הרחובות: "שילעווע, חחלוקא, פטרבורג. שייער גאס, ונקרא די קאלטע גאס (בו גרו הגוים), ברוקגאס, הרחוב שלפני ככר השוק, ככר השוק".
===תקופת אדמו"ר האמצעי=אוכלוסיה==במהלך רוב שנותיה, העיירה הייתה מאוכלסת ברובה ביהודים, שחיו בשלום עם שכניהם הגוים.
[[אדמובשנים תקט"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי [[נשיא]]ותו, ביום שני [[ח"י באלול]] [[תקעז - תקי"ג]] ז (18131755 - 1756)היה בליובאוויטש 75 - 80 משפחות יהודיות{{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] חלק א' ע' 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד [[מנחם אב]] תשע"ג] עמ' 77 {{PDF}}ספר הזכרונות}}.
היה זה מיד אחרי [[מלחמת נפוליון]], כאשר אביו [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חבבשנת תקמ"ד]] - רבי שניאור זלמן, עזב את [[ליאדי]], עד אשר ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]](1784) היה בליובאוויטש כ50 משפחות יהודיות{{הערה|הרב לוין שם}}.
במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו [[אדמובשנת תקע"ר האמצעי]] ל[[רוסיה הלבנה]] וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטשג (1813) היה בליובאוויטש כ110 משפחות יהודיות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}ספר הזכרונות}}.
בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפה'תר"ו]] כ (18251860) מספר: היה בליובאוויטש 1516 נפשות, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת [[תקע"ד]] (1814) ונמשכה שנה או שנתייםמתוכן 978 יהודים.
אורך [[בית הכנסת]] הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע בית הכנסת עומדת בימה עם שלחן הקריאהבשנים שלאחרי זה התרבתה האוכלוסיה עד שמנתה כ300 משפחות יהודיות וכ100 משפחות נכריות.
עוד הולך ומונה לאחר עזיבת רבותינו נשיאינו, עזבו יהודים רבים את מספר ספרי התורה (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]])העיירה, הפמוטיםוכשפרצה מלחמת העולם השנייה, הוילונות והמפותנשארו בליובאוויטש רק כ110 משפחות יהודיות.
אוסף הספרים, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונותהעיירה כיום (1998) מונה 545 תושבים נכרים. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירהואין יהודים שגרים בעיירה.
באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות==היסטוריה==העיירה ליובאוויטש מוזכרת (לראשונה) במסמך משנת ה'רנ"ד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" (עמ' ו). אך הרב לוין כתב שלראשונה נמצאת במסמך משנת ה'רפ"א.}}. יש שמשערים שהעיירה הוקמה לאחר גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב{{הערה|לוין שם}}, כשהיהודים החלו להתיישב בפולין. אמנם יש שמקדימים את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו אביו [[אדמוזמן הקמתה לפני גירוש ספרד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד"ר הזקן]] אצל הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]]שם}}.
לעומת דיווח החוקר הנזכר, כותב [[אדמו"ר הרבי הריי"צ]] ברשימותיו אשר גודל בית הכנסת שבנה [[אדמו"ר האמצעי]] היה 60x40 ארשין (לערך 42 מספר על 28 מטר).הקמת העיר:
מיד כשהתיישב [[אדמו{{ציטוט|תוכן="ר האמצעי]] בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנ"ש]] מכל המדינהפרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק רחוק, קשורה באישיות יהודית מענינת, שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלש משפחות נוספות, את רשיון הנסיעות האלועירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי... השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתוהתמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.
מלבד זאת לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה [[אדמושגור הפתגם: "ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנכל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו"ש, לחזור לפניהם [[דאוברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חי ההולך על ארבע או מעופף בשמים. מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד שמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים... כך היתה "ח]] ולקבלם ל[[יחידות]]ליובאוויטש" סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה׳, בורא הכל.
===תקופת אדמורבי מאיר היה הראשון לשורת צדיקים נסתרים במשך מאות שנים אשר ראו בליובאוויטש את ביתם. לפיכך זכתה ליובאוויטש, מאוחר יותר, להיות "עיר ואם בישראל", שממנה באו סמכות והנהגה שהוכרו בכל העולם היהודי"ר הצמח צדק==.|מרכאות=כן}}
[[אדמו"ר הצמח צדק]]בליובאוויטש הייתה קהילה של יהודים, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקעעוד הרבה לפני שחסידות חב"ד (1813)קבעה בה מושבה. אחרי הסתלקות דודו וחותנו אדמווכבר בסביבות שנת ה'ת"ר האמצעי, בשנת [[תקפמ "ח]] (1827) קיבל את נשיאות חבהיתה ליובאוויטש עיירה שמאחוריה עבר עשיר"ד.
קרוב לארבעים שנה נהג בספר הזכרונות מסופר על שני צדיקים נסתרים שחיו בעיירה ליובאוויטש, בשנת ה'ת"מ או ה'ת"נ, ר' בנימין ור' וולף. ר' בנימין זה הקים את נשיאותו בית הכנסת העתיק ביותר בליובאוויטששנקרא "בנימינ'ס שטיבל" (אם כי לאמתו של דבר נבנה ביתכנסת זה מספר פעמים מחדש במשך ימי תולדותיו, שהיה אבן הפינה, שהכל פונים אליו בכל עתלאחר שנחרב בשריפות שעברו עליו).
מלבד זאת רגיל היה האדמו"וכן מסופר שם על עוד צדיקים נסתרים שחיו בה, בדור שלאחריהם: ר' יוסף (רב העיירה), ר לנסוע כל שנה לבקר את אנ"ש בעיירות' זבולון הסופר, ר' בנימין ור' וולף (דור ב) ור' ישכר בער. כל שנה באיזור אחר, לומר לפניהם דאאלו היו מתלמידי הבעש"ח ולקבלם ליחידותט (ולאחרי זה מתלמידי המגיד ממעזריטש).
כך ===תקופת אדמו"ר הזקן===בשנים: תקט"ז - תקי"ז, היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותוכ"ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע"י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. מתוך במשך שתי שנים (תקט"[[רשימת מאמרי דאז - תקי"ח ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של אדמובית המדרש "ר הצמח פועלי צדק]]משכימי קום" (קה{{הערה|ראה "ת תשנליובאוויטש ערש חסידות חב"ד) למדנו. אך בספר בית רבי פ"א כתב: "בהיותו בן י"ב שנה לקח לו אביו לרב, את הרה"ק רבי ישכר בער זלה"ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, כי עד שנת [[תקצופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק"ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירות.}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, הוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.
ב[[אגרות קודש אדמווכותב ע"ר ז הרבי הריי"צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.{{הערה|ספר הזכרונות}}:
במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש{{ציטוט|תוכן="ליובאוויטש היתה גם מקום התורה אליו נדד אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן, בילדותו, ללמוד תורה. ומפי מי? - מפי אותו רבי יששכר דב! רבי שניאור זלמן, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בשנת [[תרימורה ומייסד חב"א]] שבה נשרף בית רבינוד, עם כל החצרלא ידע אז אפילו על החסידות בכלל ואף לא שמע אז, וחלק גדול של הספרים וכתבייש להניח, את שמע הבעש"ט -יד-קודש שלוהוא היה אז נער בן שתים עשרה שנה. אחר כך בנו ודאי שמע אז את כל החצר והבתים מחדשיסודות החסידות כפי שהוסברו בדרשות רבי יוסף המגיד. רבי שניאור זלמן למד תורה לא רק מפי יששכר דב, אלא אף מפי חותן רבו, רבי יוסף המגיד, וכנראה גם מפי רבי זבולון הסופר, שכן שלשה אלו היו שרויים תמיד ביחד. רוח החסידות הורגשה בכל דבריהם, בכל פרטי התנהגותם, וביחסם לאנשים, באופן מרווח יותר{{הערה|ראה ערך [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]]ובמיוחד לאנשים פשוטים..}}."
לפני השריפה הייתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת"... אחרי השריפה הרחיב מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את ביתו - התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסתרבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן כתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא־מקומר של הבעש"ט. בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש׳׳ט חוזק הקשר שלו גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו [[בית הכנסת]] גדול מאדעם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש ע"י אדמו"ר האמצעי".|מרכאות=כן}}
בתוך ביתו (במקום מאוחר יותר, בעת שהיה רבינו אצל רבי מנחם מענדל מהורודוק, נפגש שם שוב עם ר' ישכר בער{{הערה|בית הכנסת בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפילה, שבו התפלל המנין במשך השנהרבי שם}}. ואילו בית הכנסת הגדול הוקדש לתפילה וחזרת דאוברבות השנים אחרי שיסד רבינו הזקן את חסידות חב"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת ד, נהפכו היוצרות נעשה ר' יששכר בער חסיד של רבינו בליובאוויטשהזקן{{הערה|שם}}.
ביתו החדש גם בנו של ר' ישכר דוב, ר' יוסף מליובאוויטש, היה גדול ורחבמגדולי תלמידי רבינו{{הערה|שם}}. וכן החסיד ר' צבי הירש זרחי, מתלמידי רבינו הזקן, גדלו 30X30 ארשין גר בליובאוויטש{{הערה|ראה אהלי ליובאוויטש (לערך 21X21 מטרג. עמ' 32). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר}}. ובשו"ת רבינו הזקן (סימן יז) מובאת שאלה הלכתית שנשלחה לרבינו מאת "ר' בנימין מ"צ (מורה צדק) דליובאוויטש".
ביתו בשנת תקע"ב (1812) חיל של רבינו היה מלא ארונות ספרים. קירותיו של חדר ה[[יחידות]] ושל חדר הסמוך לו מכוסים היו בארונות מלאים וגדושים בספרים וכתבי ידנפוליאון הוצב בליובאוויטש, למשך שבועיים.
חלק מהספרים וכתבי היד נשרפו בשריפה הגדולה הנזכרת===תקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי===בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן, ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג (1812), שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה "מסע ההכתרה") בין עיירות רוסיה, בחר אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח"י באלול תקע"ג. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.
מיד הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם [[מקוה]]. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.
אחר כך בנו לאחר התיישבות אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לנהור לשם אנ"ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינורשיון הנסיעות האלו.
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת ===תקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת [[תקצ===אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ב]] ד (18321813) ואילך היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ. ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ואחריו - הרב אברהם בבשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ר אביגדור הכהןד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש.
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב: משנת תקצ"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - ב[[י"ג ניסן תרכ"ו]] (18661832)ואילך, היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ושם מנוחתו כבודואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן.
אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.
===תקופת אדמו"ר המהר"ש===
אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש, היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק.
===חורבן ליובאוויטש=== {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"שחורבן ליובאוויטש]] גר כל ימיו וגם הסתלק בליובאוויטש.}} בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה: אדמוחורבן ליובאוויטש"ר הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הצמח צדקהסתלקות]] כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא הייתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים. הוא כתב בזה שאלה ותשובה ([[אגרות קודש אדמו"ר הרבי המהר"ש]] אגרת מא), אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת עד לקבלת הנשיאות של בנו [[תרלהרבי הרש"ב]] (1872) את [[האולם הגדול (ליובאוויטש)]], כגודל הבית אשר היה שם - 30X30 ארשין (21X21 מטר). תקרתו של האולם הגדול הייתה גבוהה משאר הבנינים, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו. בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים. אדמוי"ר מוהר"ש רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה אביו אדמו"ר [[הצמח צדקג תשרי]] את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה הייתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש. גם בזה כתב שאלה ותשובה, ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת [[תריתרמ"טג]]) רק ב- [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו ברתרנ"ה ויוהכ"פ של שנת [[תרכ"זד]] (1866), משאין כן ביוהכ"פ של שנת [[תרכ"ח]] (1867) היה הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכ"ח (1868) נשרף. למעשה קנה אז אדמו"ר מוהרבהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה את ביתו; ואילו על מקום [[בית הכנסת]] בנה את [[האולם הקטן (ליובאוויטש)]], שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (חבהרבי הרש"דניצע, למאריכים בתפילה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים. בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר. בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפילה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו ב ואחיו הבכור [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|רבי שניאור זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרלהרז"דא]] (1873), ערכו לקבל את סעודת ה[[נישואין]] באולם הקטן הזה. ברשימת אדמו"ר הריי"צ מסופרהנשיאות, אשר במשך שנות נשיאותו בנה אדמו"ר מוהר"ש גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו ו[[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמוחסידות חב"ר המהר"ש)ד]] (בפינה מערבית דרומית; שהייתה אחר כך דירתו של נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]), ודירה עבור [[אדמו"ר הרש"ב]] (באמצע הצד הדרומי של החצר)http://hebrewbooks.org/pdfpager. למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר [[מיםaspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח]] וגינה. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון}}. אדמותקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדקד.
===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.
בקיץ [[תרנבימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ז]] ו (18971915) ייסד [[, כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, ובט"ז חשוון תרע"ו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הרשהריי"צ, כי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ב]] ו, הם עוזבים את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצרליובאוויטש, אמנם בשנת [[תרסוביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק"א]] (1901) התרבה ב - מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדולהשנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.
בשנת [[תרסאחרי נסיעת הרבי מליובאוויטש, נשארה ישיבת תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה בקרמנטשוג, בשלהי קיץ תרע"ב]] ח (19021918) בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה.
במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של החצרתלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעוריםבמרתף של בית הרבי, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבהוהצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'אוהל' (הוא נבנה מחדש רק בשנת תשכ"ו).
גם מקוה התחיל אז אדמו"ר הרש"ב לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומותאחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם. ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש התקיימה במשך יותר מעשרים שנה, משלהי שנת תרנ"ז (1897) עד שנת [[בשלהי תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר הרבי. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב [[דוד יעקובסון]]. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], בתחילת שנת [[תרעחודש ניסן תרפ"ו]] א (19151921), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר הריימוהרש"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש. משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ' בחשוון]] חגג הרבי הרש"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]]. אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918). לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את נשרפו כל החפצים שנשארוהבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אוהל]]', והוא נבנה מחדש רק בשנת [[תשכ"ו]]וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.
בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.
===תקופת אדמו"ר הריי"צ וליובאוויטש==={{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}אדמו"ר הריי"צ נולד ב[[יבי"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש. בקיץ [[תרנ"ג]] (1893) התקיימה ה[[בר הבר מצווה]] שלו באולם הגדול הנ"לבחצר הרבי בליובאוויטש, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו באולם הגדול הנ"לשם. כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים מונה להיות מנהל הישיבה.אחרי חתונתו, בנו בבית אביו עוד חדר אחד עבור דירתו. אחר כך עבר לגור בבית אחר בחצר הרבי.
אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), לאחר עזיבת הרבי ותלמידי הישיבהאת ליובאווטיש, כמה מאנ"ש שעדיין גרו בליובאוויטש, העבירו את בית הכנסת לבית החומה. בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת תרפ"ב (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום כסף לתיקון המקוה.
אחרי חתונתו, בנו בבית אביו בערב ר"ח אלול של אותה שנה (תרפ"ב) נסע אדמו"ר הרשהריי"ב עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר כך עבר לגור צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית של החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והגוים גנבו את כתלי הגדר. בשנת תרפ"ד (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת 1924) השתדל אדמו"ר מוהרהריי"ש)צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.
בחלק הקדמי בית הכנסת בכפר נסגר על ידי הקומוניסטים באמצע החורף של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה שנת ה'תרצ"די קאלטע גאס") הייתה דירתוו.
אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאטרון העירוני. בית [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני.===בשואה=== בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות [[אדמו"ר מוהרש"ב]], נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים. באותו זמן כמה מ[[אנ"ש]] עדיין גרו בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם [[אדמו"ר הריי"צ]] סכום מעות לתיקון המקוה.{{ערך מורחב|שואת ליובאוויטש}}
בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה ([[תרפ"ב]]) נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לליובאוויטש להשתטח ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהלי הקודש]]. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומהבזמן שפרצה המלחמה נותרו בעיירה רק כמאה עשרים משפחות יהודיות, שהיוו כמחצית מתושבי העיירה.
הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש מפאת קרבתה לגבול, היה קל לנאצים לכבוש אותה, ושנתיים אחרי קבלת הנשיאותפרוץ המלחמה, בחודש סיוון ה'תש"א נפתח "מבצע ברברוסה" של הכוחות הנאציים לכיבוש ברית המועצות, ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. בכ"ו בתמוז ה'תש"א נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.
בקיץ [[תש"א]] בסיום חודש מנחם אב (1941כחודש אחרי כיבוש העיר) כבשו הגרמנים את , יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, בג' [[חשוון]] [[תש"ב]] מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (4 בנובמברעגול) רצחו . לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לדבר עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את כל 483 היהודים אשר בההגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים. בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ל וכדומה, כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר ל[[אוהל אדמובשבת שובה, ו' בתשרי ה'תש"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהל]] נחרב והנכרים גנבו ב, נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את כתלי הגדרהחפצים האישיים בלבד. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהלעם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה. הגטו היה ברחוב אחד קטן וצפוף עם 19 בתים, שבו נדחסו כ-500 יהודים, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר לערך 25 יהודים בכל בית. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה והיהודים סבלו מחרפת רעב ותשישות מהעבודה הממושכת. במשך השניםהיום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך כיבוש רוסיה.
האפשרות הראשונה שהייתה לאחדים מאנחיסול הגטו נערך בי"ש לבוא לליובאוויטש, הייתה בשנת [[תשכד חשוון ה'תש"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]]ב, מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל ליובאוויטשאנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, והקים שם את מצבות אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות. את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]]משם נלקחו בקבוצות, הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. == בית שניאורסון =={{ערך מורחב|בית שניאורסאהן שבליובאוויטש}} [[קובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]] בית שניאורסון נקנה על ידי [[תמימים]] מ[[תומכי תמימים מוסקבה|ישיבת תומכי תמימים במוסקבה]] כמתנה עבור הרבי ב"[[שנת הבניין]]" בסיוע ארגון [[עזרת אחים]]. הבית נקנה מגוי תושב ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה ב-300 דולר, והרבי התעקש לשלם מרכושו הפרטי. לאחר הקניה כתבו התמימים הנאצים רצחו במבצע החיסול על הבית בגדול "770 בית חב"ד"הגטו 483 יהודים, והמקום נהפך לבית שזכה להיות אתר המורשת לרבותינו נשיאינו בעיירהה' יקום דמם. == ליובאוויטש בשואה =={{ערך מורחב|שואת ליובאוויטש}}[[קובץ:מציבות רבותינו לאחר השואהיהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציבות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר השואה. ה'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' שהיה סביב נהרס בידי הגויים המקומיים]]
[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]
[[קובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו] pg]]
לאחר עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את היו מקומיים שסייעו לנאצים. אך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירהמעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה{{הערה|ראה בפסקה [[ליובאוויטש#תקופת אדמו"ר הרש"ב|תקופת הרבי הרש"ב]].}} ומרבית היהודים עזבו לערים הגדולותביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, עד שבזמן [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] נותרו רק כמאה עשרים משפחות יהודיות בקירובהוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים.
שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, ב[[חודש סיוון]] [[בשנת ה'תש"א]] נפתח "מבצע ברברוסה" ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של הכוחות הנאציים לכיבוש [[ברית המועצות]] ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכריםקראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בז' אדר תש"ב[[(24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ"ו בתמוז]] כבשו הגרמנים את ליובאוויטש ואסרו קבוצה של -700 איש (יהודים ולא-יהודים בתואנה שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות) .
חודש אחרי הכיבוש הודיעו כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים כי כל היהודים חייבים לשאת טלאי צהוב, וכעבור זמן הוחלף הטלאי בסרט צהוב ונוספו גזירות חדשות כמו איסור על ביקור במקומות ציבוריים ומגע עם האוכלוסייה המקומיתנערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום. רק בערב ראש השנה ה'תש"ד (29 בספטמבר 1943), שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ. באותה תקופה נרצחו יהודים רבים ברחובות ליובאוויטש הייתה חרבה, ונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה אחרי שעברו התעללויות קשות.
ב==העיירה כיום==[[שבת]] שובה, [[ו' בתשרי]] [[תש"בקובץ:בית-הארחה-בליובאוויטש.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|בית הארחה בעיירה ליובאוויטש]], נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה.
בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח{{הערה|[https://chabad.info/news/474947/ י"גטו ג ניסן: בית הארחה הוקם בעיירה ליובאוויטש" כלל רחוב אחד בלבד{{תמונה}}{{אינפו}}]}}, שוחזר המקוה, וב-19 בתים שבו נדחסו כ-500 יהודים בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של ה'[[מזוןהזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל]] וחומרי הסקה. והתושבים נלקחו לעבודות כפייה שכללו תיקון ואחזקת דרכים, גשרים וכיוצא באלו' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.
ב[[יאוהל אדמו"ד בחשון]] [[תשר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"בש| אוהל רבותינו נשיאינו]] חוסל הגטו. אנשי האס.אס. בסיוע שוטרים מקומיים, צרו על הגטו. היהודים גורשו מבתיהם לכנסייה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה. סך כל הנרצחים 483 יהודים רובם תושבי ליובאוויטשוהמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.
כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבהרבים מאנ"ש נוסעים לליובאוויטש, ומצבות לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[אדמו"ר הצמח צדקגבריאל גורדון]] ו[[אדמו(יו"ר המהר"ש]] ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום, ורק בשנת ארגון [[תשכ"ו]] הגיע למקום הרב [[אבא דוד גורביץליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]) פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום{{הערה|לימים [[שליח|שליח הרביhttps://chabad.info/news/635179/ סקירה ב-ynet: "תחיית המתים" של העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]] באסיה התיכונה.}}, תיקן את המצבות והקים סביבן גדר.
==ליובאוויטש כיוםבתי העלמין בליובאוויטש=={{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל הרבניות]]}}[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].
השם בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינא]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]] שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).[[קובץ:אבא דוד גורביץ שחזור הקמת מצבות ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה .jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אבא דוד גורביץ במהלך שחזור הקמת מצבות אדמו"רי ליובאוויטש]]בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ" כי אם בגלל התנועה ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ליובאוויטשר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.
מאז עלה [[הרבי]]בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, על כס נשיאות חב"דעתיק יותר, התחיל לשלוח [[שלוחים]] למרחבי תבלשעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות [[חב"ד]] בכל עיר ובכל פינהלא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.
"==חצר רבותינו נשיאינו=={{להשלים}}[[ליובאוויטשקובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]" מפורסמת היום בכל העולםבצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזיםשם התגוררו הם ומשפחותיהם, במאות מדינות הפזורות בכל העולםושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[תומכי תמימים]].
מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים"כיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.
גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט, שהפך להיות "ה'זאל' ובתי [[בית חב"דרבותינו נשיאנו]]"שוחזרו. בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל ה[[ציון]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[ אדמו"ר המהר"ש]]
== מוזיאון ליובאוויטש בית שניאורסון=={{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}[[קובץ:שער הכניסה למויזאוןבית שניאורסון בליובאוויטש.jpg|שמאלjpeg|ממוזער|250pxשמאל|חצר רבותינו נשיאינובית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]] לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד]] בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על גבי חצר רבותינו שטח גדול בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הרבה לקבל עידוד וזירוז מאת , המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.בעיירה הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.
ביום השלישי - [[ג' ניסן]] [[תשס"א]] הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.==ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה==
במקום בו נבנה המוזיאון*'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, נבנה במשך 6 שנים בית דואר שככל הנראה או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה בשביל להקשות רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על חסידי עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק". אין, איפוא, פלא בכך ש"חב"ד לרכוש " ו"ליובאוויטש" נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את המקוםזה והשפיעו זה על זה".
===שיפוץ ושחזור העיירה===במשך שנות פעילותו של ה[[שליח]] במקום הרב [[גבריאל גורדון]] דאג לשיפוץ ושיחזור העיירה החל משיפוץ חלקת אהלי רבותינו נשיאינו וחלקת הרבניות ב[[בית העלמין בליובאוויטש]], וכל שאר המתחם. יצקו בטון ב[[זאל]] ונבנו [[מקוה]] ובית [[הכנסת אורחים]].{{ליובאוויטש}}
==ראו גם==
*[[מוזיאון ליובאוויטש - העיירה של חב"ד (רוסיהספר)|מוזיאון ליובאוויטש]]*[[בית העלמין בליובאוויטש]].*[[גבריאל גורדון]]*[[בית שניאורסאהן שבליובאוויטש]]*[[שואת ליובאוויטש]].*[[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]*[[גבריאל גורדון]].
==לקריאה נוספת==
* [[קובץ:ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר\הקובץאלישיב קפלון]]*הקובץ , '''"ליובאוויטש- העיירה של חב"ד"''' מספר על תולדות ה[[עיירה]] [תשע"ז, 566 עמודים.*[http://chabadlibrarybooks.com/23886 ליובאוויטשתולדות העיירה]] במשך הדורות בתקופת היותה מרכז תנועת חב"ד העולמית במשך 102 שנים:מאת הרב שלום בער לוין. ==קישורים חיצוניים==*[https:שלהי [[תקע"ג]] //anash.org/century-old-blueprint-reveals- תחילת [[תרע"ו]] (1813 unkown- 1915). יצא לאור לרגל פתיחת [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד בעיירה ליובאוויטש]] ביום השלישי details- ג' [[ניסן]] [[תשס"א]], 80 שנים לשריפת החצר בליובאוויטש about- בתחילת [[ניסן]lubavitch/ שרטוט מלפני מאה שנה חושף פרטים לא ידועים על ליובאוויטש] באתר {{אנש}} [[תרפ"אהמקור באנגלית]], 81 שנים ל*[[הסתלקותhttp://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטש שלי]] [[אדמו"ר הרש"ב]] - [[ב' ניסן תר"פ]].:יצא לאור על ידי [[אגודת חסידי אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד במדינות חבר העמים]]בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר* הרב [[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ד]]''' באה"ק - בהוצאת 'בעיירה ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים', תשע"ו]*'''בין העלמין העתיק קם לתחיה''', שבועון כפר חב[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "ד גליון 1863 עמוד 46*'''ליובאוויטש לעבט''', בתוך מוסף 'המהפכנים' לשבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 34באתר {{אינפו}}]
== קישורים חיצונים ==
* [http://www.mylubavitch.org האתר של השליח בעיירה], ר' גבריאל גורדון
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=ליובאוויטש הקובץ '''ליובאוויטש''' בטקסט] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]]
*[http://hebrewbooks.org/23886 '''ליבאוויטש''' באתר היברו בוקס]{{PDF}}
* [http://www.mylubavitch.org/ אתר '''ליובאוויטש שלי''' המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר]
* [http://chabad.info/special/תיעוד-היסטורי-הקמת-האוהל-על-הציונים-בל/ תיעוד מהקמת האוהל] באתר {{חב"ד אינפו|}}.
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=ליובאוויטש הספר 'ליובאוויטש' על העיירה] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64960 אנדרטה לזכר נרצחי ליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות מהליובאוויטש מאת מר מרדכי לזר], באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*[https://picasaweb.google.com/mylubavitch?fgl=true&pli=1 אלבום שיתופי (פיקסה) מאתרי חב"ד בליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81524 מה אירע בליובאוויטש במהלך השואה?], באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*אוריה ג'ורי וישעיהו בריל, '''[http://shturem.net/images/news/85981_news_19022016_3441.pdf בעיירה בוערת אש]''', בתוך עיתון החייל פרשת תצוה תשע"ו
*אריה ארליך, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102669 תמים תהיה]''' חידוש ושחזור המבנים ההיסטוריים של העיירה, בתוך גליון 'משפחה' ד' תשרי תש"פ.
*'''[https://chabad.info/news/635179/ תחיית המתים של העיירה ליובאוויטש]''' באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*'''[http://www.mylubavitch.org/חורבן-ליובאוויטש-ותקומתה-היסטוריה-חב/ חורבן ליובאוויטש ותקומתה] {{*}} [http://www.mylubavitch.org/הלקסיקון-של-ליובאוויטש/ הלקסיקון של ליובאוויטש]''', באתר חב"ד בעיירה
*'''[https://col.org.il/news/131869 7 עובדות שככל הנראה אתם לא מכירים על העיירה ליובאוויטש]''' {{COL}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
ל. ק.
1,515

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/529705...675166"