פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

ליובאוויטש (עריכה)

גרסה מ־21:06, 16 באפריל 2024

נוספו 7,223 בתים ,  16 אפריל
אין תקציר עריכה
{{לשכתב|מועתק מהספר ליובאוויטש ללא עריכה מנימלית}}{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]] ו[[משתמש:לוחם חב"די/פורטל:ליובאוויטש|פורטל:ליובאוויטש]]}}
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוזיאון ליובאוויטש]]'''ליובאוויטשלְיוּבַּאווִיטְש''' (בכתיב עברי '''לובביץ'''' ובפולנית '''lubawicze'''בעברית: לוּבַּבִיץ. באנגלית: Lyubavichi. ברוסית: Люба́вич. בפולנית: Lubawicze) היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. העיירה נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד שכנה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיותה עיירה זאת היא, שבמשך מאה ושתיים שנים הייתה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]]. מה שנתן לה את שמה '''חסידות ליובאוויטש''' ואת מנהיג החסידות ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.
בעיירה העיירה ליובאוויטש שכן מרכז הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך נשיאי , ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד שהתגוררו בעיירה: [[אדמובמשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ר הצמח צדק]]ו). גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, [[אדמוממשיכה חסידות חב"ר המהרד להקרא "ש]] ו[[אדמוחסידות חב"ר הרשד ליובאוויטש"ב]].
כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומותבבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ"ק אדמו"ר הצ"צ, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות כ"'''החצר בליובאוויטש'''ק אדמו" - המתוארת בספרות החבר המהר"דיתש. והשטח בו גרו בעבר [[רבותינו נשיאינו]], משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.
==מקור השם==[[הרבי הריילא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא" (שפירושו ברוסית ובפולנית: "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"צ]] כתב ב[[ספר הזכרונות]] את פירוש השם " פ"א. אך ראה בספר "ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירהלהיקרא בשם זה:"הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".}}.
הרבי הריי"צ כותב{{ציטוטהערה|תוכן=שם}}, שהשם "ליובא - שפירושו" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, ברוסית ובפולניתיהודי בשם [[ר' מאיר]], אהבהשהתפרסם באהבתו לכל אחד. ובמשך הזמן צורפה הסיומת וויטשר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, צירוף שיצר את השם ליובאוויטשושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. כך הייתה ליובאוויטש סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה', בורא הכלעל שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).|מרכאות=כן}}
== הקמת העיר ==בו[[ספר הזכרונותהמהרי"ל]] של האדמו(אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הרייהצ"צ מסופר באריכות סיפור הקמתה בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן הנסתריםששמו היה "לובייעצקי".
העיר כונתה בשם ליובאויטש==מיקום==העיירה ליובאוויטש נמצאת במרכז היישוב החקלאי "ליובאביצ'י" (Любавичское сельское поселение) בחבל רודניאנסקי שבמחוז סמולנסק (סמוך לגבול בלארוס). סמוכה לעיירות: בבינוביטש, (ליובא = אהבהדוברומיסלא, רודניא, ויטש = סיומתליאזנא, ברוסית) על שם אהבת יושביה לכל הנבראיםלאדי, אפילו לבעלי החייםוהרדישטש.
==מרכז חסידות חב"ד==בעבר, בעקבות מלחמות בין [[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינורוסיה]]בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז ו[[חסידות חב"דפולין]], נתבארה הייתה העיירה עוברת לעיתים קרובות בין המדינות{{הערה|אמנם למרות זאת, תושביה הגויים תמיד היו פולנים, ולא רוסים (ספר הזכרונות).}}. בשנת ה'רפ"א (1521) חתם וואסילי השלישי מלך רוסיה על ידי [[אדמוהסכם מסירת כמה עיירות באיזור סמולנסק לפולין, ביניהם גם העיירה ליובאוויטש. הסכם דומה חתם איוואן האיום בשנת ה'שט"ז (1556){{הערה|"ר הרייליובאוויטש - תולדות העיירה"צ]]:מאת הרב שלום בער לוין}}. במהלך השנים עברה העיירה גם בין המחוזות אורשה, סמולנסק, ויטבסק ומוהילב.
==תיאור כללי==ליובאוויטש מעולם לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבדהיתה עיר גדולה, תחילה בחיי הלמרות שבתקופות מסוימות היו זורמים אליה מאות [[צדיקחסידים]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמומכל רחבי רוסיה. שטח העיירה הוא כקילומטר וחצי על קילומטר וחצי. בצפון העיירה זורם נהר גדול שנקרא "נהר ברזינה"{{הערה|מקור נהר "רי וחסידי חבבריזנה"דהיה בכפר הנושא אותו שם. כפר זה עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה המקיפו. 'עצי ליבנה' ברוסית: בריוזה Березы (ספר הזכרונות). ליובאוויטש}} (reka berezina), בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחדובמערב העיירה זורם עוד נהר, הייתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוחקטן יותר (reka khuditsa), להתנזרות מהעולםשנקרא "נהר המצבה"{{הערה|משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית העלמין העתיק. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה'האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, ולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי "נהר המצבה" לשתיה או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורהלרחצה (ספר הזכרונות).}}.
ליובאוויטש הייתה העיירה מוקפת מאז ומתמיד יערות בייערות גדולים ששיוו , שמשווים לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת . וכפי שכותב [[התבודדותהרבי הריי"צ]]. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.ב[[ספר הזכרונות]]:
במשך מאה ושתיים שנה שימשה {{ציטוט|תוכן="ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות , הנמצאת בפלך מוהילוב (במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה) ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של נשיאי חב"דמקום מבודד, וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות העולםוהעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש הייתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות{{הערה|מבוא ל'[[ספר הזכרונות]]' חמראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים"א.|מרכאות=כן}}.
===תקופת מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הזקן===מרכז תנועת חסידות חבהצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השניוחיילה" מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, בשלהי שנת [[תקע"ג]] במשך חודש אחד בשנה (1813ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. בדור הראשון אמנם בעיר ווילנא היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801ינואר) ו[[ליאדי]] והשני בחודש תמוז ([[תקסיוני). וכן באתר של העיירה "א]] ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ- [[תקע6 בינואר עד 6 בפברואר"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.}}.
אמנם כבר בעבר היה בעיירה מספר [[אדמו"ר הזקןבתי כנסת]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש(בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ"ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), שם למד תורה מפי הרהגולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, ומנין חחלוקא. בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. בעבר הדרכים היו בלי כביש, והיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|ראה "ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]ליובאוויטש וחיילה"}}.
מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניאשמות רחובות העיירה השתנו מספר פעמים במהלך השנים. בספר הזכרונות כותב הרבי הריי"צ, הסמוכה לליובאוויטששממרכז העיירה (השוק) היו יוצאים שלשה רחובות מרכזיים: רחוב "ברום" שהוליך אל דוברומיסל (Dobromysl). רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בעררחוב "שילבה" שהוליך אל רודניה, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]]ורחוב "חכלוקה" שהוליך אל רססנה (Rossasno) . ונוסף על רחובות אלה, ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חבהיו מספר סימטאות: "סיריצה", "הסימטא הקרה"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן"ויגאן" ו"סימטת הנהר".
אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ב[[ליובאוויטשוחייליה]] כותב את שמות הרחובות: "שילעווע, חחלוקא, פטרבורג. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקןשייער גאס, ונקרא די קאלטע גאס (בו גרו הגוים), ברוקגאס, הרחוב שלפני ככר השוק, ככר השוק".
אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]]==אוכלוסיה==במהלך רוב שנותיה, העיירה הייתה מאוכלסת ברובה ביהודים, שחיו בשלום עם שכניהם הגוים.
===תקופת אדמובשנים תקט"ר האמצעי===ז - תקי"ז (1755 - 1756) היה בליובאוויטש 75 - 80 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.
[[אדמובשנת תקמ"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח"י באלול]] [[תקע"ג]] ד (18131784)היה בליובאוויטש כ50 משפחות יהודיות{{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] חלק א' ע' 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד [[מנחם אב]] תשע"ג] עמ' 77 {{PDF}}הרב לוין שם}}.
היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר אביו אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - רבי שניאור זלמן, עזב את ליאדי, עד אשר ב[[כ"ד טבת בשנת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]](1813) היה בליובאוויטש כ110 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.
במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטשבשנת ה'תר"כ (1860): היה בליובאוויטש 1516 נפשות, מתוכן 978 יהודים.
בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ"ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת תקע"ד (1814) ונמשכה שנה או שנתייםבשנים שלאחרי זה התרבתה האוכלוסיה עד שמנתה כ300 משפחות יהודיות וכ100 משפחות נכריות.
אורך [[בית הכנסת]] הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע [[בית הכנסת]] עומדת בימה עם שלחן הקריאהלאחר עזיבת רבותינו נשיאינו, עזבו יהודים רבים את העיירה, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה, נשארו בליובאוויטש רק כ110 משפחות יהודיות.
עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה העיירה כיום (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש1998), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפותמונה 545 תושבים נכרים. ואין יהודים שגרים בעיירה.
אוסף הספרים==היסטוריה==העיירה ליובאוויטש מוזכרת (לראשונה) במסמך משנת ה'רנ"ד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" (עמ' ו). אך הרב לוין כתב שלראשונה נמצאת במסמך משנת ה'רפ"א.}}. יש שמשערים שהעיירה הוקמה לאחר גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב{{הערה|לוין שם}}, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונותכשהיהודים החלו להתיישב בפולין. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירהאמנם יש שמקדימים את זמן הקמתה לפני גירוש ספרד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" שם}}.
באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות. את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו אביו [[אדמוהרבי הריי"ר הזקן]] אצל הרב יששכר בער.צ מספר על הקמת העיר:
לעומת דיווח החוקר הנזכר{{ציטוט|תוכן="פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק רחוק, קשורה באישיות יהודית מענינת, כותב אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו אשר גודל [[בית הכנסת]] שבנה [[אדמו"ר האמצעי]] שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה 60x40 ארשין (לערך 42 רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על 28 מטר)יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי... השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתוהתמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.
לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו", וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חי ההולך על ארבע או מעופף בשמים. מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד כשהתיישב [[אדמושמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים... כך היתה "ר האמצעי]] בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנליובאוויטש"ש]] מכל המדינהסמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה׳, בורא הכל.
כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות רבי מאיר היה הראשון לשורת צדיקים נסתרים במשך מאות שנים אשר ראו בליובאוויטש את רשיון הנסיעות האלוביתם.לפיכך זכתה ליובאוויטש, מאוחר יותר, להיות "עיר ואם בישראל", שממנה באו סמכות והנהגה שהוכרו בכל העולם היהודי".|מרכאות=כן}}
מלבד זאת היה [[אדמובליובאוויטש הייתה קהילה של יהודים, עוד הרבה לפני שחסידות חב"ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנד קבעה בה מושבה. וכבר בסביבות שנת ה'ת"ש, לחזור לפניהם [[דאמ "היתה ליובאוויטש עיירה שמאחוריה עבר עשיר"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].
===תקופת אדמובספר הזכרונות מסופר על שני צדיקים נסתרים שחיו בעיירה ליובאוויטש, בשנת ה'ת"מ או ה'ת"נ, ר' בנימין ור' וולף. ר הצמח צדק===' בנימין זה הקים את בית הכנסת העתיק ביותר בליובאוויטש שנקרא "בנימינ'ס שטיבל" (אם כי לאמתו של דבר נבנה ביתכנסת זה מספר פעמים מחדש במשך ימי תולדותיו, לאחר שנחרב בשריפות שעברו עליו).
[[אדמו"וכן מסופר שם על עוד צדיקים נסתרים שחיו בה, בדור שלאחריהם: ר הצמח צדק]]' יוסף (רב העיירה), יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי' זבולון הסופר, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד ר' בנימין ור' וולף (1813דור ב)ור' ישכר בער. אחרי הסתלקות דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפכל אלו היו מתלמידי הבעש"ח]] ט (1827ולאחרי זה מתלמידי המגיד ממעזריטש) קיבל את נשיאות חב"ד.
קרוב לארבעים ===תקופת אדמו"ר הזקן===בשנים: תקט"ז - תקי"ז, היה כ"ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע"י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. במשך שתי שנים (תקט"ז - תקי"ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של בית המדרש "פועלי צדק משכימי קום"{{הערה|ראה "ליובאוויטש ערש חסידות חב"ד. אך בספר בית רבי פ"א כתב: "בהיותו בן י"ב שנה נהג לקח לו אביו לרב, את נשיאותו בליובאוויטשהרה"ק רבי ישכר בער זלה"ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, שהיה אבן הפינהופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק".}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, שהכל פונים אליו בכל עתהוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.
מלבד זאת רגיל היה האדמווכותב ע"ר לנסוע כל שנה לבקר את אנז הרבי הריי"ש בעיירות, כל שנה באיזור אחר, לומר לפניהם דא"ח ולקבלם ליחידות.צ{{הערה|ספר הזכרונות}}:
כך היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותו. מתוך "[[רשימת מאמרי דא{{ציטוט|תוכן="ח של ליובאוויטש היתה גם מקום התורה אליו נדד אדמו"ר הצמח צדק]]" (קה"ת תשנהזקן, רבי שניאור זלמן, בילדותו, ללמוד תורה. ומפי מי? - מפי אותו רבי יששכר דב! רבי שניאור זלמן, מורה ומייסד חב"ד) למדנו, כי עד שנת [[תקצלא ידע אז אפילו על החסידות בכלל ואף לא שמע אז, יש להניח, את שמע הבעש"ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירותט - הוא היה אז נער בן שתים עשרה שנה. ודאי שמע אז את יסודות החסידות כפי שהוסברו בדרשות רבי יוסף המגיד.רבי שניאור זלמן למד תורה לא רק מפי יששכר דב, אלא אף מפי חותן רבו, רבי יוסף המגיד, וכנראה גם מפי רבי זבולון הסופר, שכן שלשה אלו היו שרויים תמיד ביחד. רוח החסידות הורגשה בכל דבריהם, בכל פרטי התנהגותם, וביחסם לאנשים, ובמיוחד לאנשים פשוטים..."
ב[[אגרות קודש "...מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן כתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא־מקומר של הבעש"ט. בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש׳׳ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש ע"י אדמו"ר הרייהאמצעי"צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.|מרכאות=כן}}
במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטשמאוחר יותר, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בשנת [[תרי"א]] שבה נשרף בית בעת שהיה רבינואצל רבי מנחם מענדל מהורודוק, נפגש שם שוב עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלור' ישכר בער{{הערה|בית רבי שם}}. אחר כך בנו וברבות השנים אחרי שיסד רבינו הזקן את כל החצר והבתים מחדשחסידות חב"ד, באופן מרווח יותרנהפכו היוצרות נעשה ר' יששכר בער חסיד של רבינו הזקן{{הערה|ראה ערך [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].שם}}.
לפני השריפה הייתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית)גם בנו של ר' ישכר דוב, ר' יוסף מליובאוויטש, היה מגדולי תלמידי רבינו{{הערה|שם}}. וכן החסיד ר' צבי הירש זרחי, מתלמידי רבינו הזקן, ולידה גר בליובאוויטש{{הערה|ראה אהלי ליובאוויטש (לצד מזרחג. עמ' 32) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת}}. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר ובשו"ת רבינו הזקן (סימן יז) מובאת שאלה הלכתית שנשלחה לרבינו מאת "ר' בנימין מ"צ (לצד מזרחמורה צדק) ובנה עליו [[בית הכנסת]] גדול מאדדליובאוויטש".
בתוך ביתו בשנת תקע"ב (במקום שהיה [[בית הכנסת]] בתחלה1812) הקדיש שני חדרים גדולים לתפילהחיל של נפוליאון הוצב בליובאוויטש, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו [[בית הכנסת]] הגדול הוקדש לתפילה וחזרת דא"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטשלמשך שבועיים.
ביתו החדש היה גדול ורחב===תקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי===בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן, גדלו 30X30 ארשין ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג (לערך 21X21 מטר1812), שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה "מסע ההכתרה") בין עיירות רוסיה, בחר אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח"י באלול תקע"ג. ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסתבעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, בשטח החדש שנקנה בחצרלמד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.
ביתו של רבינו היה מלא ארונות ספריםהנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. קירותיו אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של חדר ה[[יחידות]] ושל חדר הסמוך לו מכוסים היו בארונות מלאים וגדושים בספרים וכתבי ידרבותינו.
חלק מהספרים וכתבי היד נשרפו בשריפה הגדולה הנזכרתלאחר התיישבות אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לנהור לשם אנ"ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.
מיד כשהתיישבו בליובאוויטש בנו שם גם [[מקוה]]. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת [[תקצ"ב]] (1832) ואילך היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן. אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - ב[[י"ג ניסן תרכ"ו]] (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. ===תקופת אדמו"ר מהר"שהצמח צדק=== [[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש. בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה: אדמו"ר [[הצמח צדק]] כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביוהתיישב בליובאוויטש, שאולי לא הייתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים. הוא כתב בזה שאלה ותשובה ([[אגרות קודש יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר המהר"ש]] אגרת מא)האמצעי, אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת [[תרלבשלהי שנת תקע"ב]] (1872) את [[האולם הגדול (ליובאוויטש)]], כגודל הבית אשר היה שם ג - 30X30 ארשין תחלת שנת תקע"ד (21X21 מטר1813). תקרתו של האולם הגדול הייתה גבוהה משאר הבנינים, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו. בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים. ואחרי הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה הייתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש. גם בזה כתב שאלה ותשובההאמצעי, ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת [[תרי"ט]]) רק ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו בר"ה ויוהכ"פ של שנת [[תרכ"ז]] (1866), משאין כן ביוהכ"פ של שנת [[תרכתקפ"ח]] (18671827) היה הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכ"ח (1868) נשרף. למעשה קנה אז אדמו"ר מוהר"ש שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה קיבל את ביתו; ואילו על מקום [[בית הכנסת]] בנה את [[האולם הקטן (ליובאוויטש)]], שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (נשיאות חב"דניצעד, למאריכים בתפילה ביחידות)ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, ועל גביו - עזרת נשיםקרוב לארבעים שנה. בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצרבמשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש.
בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפילה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|רבי שניאור זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרלרב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת תקצ"ד]] ב (18731832)ואילך, היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ערכו את סעודת ה[[נישואין]] באולם הקטן הזהואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן.
ברשימת אדמו"ר הרייהצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"צ מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה אדמורי חב"ר מוהרד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ש גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרזג ניסן תרכ"א ו (בפינה מזרחית צפונית של ביתו1866), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהייתה אחר כך דירתו ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של [[אדמו"ר הריי"צ]])קירות גבוהים מסביב לקברו, ודירה עבור [[אדמו"ר הרש"ב]] (באמצע הצד בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של החצר)האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.
למזרחה של הדירה הזאת ===תקופת אדמו"ר המהר"ש===אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש, היה עוד שער כניסה לחצרהרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, ולידה באר [[מים]] וגינהבאהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק.
רב העיירה ===חורבן ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון.=== {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}אדמו"ר מוהרחורבן ליובאוויטש" הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש נסתלק בליובאוויטש ]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש"ב]] ([[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] (1882- [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]]), ושם מנוחתו כבודבהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש הרבי הרש"ב ואחיו הבכור [[הרז"א]] לקבל את הנשיאות, באהל שבנו עבור אביו ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר ההריי"צמח צדקצ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"ד.
===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.
בקיץ [[תרנבימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ז]] ו (18971915) ייסד [[אדמו"ר , כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב]] לעזוב את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצרליובאוויטש, אמנם בשנת [[תרסובט"ז חשוון תרע"א]] (1901) התרבה מספר התלמידיםו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול. בשנת [[תרסהתבטא הרבי הרש"ב]] (1902) באזני בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה. במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעוריםאדמו"ר הריי"צ, כי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבהוביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.
גם מקוה התחיל אז אדמו"ר הרש"ב לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומותאחרי נסיעת הרבי מליובאוויטש, והוחלט לשפץ נשארה ישיבת תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את המקוה במקומה הקודםהעיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה בקרמנטשוג, בשלהי קיץ תרע"ח (1918).
ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש התקיימה במשך יותר מעשרים שנהלפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, משלהי שנת תרנ"ז והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'אוהל' (1897) עד שנת [[תרעהוא נבנה מחדש רק בשנת תשכ"ח]] (1918ו).
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב [[דוד יעקובסון]]. בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש. משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ' בחשוון]] חגג הרבי הרש"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]]. אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918). לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשרהתנחלה העירייה בחצר הרבי. חפרו בעומקבתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'[[אוהל ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר הצמח צדק ואדמומוהרש"ר מהר"ש|אוהל]]'ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, והוא נבנה מחדש רק בשנת [[תשכ"ו]]וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.
בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.
===תקופת אדמו"ר הריי"צ וליובאוויטש==={{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}אדמו"ר הריי"צ נולד ב[[יבי"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש. בקיץ [[תרנ"ג]] (1893) התקיימה ה[[בר הבר מצווה]] שלו באולם הגדול הנ"לבחצר הרבי בליובאוויטש, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו באולם הגדול הנ"לשם. אחר כך נפתחה הישיבה כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבה. אחרי חתונתו, בנו בבית אביו אדמו"ר הרש"ב עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר . אחר כך עבר לגור בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית של החצר (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת אדמו"ר מוהר"ש). בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") הייתה דירתו. אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה אחר בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני. בתחלת ניסן [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכריםהרבי.
באותה שעה עדיין היו גרים בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), לאחר עזיבת הרבי ותלמידי הישיבה את ליובאווטיש, כמה מ[[אנמאנ"ש]] שעדיין גרו בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום מעות כסף לתיקון המקוה.
בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922תרפ"ב) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והגוים גנבו את כתלי הגדר. בשנת תרפ"ד (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.
הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חבבית הכנסת בכפר נסגר על ידי הקומוניסטים באמצע החורף של שנת ה'תרצ"דו.
בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. בג' [[חשוון]] [[תש"ב]] (4 בנובמבר) רצחו את כל 483 היהודים אשר בה.===בשואה==={{ערך מורחב|שואת ליובאוויטש}}
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהלבזמן שפרצה המלחמה נותרו בעיירה רק כמאה עשרים משפחות יהודיות, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השניםשהיוו כמחצית מתושבי העיירה.
האפשרות הראשונה שהייתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטשמפאת קרבתה לגבול, הייתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]]היה קל לנאצים לכבוש אותה, מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל ליובאוויטשושנתיים אחרי פרוץ המלחמה, והקים שם את מצבות אדמובחודש סיוון ה'תש"א נפתח "מבצע ברברוסה"ר [[הצמח צדק]] ואדמושל הכוחות הנאציים לכיבוש ברית המועצות, ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. בכ"ר מוהרו בתמוז ה'תש"ש ההרוסותא נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.
בסיום חודש מנחם אב (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול). לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לדבר עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]]הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]ביניהם קבוצה של נערים צעירים. מאז ואילך מרבים אנבתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ש לנסוע לליובאוויטשל וכדומה, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינוכשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.
== בית שניאורסון =={{ערך מורחב|בשבת שובה, ו' בתשרי ה'תש"ב, נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה. הגטו היה ברחוב אחד קטן וצפוף עם 19 בתים, שבו נדחסו כ-500 יהודים, לערך 25 יהודים בכל בית שניאורסון}}בית שניאורסון נקנה על ידי [[תמימים]] מ[[תומכי תמימים מוסקבה|ישיבת תומכי תמימים במוסקבה]] כמתנה . בגטו לא הייתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה והיהודים סבלו מחרפת רעב ותשישות מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הרבי ב"[[שנת הבניין]]" בסיוע [[ארגון עזרת אחים]]הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך כיבוש רוסיה.
הבית נקנה מגוי תושב העיירה חיסול הגטו נערך בי"ד חשוון ה'תש"ב, אנשי אס-300 דולראס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, והרבי התעקש לשלם מרכושו הפרטימשם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. לאחר הקניה כתבו התמימים הנאצים רצחו במבצע החיסול על הבית בגדול "770 בית חב"ד"הגטו 483 יהודים, והמקום נהפך לבית שזכה להיות אתר המורשת לרבותינו נשיאינו בעיירהה' יקום דמם. == ליובאוויטש בשואה ==[[קובץ:מציבות רבותינו לאחר השואהיהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציבות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר השואה. ה'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' שהיה סביב נהרס בידי הגויים המקומיים]]
[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]
לאחר עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה{{הערה|ראה בפסקה [[ליובאוויטש#תקופת אדמו"ר הרש"בקובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תקופת הרבי הרש"בקבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו]pg]]היו מקומיים שסייעו לנאצים.}} ומרבית היהודים עזבו לערים הגדולותאך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, עד שבזמן [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] נותרו רק כמאה עשרים משפחות יהודיות בקירובהוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים.
שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, ב[[חודש סיוון]] [[בשנת ה'תש"א]] נפתח "מבצע ברברוסה" ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של הכוחות הנאציים לכיבוש [[ברית המועצות]] ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכריםקראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בז' אדר תש"ב[[(24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ"ו בתמוז]] כבשו הגרמנים את ליובאוויטש ואסרו קבוצה של -700 איש (יהודים ולא-יהודים בתואנה שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות) .
חודש אחרי הכיבוש הודיעו כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים כי כל היהודים חייבים לשאת טלאי צהוב, וכעבור זמן הוחלף הטלאי בסרט צהוב ונוספו גזירות חדשות כמו איסור על ביקור במקומות ציבוריים ומגע עם האוכלוסייה המקומיתנערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום. רק בערב ראש השנה ה'תש"ד (29 בספטמבר 1943), שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ. באותה תקופה נרצחו יהודים רבים ברחובות ליובאוויטש הייתה חרבה, ונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה אחרי שעברו התעללויות קשות.
ב==העיירה כיום==[[שבת]] שובה, [[ו' בתשרי]] [[תש"בקובץ:בית-הארחה-בליובאוויטש.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|בית הארחה בעיירה ליובאוויטש]], נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה.
בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח{{הערה|[https://chabad.info/news/474947/ י"גטו ג ניסן: בית הארחה הוקם בעיירה ליובאוויטש" כלל רחוב אחד בלבד{{תמונה}}{{אינפו}}]}}, שוחזר המקוה, וב-19 בתים שבו נדחסו כ-500 יהודים בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של ה'[[מזוןהזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל]] וחומרי הסקה. והתושבים נלקחו לעבודות כפייה שכללו תיקון ואחזקת דרכים, גשרים וכיוצא באלו' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.
ב[[יאוהל אדמו"ד בחשון]] [[תשר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"בש| אוהל רבותינו נשיאינו]] חוסל הגטו. אנשי האס.אס. בסיוע שוטרים מקומיים, צרו על הגטו. היהודים גורשו מבתיהם לכנסייה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה. סך כל הנרצחים 483 יהודים רובם תושבי ליובאוויטשוהמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.
כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבהרבים מאנ"ש נוסעים לליובאוויטש, ומצבות לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[אדמו"ר הצמח צדקגבריאל גורדון]] ו[[אדמו(יו"ר המהר"ש]] ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום, ורק בשנת ארגון [[תשכ"ו]] הגיע למקום הרב [[אבא דוד גורביץליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]) פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום{{הערה|לימים [[שליח|שליח הרביhttps://chabad.info/news/635179/ סקירה ב-ynet: "תחיית המתים" של העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]] באסיה התיכונה.}}, תיקן את המצבות והקים סביבן גדר.
==ליובאוויטש כיוםבתי העלמין בליובאוויטש=={{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל הרבניות]]}}[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].
השם בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינא]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]] שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).[[קובץ:אבא דוד גורביץ שחזור הקמת מצבות ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה .jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אבא דוד גורביץ במהלך שחזור הקמת מצבות אדמו"רי ליובאוויטש]]בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ" כי אם בגלל התנועה ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ליובאוויטשר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.
מאז עלה [[הרבי]]בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, על כס נשיאות חב"דעתיק יותר, התחיל לשלוח [[שלוחים]] למרחבי תבלשעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות [[חב"ד]] בכל עיר ובכל פינהלא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.
"==חצר רבותינו נשיאינו=={{להשלים}}[[(קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]בצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[חב’’דתומכי תמימים]]) ליובאוויטש]]" מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.
מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים"כיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.
גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט, שהפך להיות "[[בית חב"ד]]". בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל ה[[ציון]] של [[אדמו'זאל'ר הצמח צדק]] וובתי [[ אדמו''ר המהר''שרבותינו נשיאנו]]שוחזרו.
*שיפוץ ושחזור העיירה:==בית שניאורסון==בשנים האחרונות ר’ {{ערך מורחב|ערך=[[דניאל גורדוןבית שניאורסון בליובאוויטש]] דואג לשפץ את העיירה בסיוע גבירים.}}ה"חצר" נגאלה וכבר יצקו בה את ה"[[זאלקובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי.כמו ען נבנו בעיירה גם [[מקוה]] ו[[בית הכנסת אורחים]]הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.
== מוזיאון ליובאוויטש ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה==[[קובץ:שער הכניסה למויזאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]] לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד]] על גבי חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הרבה לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.
ביום השלישי *'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - [[ג' ניסן]] [[תשסמילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק". אין, איפוא, פלא בכך ש"חב"ד" ו"ליובאוויטש"א]] הושלמה בניית המוזיאוןנעשו שמות נרדפים, ונפתח המוזיאון לציבורשהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה".
במקום בו נבנה המוזיאון, נבנה במשך 6 שנים בית דואר שככל הנראה היה זה בשביל להקשות על חסידי חב"ד לרכוש את המקום.{{ליובאוויטש}}
===שיפוץ ושחזור העיירה=ראו גם==במשך שנות פעילותו של *[[השליחליובאוויטש - העיירה של חב"ד (ספר)]] במקום הרב .*[[גבריאל גורדון]] דאג לשיפוץ ושיחזור העיירה החל משיפוץ חלקת אהלי רבותינו נשיאינו ב[[בית העלמין בליובאוויטש]], .*[[חלקת הרבניותליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]] וכל שאר המתחם.
בהמשך דאג ==לקריאה נוספת==* [[אלישיב קפלון]], '''"ליובאוויטש - העיירה של חב"ד"''' תשע"ז, 566 עמודים.*[http://chabadlibrarybooks.com/23886 ליובאוויטש תולדות העיירה] מאת הרב גורדון לשחזור חצר רבותינו נשיאנו שבעיירהשלום בער לוין.
*התקדמות הבנייה:יצקו ב"חצר" את ה"[[זאל]]".כמו כן נבנו בעיירה גם [[מקוה]] ו[[בית הכנסת אורחים]] ==לקריאה נוספתקישורים חיצוניים==*[[קובץhttps://anash.org/century-old-blueprint-reveals-unkown-details-about-lubavitch/ שרטוט מלפני מאה שנה חושף פרטים לא ידועים על ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר\הקובץ]באתר {{אנש}} [המקור באנגלית]*הקובץ '''ליובאוויטש''' מספר על תולדות ה[[עיירה]] [[http://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטששלי]] במשך הדורות בתקופת היותה מרכז תנועת אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד העולמית במשך 102 שנים:בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר*[https:שלהי [[תקע//chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ג]] - תחלת [[תרעד באה"ו]] (1813 ק - 1915). יצא לאור לרגל פתיחת [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד בעיירה ליובאוויטש]] ביום השלישי - ג' *[[ניסן]] [[תשס"א]], 80 שנים לשריפת החצר בליובאוויטש - בתחלת [[ניסן]] [[תרפ"א]], 81 שנים ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94- [[ב' ניסן תר%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "פ]].:יצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד במדינות חבר העמים]]* '''ליובאוויטש - העיירה של חב"ד''' בעריכת הרב [[אלישיב קפלון]באתר {{אינפו}}]*'''בין העלמין העתיק קם לתחיה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
== קישורים חיצונים ==
* [http://www.mylubavitch.org האתר של השליח בעיירה], ר' גבריאל גורדון
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=ליובאוויטש הקובץ '''ליובאוויטש''' בטקסט] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]]
*[http://hebrewbooks.org/23886 '''ליבאוויטש''' באתר היברו בוקס]{{PDF}}
* [http://www.mylubavitch.org/ אתר '''ליובאוויטש שלי''' המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר]
* [http://chabad.info/special/תיעוד-היסטורי-הקמת-האוהל-על-הציונים-בל/ תיעוד מהקמת האוהל] באתר {{חב"ד אינפו|}}.
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=ליובאוויטש הספר 'ליובאוויטש' על העיירה] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]].
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64960 אנדרטה לזכר נרצחי ליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות מהליובאוויטש מאת מר מרדכי לזר], באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*[https://picasaweb.google.com/mylubavitch?fgl=true&pli=1 אלבום שיתופי (פיקסה) מאתרי חב"ד בליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81524 מה אירע בליובאוויטש במהלך השואה?], באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*אוריה ג'ורי וישעיהו בריל, '''[http://shturem.net/images/news/85981_news_19022016_3441.pdf בעיירה בוערת אש]''', בתוך עיתון החייל פרשת תצוה תשע"ו
*אריה ארליך, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102669 תמים תהיה]''' חידוש ושחזור המבנים ההיסטוריים של העיירה, בתוך גליון 'משפחה' ד' תשרי תש"פ.
*'''[https://chabad.info/news/635179/ תחיית המתים של העיירה ליובאוויטש]''' באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*'''[http://www.mylubavitch.org/חורבן-ליובאוויטש-ותקומתה-היסטוריה-חב/ חורבן ליובאוויטש ותקומתה] {{*}} [http://www.mylubavitch.org/הלקסיקון-של-ליובאוויטש/ הלקסיקון של ליובאוויטש]''', באתר חב"ד בעיירה
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
ל. ק.
1,487

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/474951...675166"