פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

ליובאוויטש (עריכה)

גרסה מ־21:06, 16 באפריל 2024

נוספו 8,761 בתים ,  16 אפריל
אין תקציר עריכה
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]] ו[[משתמש:לוחם חב"די/פורטל:ליובאוויטש|פורטל:ליובאוויטש]]}}
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוזיאון ליובאוויטש]]'''ליובאוויטשלְיוּבַּאווִיטְש''' (בכתיב עבריבעברית: לוּבַּבִיץ. באנגלית: Lyubavichi. ברוסית: Люба́вич. בפולנית: '''לובביץ''''Lubawicze) היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. העיירה נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד שכנה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיותה עיירה זאת היא, שבמשך מאה ושתיים שנים היתה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]]. מה שנתן לה את שמה '''חסידות ליובאוויטש''' ואת מנהיג החסידות ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.
בעיירה העיירה ליובאוויטש שכן מרכז הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך נשיאי , ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד שהתגוררו בעיירה: [[אדמובמשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ר הצמח צדק]]ו). גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, [[אדמוממשיכה חסידות חב"ר המהרד להקרא "ש]] ו[[אדמוחסידות חב"ר הרשד ליובאוויטש"ב]].
כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומותבבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ"ק אדמו"ר הצ"צ, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות כ"'''החצר בליובאוויטש'''ק אדמו" - המתוארת בספרות החבר המהר"דיתש. והשטח בו גרו בעבר [[רבותינו נשיאינו]], משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.
==מקור השם==[[הרבי הריילא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא" (שפירושו ברוסית ובפולנית: "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"צ]] כתב ב[[ספר הזכרונות]] את פירוש השם " פ"א. אך ראה בספר "ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירהלהיקרא בשם זה:"הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".}}.
הרבי הריי"צ כותב{{ציטוטהערה|תוכן=שם}}, שהשם "ליובא - שפירושו" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, ברוסית ובפולנית, אהבה ובמשך הזמןצורפה הסיומת וויטשיהודי בשם [[ר' מאיר]], צירוף שיצר את השם ליובאוויטששהתפרסם באהבתו לכל אחד. כך הייתה ליובאוויטש סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות,ועל הכל, כמובן, אהבת הר'מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, בורא הכלושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).|מרכאות=כן}}
== הקמת העיר ==בו[[ספר הזכרונותהמהרי"ל]] של האדמו(אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הרייהצ"צ מסופר באריכות סיפור הקמתה בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן הנסתריםששמו היה "לובייעצקי".
העיר כונתה בשם ליובאויטש==מיקום==העיירה ליובאוויטש נמצאת במרכז היישוב החקלאי "ליובאביצ'י" (Любавичское сельское поселение) בחבל רודניאנסקי שבמחוז סמולנסק (סמוך לגבול בלארוס). סמוכה לעיירות: בבינוביטש, (ליובא = אהבהדוברומיסלא, רודניא, ויטש = סיומתליאזנא, ברוסית) על שם אהבת יושביה לכל הנבראיםלאדי, אפילו לבעלי החייםוהרדישטש.
==מרכז חסידות חב"ד==בעבר, בעקבות מלחמות בין [[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינורוסיה]]בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז ו[[חסידות חב"דפולין]], נתבארה הייתה העיירה עוברת לעיתים קרובות בין המדינות{{הערה|אמנם למרות זאת, תושביה הגויים תמיד היו פולנים, ולא רוסים (ספר הזכרונות).}}. בשנת ה'רפ"א (1521) חתם וואסילי השלישי מלך רוסיה על ידי [[אדמוהסכם מסירת כמה עיירות באיזור סמולנסק לפולין, ביניהם גם העיירה ליובאוויטש. הסכם דומה חתם איוואן האיום בשנת ה'שט"ז (1556){{הערה|"ר הרייליובאוויטש - תולדות העיירה"צ]]:מאת הרב שלום בער לוין}}. במהלך השנים עברה העיירה גם בין המחוזות אורשה, סמולנסק, ויטבסק ומוהילב.
==תיאור כללי==ליובאוויטש מעולם לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבדהיתה עיר גדולה, תחילה בחיי הלמרות שבתקופות מסוימות היו זורמים אליה מאות [[צדיקחסידים]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמומכל רחבי רוסיה. שטח העיירה הוא כקילומטר וחצי על קילומטר וחצי. בצפון העיירה זורם נהר גדול שנקרא "נהר ברזינה"{{הערה|מקור נהר "רי וחסידי חבבריזנה"דהיה בכפר הנושא אותו שם. כפר זה עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה המקיפו. 'עצי ליבנה' ברוסית: בריוזה Березы (ספר הזכרונות). ליובאוויטש}} (reka berezina), בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחדובמערב העיירה זורם עוד נהר, היתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוחקטן יותר (reka khuditsa), להתנזרות מהעולםשנקרא "נהר המצבה"{{הערה|משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית העלמין העתיק. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה'האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, ולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי "נהר המצבה" לשתיה או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורהלרחצה (ספר הזכרונות).}}.
ליובאוויטש היתה העיירה מוקפת מאז ומתמיד יערות בייערות גדולים ששיוו , שמשווים לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת . וכפי שכותב [[התבודדותהרבי הריי"צ]]. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.ב[[ספר הזכרונות]]:
במשך מאה ושתיים שנה שימשה {{ציטוט|תוכן="ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות , הנמצאת בפלך מוהילוב (במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה) ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של נשיאי חב"דמקום מבודד, וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות העולםוהעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות{{הערה|מבוא ל'ספר הזכרונות' חמראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים"א.|מרכאות=כן}}.
===תקופת מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הזקן===מרכז תנועת חסידות חבהצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השניוחיילה" מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, בשלהי שנת [[תקע"ג]] במשך חודש אחד בשנה (1813ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. בדור הראשון אמנם בעיר ווילנא היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801ינואר) ו[[ליאדי]] והשני בחודש תמוז ([[תקסיוני). וכן באתר של העיירה "א]] ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ- [[תקע6 בינואר עד 6 בפברואר"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.}}.
אמנם כבר בעבר היה בעיירה מספר [[אדמו"ר הזקןבתי כנסת]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש(בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ"ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), שם למד תורה מפי הרהגולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, ומנין חחלוקא. בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. בעבר הדרכים היו בלי כביש, והיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|ראה "ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]ליובאוויטש וחיילה"}}.
מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניאשמות רחובות העיירה השתנו מספר פעמים במהלך השנים. בספר הזכרונות כותב הרבי הריי"צ, הסמוכה לליובאוויטששממרכז העיירה (השוק) היו יוצאים שלשה רחובות מרכזיים: רחוב "ברום" שהוליך אל דוברומיסל (Dobromysl). רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בעררחוב "שילבה" שהוליך אל רודניה, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]]ורחוב "חכלוקה" שהוליך אל רססנה (Rossasno) . ונוסף על רחובות אלה, ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חבהיו מספר סימטאות: "סיריצה", "הסימטא הקרה"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן"ויגאן" ו"סימטת הנהר".
אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ב[[ליובאוויטשוחייליה]] כותב את שמות הרחובות: "שילעווע, חחלוקא, פטרבורג. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקןשייער גאס, ונקרא די קאלטע גאס (בו גרו הגוים), ברוקגאס, הרחוב שלפני ככר השוק, ככר השוק".
אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]]==אוכלוסיה==במהלך רוב שנותיה, העיירה הייתה מאוכלסת ברובה ביהודים, שחיו בשלום עם שכניהם הגוים.
===תקופת אדמובשנים תקט"ר האמצעי===ז - תקי"ז (1755 - 1756) היה בליובאוויטש 75 - 80 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.
[[אדמובשנת תקמ"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח"י באלול]] [[תקע"ג]] ד (18131784)היה בליובאוויטש כ50 משפחות יהודיות{{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] חלק א' ע' 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד [[מנחם אב]] תשע"ג] עמ' 77 {{PDF}}הרב לוין שם}}.
היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר אביו אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - רבי שניאור זלמן, עזב את ליאדי, עד אשר ב[[כ"ד טבת בשנת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]](1813) היה בליובאוויטש כ110 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.
במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטשבשנת ה'תר"כ (1860): היה בליובאוויטש 1516 נפשות, מתוכן 978 יהודים.
בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ"ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת תקע"ד (1814) ונמשכה שנה או שנתייםבשנים שלאחרי זה התרבתה האוכלוסיה עד שמנתה כ300 משפחות יהודיות וכ100 משפחות נכריות.
אורך [[בית הכנסת]] הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע [[בית הכנסת]] עומדת בימה עם שלחן הקריאהלאחר עזיבת רבותינו נשיאינו, עזבו יהודים רבים את העיירה, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה, נשארו בליובאוויטש רק כ110 משפחות יהודיות.
עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה העיירה כיום (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש1998), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפותמונה 545 תושבים נכרים. ואין יהודים שגרים בעיירה.
אוסף הספרים==היסטוריה==העיירה ליובאוויטש מוזכרת (לראשונה) במסמך משנת ה'רנ"ד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" (עמ' ו). אך הרב לוין כתב שלראשונה נמצאת במסמך משנת ה'רפ"א.}}. יש שמשערים שהעיירה הוקמה לאחר גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב{{הערה|לוין שם}}, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונותכשהיהודים החלו להתיישב בפולין. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירהאמנם יש שמקדימים את זמן הקמתה לפני גירוש ספרד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" שם}}.
באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות. את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו אביו [[אדמוהרבי הריי"ר הזקן]] אצל הרב יששכר בער.צ מספר על הקמת העיר:
לעומת דיווח החוקר הנזכר{{ציטוט|תוכן="פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק רחוק, קשורה באישיות יהודית מענינת, כותב אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו אשר גודל [[בית הכנסת]] שבנה [[אדמו"ר האמצעי]] שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה 60x40 ארשין (לערך 42 רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על 28 מטר)יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי... השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתוהתמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.
לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו", וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חי ההולך על ארבע או מעופף בשמים. מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד כשהתיישב [[אדמושמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים... כך היתה "ר האמצעי]] בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנליובאוויטש"ש]] מכל המדינהסמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה׳, בורא הכל.
כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות רבי מאיר היה הראשון לשורת צדיקים נסתרים במשך מאות שנים אשר ראו בליובאוויטש את רשיון הנסיעות האלוביתם.לפיכך זכתה ליובאוויטש, מאוחר יותר, להיות "עיר ואם בישראל", שממנה באו סמכות והנהגה שהוכרו בכל העולם היהודי".|מרכאות=כן}}
מלבד זאת היה [[אדמובליובאוויטש הייתה קהילה של יהודים, עוד הרבה לפני שחסידות חב"ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנד קבעה בה מושבה. וכבר בסביבות שנת ה'ת"ש, לחזור לפניהם [[דאמ "היתה ליובאוויטש עיירה שמאחוריה עבר עשיר"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].
===תקופת אדמובספר הזכרונות מסופר על שני צדיקים נסתרים שחיו בעיירה ליובאוויטש, בשנת ה'ת"מ או ה'ת"נ, ר' בנימין ור' וולף. ר הצמח צדק===' בנימין זה הקים את בית הכנסת העתיק ביותר בליובאוויטש שנקרא "בנימינ'ס שטיבל" (אם כי לאמתו של דבר נבנה ביתכנסת זה מספר פעמים מחדש במשך ימי תולדותיו, לאחר שנחרב בשריפות שעברו עליו).
[[אדמו"וכן מסופר שם על עוד צדיקים נסתרים שחיו בה, בדור שלאחריהם: ר הצמח צדק]]' יוסף (רב העיירה), יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי' זבולון הסופר, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד ר' בנימין ור' וולף (1813דור ב)ור' ישכר בער. אחרי הסתלקות דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפכל אלו היו מתלמידי הבעש"ח]] ט (1827ולאחרי זה מתלמידי המגיד ממעזריטש) קיבל את נשיאות חב"ד.
קרוב לארבעים ===תקופת אדמו"ר הזקן===בשנים: תקט"ז - תקי"ז, היה כ"ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע"י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. במשך שתי שנים (תקט"ז - תקי"ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של בית המדרש "פועלי צדק משכימי קום"{{הערה|ראה "ליובאוויטש ערש חסידות חב"ד. אך בספר בית רבי פ"א כתב: "בהיותו בן י"ב שנה נהג לקח לו אביו לרב, את נשיאותו בליובאוויטשהרה"ק רבי ישכר בער זלה"ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, שהיה אבן הפינהופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק".}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, שהכל פונים אליו בכל עתהוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.
מלבד זאת רגיל היה האדמווכותב ע"ר לנסוע כל שנה לבקר את אנז הרבי הריי"ש בעיירות, כל שנה באיזור אחר, לומר לפניהם דא"ח ולקבלם ליחידות.צ{{הערה|ספר הזכרונות}}:
כך היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותו. מתוך "[[רשימת מאמרי דא{{ציטוט|תוכן="ח של ליובאוויטש היתה גם מקום התורה אליו נדד אדמו"ר הצמח צדק]]" (קה"ת תשנהזקן, רבי שניאור זלמן, בילדותו, ללמוד תורה. ומפי מי? - מפי אותו רבי יששכר דב! רבי שניאור זלמן, מורה ומייסד חב"ד) למדנו, כי עד שנת [[תקצלא ידע אז אפילו על החסידות בכלל ואף לא שמע אז, יש להניח, את שמע הבעש"ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירותט - הוא היה אז נער בן שתים עשרה שנה. ודאי שמע אז את יסודות החסידות כפי שהוסברו בדרשות רבי יוסף המגיד.רבי שניאור זלמן למד תורה לא רק מפי יששכר דב, אלא אף מפי חותן רבו, רבי יוסף המגיד, וכנראה גם מפי רבי זבולון הסופר, שכן שלשה אלו היו שרויים תמיד ביחד. רוח החסידות הורגשה בכל דבריהם, בכל פרטי התנהגותם, וביחסם לאנשים, ובמיוחד לאנשים פשוטים..."
ב[[אגרות קודש "...מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן כתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא־מקומר של הבעש"ט. בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש׳׳ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש ע"י אדמו"ר הרייהאמצעי"צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.|מרכאות=כן}}
במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בין השנים [[תרט"ז]]-[[תרי"ח]] (1856-1858)מאוחר יותר, שבה נשרף בית בעת שהיה רבינואצל רבי מנחם מענדל מהורודוק, נפגש שם שוב עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלור' ישכר בער{{הערה|בית רבי שם}}. אחר כך בנו וברבות השנים אחרי שיסד רבינו הזקן את כל החצר והבתים מחדשחסידות חב"ד, באופן מרווח יותרנהפכו היוצרות נעשה ר' יששכר בער חסיד של רבינו הזקן{{הערה|שם}}.
לפני השריפה היתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית)גם בנו של ר' ישכר דוב, ר' יוסף מליובאוויטש, היה מגדולי תלמידי רבינו{{הערה|שם}}. וכן החסיד ר' צבי הירש זרחי, מתלמידי רבינו הזקן, ולידה גר בליובאוויטש{{הערה|ראה אהלי ליובאוויטש (לצד מזרחג. עמ' 32) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת}}. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר ובשו"ת רבינו הזקן (סימן יז) מובאת שאלה הלכתית שנשלחה לרבינו מאת "ר' בנימין מ"צ (לצד מזרחמורה צדק) ובנה עליו [[בית הכנסת]] גדול מאדדליובאוויטש".
בתוך ביתו בשנת תקע"ב (במקום שהיה [[בית הכנסת]] בתחלה1812) הקדיש שני חדרים גדולים לתפילהחיל של נפוליאון הוצב בליובאוויטש, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו [[בית הכנסת]] הגדול הוקדש לתפילה וחזרת דא"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטשלמשך שבועיים.
ביתו החדש היה גדול ורחב===תקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי===בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן, גדלו 30X30 ארשין ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג (לערך 21X21 מטר1812), שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה "מסע ההכתרה") בין עיירות רוסיה, בחר אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח"י באלול תקע"ג. ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסתבעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, בשטח החדש שנקנה בחצרלמד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.
ביתו של רבינו היה מלא ארונות ספריםהנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. קירותיו אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של חדר ה[[יחידות]] ושל חדר הסמוך לו מכוסים היו בארונות מלאים וגדושים בספרים וכתבי ידרבותינו.
חלק מהספרים וכתבי היד נשרפו בשריפה הגדולה הנזכרתלאחר התיישבות אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לנהור לשם אנ"ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.
מיד כשהתיישבו בליובאוויטש בנו שם גם [[מקוה]]. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת [[תקצ"ב]] (1832) ואילך היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן. אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - ב[[י"ג ניסן תרכ"ו]] (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. ===תקופת אדמו"ר מהר"שהצמח צדק=== [[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש. בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה: אדמו"ר [[הצמח צדק]] כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביוהתיישב בליובאוויטש, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים. הוא כתב בזה שאלה ותשובה ([[אגרות קודש יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר המהר"ש]] אגרת מא)האמצעי, אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת [[תרלבשלהי שנת תקע"ב]] (1872) את [[האולם הגדול (ליובאוויטש)]], כגודל הבית אשר היה שם ג - 30X30 ארשין תחלת שנת תקע"ד (21X21 מטר1813). תקרתו של האולם הגדול היתה גבוהה משאר הבנינים, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו. בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים. ואחרי הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה היתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש. גם בזה כתב שאלה ותשובההאמצעי, ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת [[תרי"ט]]) רק ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו בר"ה ויוהכ"פ של שנת [[תרכ"ז]] (1866), משאין כן ביוהכ"פ של שנת [[תרכ"ח]] (1867) היה הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכתקפ"ח (18681827) נשרף. למעשה קנה אז אדמו"ר מוהר"ש שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה קיבל את ביתו; ואילו על מקום [[בית הכנסת]] בנה את [[האולם הקטן (ליובאוויטש)]], שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (נשיאות חב"דניצע, למאריכים בתפילה ביחידות)ד, ועל גביו - עזרת נשים. בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר. בשעה שבנה ונהג את האולם הקטן למקום תפילהנשיאותו בליובאוויטש, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצהקרוב לארבעים שנה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|רבי שניאור זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל"ד]] (1873), ערכו את סעודת ה[[נישואין]] באולם הקטן הזהבמשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש.
ברשימת רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרייהצמח צדק: משנת תקצ"צ מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה אדמו"ר מוהר"ש גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א ב (בפינה מזרחית צפונית של ביתו1832)ואילך, עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אחר כך דירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]])היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ודירה עבור [[אדמוואחריו - הרב אברהם ב"ר הרש"ב]] (באמצע הצד הדרומי של החצר)אביגדור הכהן.
למזרחה אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של הדירה הזאת היה קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד שער כניסה לחצרחדר לצד הדרומי של האהל, ולידה באר [[מים]] וגינהלהיות בית המדרש סמוך לקברו.
===תקופת אדמו"ר המהר"ש===אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש , היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק.
אדמו===חורבן ליובאוויטש=== {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}"חורבן ליובאוויטש"ר מוהרהוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש נסתלק בליובאוויטש ]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש"ב]] ([[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] (1882- [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]]), ושם מנוחתו כבודבהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש הרבי הרש"ב ואחיו הבכור [[הרז"א]] לקבל את הנשיאות, באהל שבנו עבור אביו ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר ההריי"צמח צדקצ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"ד.
===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.
בקיץ [[תרנבימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ז]] ו (18971915) ייסד [[אדמו"ר , כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב]] לעזוב את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצרליובאוויטש, אמנם בשנת [[תרסובט"א]] (1901) התרבה מספר התלמידיםז חשוון תרע"ו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול. בשנת [[תרסהתבטא הרבי הרש"ב]] (1902) באזני בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה. במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעורים, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבה. גם מקוה התחיל אז אדמו"ר הרשהריי"ב לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומותצ, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם. ישיבת "תומכי תמימיםכי אדמו" ר האמצעי התיישב בליובאוויטש התקיימה במשך יותר מעשרים בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנהלאחר מכן, משלהי שנת תרנ"ז (1897) עד שנת [[בחודש מרחשוון תרע"ח]] (1918). רב העיירה ו, הם עוזבים את ליובאוויטש בתקופת אדמו, וביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק"ר הרשב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ב היה הרב [[דוד יעקובסון]]ד בעיירה ליובאוויטש.
בימי מלחמת העולם הראשונהאחרי נסיעת הרבי מליובאוויטש, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטשנשארה ישיבת תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. ואכן, ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנובדרכם לישיבה בקרמנטשוג, אדמו"ר הריי"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[בשלהי קיץ תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטשח (1918).
משפחת לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרב היו כמה שבועות בדרךהרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את יום הולדתו ב[[כה'אוהל' בחשוון]] חגג הרבי הרש(הוא נבנה מחדש רק בשנת תשכ"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]]ו).
אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918). לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשרהתנחלה העירייה בחצר הרבי. חפרו בעומק, במרתף של בית הרביבתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'[[אוהל ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר הצמח צדק ואדמומוהרש"ר מהר"ש|אוהל]]'ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, והוא נבנה מחדש רק בשנת [[תשכ"ו]]וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.
בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.
===תקופת אדמו"ר הריי"צ וליובאוויטש==={{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}אדמו"ר הריי"צ נולד ב[[יבי"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש. בקיץ תרנ"ג (1893) התקיימה הבר מצווה שלו בחצר הרבי בליובאוויטש, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו שם. כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים מונה להיות מנהל הישיבה.אחרי חתונתו, בנו בבית אביו עוד חדר אחד עבור דירתו. אחר כך עבר לגור בבית אחר בחצר הרבי.
בקיץ [[תרנבתחילת חודש ניסן תרפ"ג]] א (18931921) התקיימה ה[[בר מצווה]] שלו באולם הגדול הנ, לאחר עזיבת הרבי ותלמידי הישיבה את ליובאווטיש, כמה מאנ"לש שעדיין גרו בליובאוויטש, העבירו את בית הכנסת לבית החומה. בנין המקוה נחרב, ובשלהי ובתחלת שנת תרנתרפ"ז ב (18971921) התקיימה חתונתו באולם הגדול הנשלח להם אדמו"ר הריי"לצ סכום כסף לתיקון המקוה.
אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבהבערב ר"ח אלול של אותה שנה (תרפ"ב) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והגוים גנבו את כתלי הגדר. בשנת תרפ"ד (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.
אחרי חתונתו, בנו בבית אביו אדמו"ר הרש"ב עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר כך עבר לגור בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית בית הכנסת בכפר נסגר על ידי הקומוניסטים באמצע החורף של החצר (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת אדמו"ר מוהרשנת ה'תרצ"ש)ו.
בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו.===בשואה==={{ערך מורחב|שואת ליובאוויטש}}
אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטשבזמן שפרצה המלחמה נותרו בעיירה רק כמאה עשרים משפחות יהודיות, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירונישהיוו כמחצית מתושבי העיירה.
בתחלת ניסן [[תרפמפאת קרבתה לגבול, היה קל לנאצים לכבוש אותה, ושנתיים אחרי פרוץ המלחמה, בחודש סיוון ה'תש"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמונפתח "ר מוהרשמבצע ברברוסה"בשל הכוחות הנאציים לכיבוש ברית המועצות, נשרפו ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכריםשנקרא בדרכם. בכ"ו בתמוז ה'תש"א נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.
באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ"ש]] בליובאוויטשבסיום חודש מנחם אב (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול). לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, אשר העבירו וכן לא לדבר עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את [[בית הכנסת]] לבית החומההגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג, גם בנין המקוה נחרבכאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים. בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, ובתחלת שנת [[תרפכגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ב]] (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום מעות לתיקון המקוהל וכדומה, כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.
בערב [[רבשבת שובה, ו' בתשרי ה'תש"ח]] [[אלול]] ב, נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של אותה שנה (1922) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודשהעיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה. הגטו היה ברחוב אחד קטן וצפוף עם 19 בתים, שבו נדחסו כ-500 יהודים, לערך 25 יהודים בכל בית. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה והיהודים סבלו מחרפת רעב ותשישות מהעבודה הממושכת. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומהבמשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך כיבוש רוסיה.
היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חבחיסול הגטו נערך בי"דחשוון ה'תש"ב, אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. הנאצים רצחו במבצע החיסול על הגטו 483 יהודים, ה' יקום דמם. יהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]][[קובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו] pg]]היו מקומיים שסייעו לנאצים. אך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, הוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים.
בקיץ [[בשנת ה'תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירהב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בגבז' [[חשוון]] [[אדר תש"ב]] (4 בנובמבר24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) רצחו את כל 483 היהודים אשר בה.
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהלכשהרוסים החלו להדוף את הנאצים, נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ניזוקו ונפלו. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את כתלי הגדרהמקום. בשנת [[תרפרק בערב ראש השנה ה'תש"ד]] (192429 בספטמבר 1943) השתדל אדמו, שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"ר הריי"צ לתקן את האהלמ. ליובאוויטש הייתה חרבה, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השניםונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה.
האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת ==העיירה כיום==[[תשכ"ו]]קובץ:בית-הארחה-בליובאוויטש. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל jpeg|250px|שמאל|ממוזער|בית הארחה בעיירה ליובאוויטש, והקים שם את מצבות אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות.
את האהל בנו מחדש בשנת בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח{{הערה|[[תשמhttps://chabad.info/news/474947/ י"ט]ג ניסן: בית הארחה הוקם בעיירה ליובאוויטש{{תמונה}}{{אינפו}}]}}, שוחזר המקוה, הרב ה'[[דוד נחשוןהזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני ו'''חצר רבותינונשיאנו'''.
== בית שניאורסון =={{ערך מורחב|בית שניאורסון}}בית שניאורסון נקנה על ידי [[תמימים]] מ[[תומכי תמימים מוסקבה|ישיבת תומכי תמימים במוסקבה]] כמתנה עבור הרבי באוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"[[שנת הבניין]]ר המהר" בסיוע [[ארגון עזרת אחיםש| אוהל רבותינו נשיאינו]]והמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.
הבית נקנה מגוי תושב העיירה רבים מאנ"ש נוסעים לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[גבריאל גורדון]] (יו"ר ארגון [[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]) פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום{{הערה|[https://chabad.info/news/635179/ סקירה ב-300 דולר, והרבי התעקש לשלם מרכושו הפרטיynet: "תחיית המתים" של העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]}}.
לאחר הקניה כתבו התמימים ==בתי העלמין בליובאוויטש== {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל הרבניות]]}}[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על הבית בגדול חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכ"770 בית חבק [[אדמו"דר המהר", והמקום נהפך לבית שזכה להיות אתר המורשת לרבותינו נשיאינו בעיירהש]].
== ליובאוויטש בשואה ==בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[קובץ:מציבות רבותינו לאחר השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציבות שיינא]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] ו[[(אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] לאחר השואה. ה'(בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אוהל אברהם סנדר שניאורסון (קבר הצדיקבן אדמו"ר המהר"ש)|אוהלאברהם סנדר]]' שהיה סביב נהרס בידי הגויים המקומייםשניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]]("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטשאבא דוד גורביץ שחזור הקמת מצבות ליובאוויטש.jpgjpeg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירההרב אבא דוד גורביץ במהלך שחזור הקמת מצבות אדמו"רי ליובאוויטש]]לאחר עזיבת הרבי הרשבעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ב וישיבת תומכי תמימים ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה{{הערה|ראה בפסקה [[ליובאוויטש#תקופת מצבות אדמו"ר הרשהצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ב|תקופת הרבי הרשש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ב]]ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון.}} ומרבית היהודים עזבו לערים הגדולותבסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, עד שבזמן [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] נותרו רק כמאה עשרים משפחות יהודיות בקירובוכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.
שנתיים אחרי פרוץ המלחמהבליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] נפתח "מבצע ברברוסה" של הכוחות הנאציים לכיבוש [[ברית המועצות]] ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. ב[[כ"ו בתמוז]] כבשו הגרמנים את ליובאוויטש ואסרו קבוצה של יהודים בתואנה שהם מובלים לעבודהעתיק יותר, אך כולם נורו למוותשעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. חודש אחרי הכיבוש הודיעו הנאצים כי כל היהודים חייבים לשאת טלאי צהובאולם מרוב יושנו, וכעבור זמן הוחלף הטלאי בסרט צהוב ונוספו גזירות חדשות כמו איסור על ביקור במקומות ציבוריים ומגע עם האוכלוסייה המקומיתלא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. באותה תקופה נרצחו יהודים רבים ברחובות העיירה אחרי שעברו התעללויות קשותכיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.
ב==חצר רבותינו נשיאינו=={{להשלים}}[[שבתקובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]] שובהבצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[ו' בתשרי]] [[תש"בתומכי תמימים]], נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה.
"גטו ליובאוויטש" כלל רחוב אחד בלבד, וב-‏19 בתים שבו נדחסו כ-‏500 יהודים בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. בגטו לא היתה אספקה סדירה של [[מזון]] וחומרי הסקה. והתושבים נלקחו לעבודות כפייה שכללו תיקון ואחזקת דרכים, גשרים וכיוצא באלו. ב[[י"ד בחשון]] [[תש"ב]] חוסל הגטו. אנשי האס.אס. בסיוע שוטרים מקומיים, צרו על הגטו. היהודים גורשו מבתיהם לכנסייה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה. סך כל הנרצחים 483 יהודים רובם תושבי ליובאוויטשכיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.
כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות ה'זאל' ובתי [[אדמו"ר הצמח צדקרבותינו נשיאנו]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום, ורק בשנת [[תשכ"ו]] הגיע למקום הרב [[אבא דוד גורביץ]]{{הערה|לימים [[שליח|שליח הרבי]] באסיה התיכונה.}}, תיקן את המצבות והקים סביבן גדרשוחזרו.
==בית שניאורסון=={{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}[[קובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש , המשמש כיום==כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי.בעיירה הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.
השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל ==ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה "ליובאוויטש" כי אם בגלל התנועה "ליובאוויטש".==
מאז עלה [[הרבי]]*'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על כס נשיאות חבהאדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק"ד. אין, התחיל לשלוח [[שלוחים]] למרחבי תבלאיפוא, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות [[פלא בכך ש"חב"ד]] בכל עיר ובכל פינה" ו"ליובאוויטש" נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה".
"[[{{ליובאוויטש]]" מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.}}
מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי ==ראו גם==*[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים"(ספר)]].*[[גבריאל גורדון]].*[[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]].
גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט==לקריאה נוספת==* [[אלישיב קפלון]], שהפך להיות '''"[[בית ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]"''' תשע"ז, 566 עמודים. בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל ה*[[ציון]http://chabadlibrarybooks.com/23886 ליובאוויטש תולדות העיירה]מאת הרב שלום בער לוין.
== מוזיאון ליובאוויטש קישורים חיצוניים==*[[קובץhttps:שער הכניסה למויזאון//anash.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינוorg/century-old-blueprint-reveals-unkown-details-about-lubavitch/ שרטוט מלפני מאה שנה חושף פרטים לא ידועים על ליובאוויטש]באתר {{אנש}} [המקור באנגלית]עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב *[http://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטש שלי] אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר*[נתן גוראריהhttps://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ד באה"ק - בעיירה ליובאוויטש]] לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית *[[מוזיאון https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד]" באתר {{אינפו}}] על גבי חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הרבה לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.
ביום השלישי - [[ג' ניסן]] [[תשס"א]] הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.
 
במקום בו נבנה המוזיאון, נבנה במשך 6 שנים בית דואר שככל הנראה היה זה בשביל להקשות על חסידי חב"ד לרכוש את המקום.
 
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר\הקובץ]]
*הקובץ '''ליובאוויטש''' מספר על תולדות ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] במשך הדורות בתקופת היותה מרכז תנועת חב"ד העולמית במשך 102 שנים:
:שלהי [[תקע"ג]] - תחלת [[תרע"ו]] (1813 - 1915). יצא לאור לרגל פתיחת [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד בעיירה ליובאוויטש]] ביום השלישי - ג' [[ניסן]] [[תשס"א]], 80 שנים לשריפת החצר בליובאוויטש - בתחלת [[ניסן]] [[תרפ"א]], 81 שנים ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] - [[ב' ניסן תר"פ]].
:יצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד במדינות חבר העמים]]
* '''ליובאוויטש - העיירה של חב"ד''' בעריכת הרב [[אלישיב קפלון]]
 
== קישורים חיצונים ==
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 הקובץ '''ליובאוויטש''' בטקסט] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]]
*[http://hebrewbooks.org/23886 '''ליבאוויטש''' באתר היברו בוקס]{{PDF}}
* [http://www.mylubavitch.org/ אתר '''ליובאוויטש שלי''' המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר]
* [http://chabad.info/special/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C/ תיעוד מהקמת האוהל] באתר {{חב"ד אינפו|}}.
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 הספר 'ליובאוויטש' על העיירה] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]].
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64960 אנדרטה לזכר נרצחי ליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות מהליובאוויטש מאת מר מרדכי לזר], באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*[https://picasaweb.google.com/mylubavitch?fgl=true&pli=1 אלבום שיתופי (פיקסה) מאתרי חב"ד בליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81524 מה אירע בליובאוויטש במהלך השואה?], באתר {{חב"ד אינפו|}}.
*אוריה ג'ורי וישעיהו בריל, '''[http://shturem.net/images/news/85981_news_19022016_3441.pdf בעיירה בוערת אש]''', בתוך עיתון החייל פרשת תצוה תשע"ו
*אריה ארליך, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102669 תמים תהיה]''' חידוש ושחזור המבנים ההיסטוריים של העיירה, בתוך גליון 'משפחה' ד' תשרי תש"פ.
*'''[https://chabad.info/news/635179/ תחיית המתים של העיירה ליובאוויטש]''' באתר {{חב"ד אינפו|}}.
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
ל. ק.
1,487

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/434560...675166"