שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}[[תמונהקובץ:היום יום.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==ביום [[כ'''בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום - , לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', נלקט ונערך על ידי [[אדמו"ר שליט"א]] מתורותיו של {{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] נ- חלק ט"ו ע. בלוח זה נדפס פתגם מיוחד לכל יום, אותו לומדים רבבות אנ"' ש חסידי חב"ד ברחבי תבלע}}.

==משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח==ביום , ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[כ' בכסלוהרבי הריי"צ]] שנת שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[תשזהב]] של לוח "היום יום". רק לקראת י"גא [[ניסן]] פנה אדמויצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "ר הריי[[הקריאה והקדושה]]"צ אל חתנו, כ”ק אדמו”ר שליט”א, וביקשו : "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי”ט כסלו היום יום. תחת שם זה עד י”ט כסלו הבע”ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'. . ב) מנהגי חסידי חב”ד. ג) לקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים" הלוח, ענינים קצרים שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל יום מימות דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יוםלתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", לוח אור זרוע לחסידי חב”ד”{{הערת שוליים|אגרות קודש קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרייהרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"צ ט כסלו, וניצולו באופן המתאים. הלוח נדפס ב- חלק ט21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"ו ע' שפ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"ע}}א]].  ==הספר הראשון==

משך ארבעה חודשים עמל עם התמנות הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוחבשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד היוצא החל לעסוק בהוצאה לאור בימים אלה”והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של הרבי הריי”צ שהיו תחת ידוכל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"היום יום{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ". ג, ע' 170}}

רק לקראת י”א ניסן יצא הקובץ יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור עולםועריכה, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “[[הקריאה והקדושה]]”כגון: ”היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת שמונת הנרות’...”עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

הלוחההוצאות לאור הנזכרות, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דברבהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידותאך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', ובפתחו אף מודפסאותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, כ"הקדמה"לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, קטע ממכתבו של [[וזאת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע אודות ראש השנה לתורת החסידות יהריי"ט כסלו, וניצולו באופן המתאיםצ.

“אני יכול להסתמך ב”ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי”ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע”. בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של הרבי הריי”צ בהתוועדות אחרון של פסח ת”ש, בחר הרבי הריי”צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".  בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב”דחב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים ]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין ‘חק יומי’ 'חק יומי' לעדת חסידי חב”דחב"ד. “כזה "כזה ליקוט מסודר”מסודר", אמר הרבי הריי”צהריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה”ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי”צהריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]] ע”ה: ”כל "כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”אכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בסיון תשמ”ט בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה”היום יום” ה"היום יום" - ”הספר’ל "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”פרטיות".

הרבי הריי”צ הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: ”הלוח "הלוח הזה הוא [[מזון ]] רוחני יום-יומי”יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!” " [=היום הוא יום]...{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] לאחר החסידים “ודאי "ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום’'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב”ה ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר’ ר' מנחם מענדיל שליט”א שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אג”ק ח”ז ע’ אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא).}}.

הרבי הריי”צ הריי"צ עצמו היה לומד את “היום יום”"היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי”צ הריי"צ את פתגם “היום יום” "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. בהתוועדות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות תש”ג ]] תש"ג התבטא הרבי הריי”צהריי"צ, שמי ששומר את שיעורי “היום יום”"היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת” אחרת" לקראת קבלת התורה!

הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”, כתיאורו של אדמו"ר שליט"א (אג”ק ח”א ע’ קסז). מנהלי [[כולל חב”ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!”. בהוראת הרבי הריי”צהריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי "אחי שלח לי את חיבורו הראשון”הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”הזה". בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד "תמיד ידעתי שלאחי יש “א "א גוטע קאפ” קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!”"...

לוח “היום יום” לא נועד להיות "לוח שנה” רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל בי”ט כסלו - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורות. לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא “אור "אור זרוע לחסידי חב”ד” חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה ]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואמנםואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב”ד חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם “היום יום” "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנו.  כך מיד בתחילת הלוח, בכ”א בכ"א כסלו, כותב הרבי: “יש "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי’ דילי’שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”משיח".

בה’ בה' טבת כותב הרבי ש”בימות ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”הבהקב"ה, בתורתו ומצותיו . . מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה”מעשה גדול” ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית”רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט”ו בט"ו טבת, כותב הרבי: “הסכת "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה . . “שובה "שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”ממש".

“בפרט "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה”הגאולה]]", כותב הרבי בח’ בח' שבט, “עלינו "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה’ וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”ממש".

בכ”ב בכ"ב [[ניסן ]] כותב הרבי על התגלות העניין של “סעודת משיח” "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: ”קיים "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ”ד בכ"ד אייר: ”בביאת "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים בתמימות”]] בתמימות".

“בזמן "בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”יבעזה"י, לגאולה שלימה”שלימה", כך כותב הרבי בי”ח בי"ח סיון.

“מעלת המשיח”"מעלת המשיח", כותב הרבי בא’ בא' מנחם אב, “שיהיה "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות ]] ומשה רבינו ע”ה, בכל זה יהיה בתכלית הענווה ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:”אז"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”אמן".

== שלשלת היחס ==שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם וספריהם. הקדמה זו נכתבה הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרביאת עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת ==לימוד הלוח כיום==בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.ב[[תשנ"חב]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חבעודד כ"ק אד"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות המרכזית]] של [[ג' תמוז]] [ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ח]] קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הגה-נ"ח רד ע' [[מרדכי צבי ליברוב]13]}}.

* [[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]] .*[[לוח כיס יומי לתלמיד]] ==לקריאה נוספת==*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א*'''לגלות צבע ביום''' - קטגוריית פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א ==קישורים חיצוניים== * '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[תבניתhttp://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום{{PDF}} {{COL}},*'''[http://ניווטwww.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?] ''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676*'''[http://teshura.com/Lubecki- ניווט בלוח Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יוםעם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80 {{הערות שוליים}}{{תורת הרבי}}