שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}[[תמונהקובץ:היום יום.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==ביום [[כ'''בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום - , לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע'''ש"ע}}. משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, נלקט ונערך ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על ידי עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[אדמוזהב]] של לוח "היום יום"ר שליט. רק לקראת י"א[[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..." הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] מתורותיו - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרייהרש"צב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] ני"עט כסלו, וניצולו באופן המתאים. בלוח זה  הלוח נדפס פתגם מיוחד לכל יוםב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), אותו לומדים רבבות אנכאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"ש חסידי חבפ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"ד ברחבי תבלא]].

משך ארבעה חודשים עמל עם התמנות הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוחבשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד היוצא החל לעסוק בהוצאה לאור בימים אלה”והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של הרבי הריי”צ שהיו תחת ידוכל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"היום יום{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ". ג, ע' 170}}

רק לקראת י”א ניסן יצא הקובץ יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור עולםועריכה, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “[[הקריאה והקדושה]]”כגון: ”היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת שמונת הנרות’...”עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

הלוחההוצאות לאור הנזכרות, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דברבהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידותאך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', ובפתחו אף מודפסאותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, כ"הקדמה"לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, קטע ממכתבו של [[וזאת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע אודות ראש השנה לתורת החסידות יהריי"ט כסלו, וניצולו באופן המתאיםצ.

“אני יכול להסתמך ב”ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי”ת שבמוקדם או במאוחרהחיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על ידי כמה סיבות שונותפי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, בא הדבר לידי ביצוע”וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי”צ בהתוועדות אחרון של פסח ת”שהריי"צ, בחר והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי הריי”צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את כל החיבור הנדפס מידיו של הרב [[מנהגי חב”דשלמה אהרן קזרנובסקי]] בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היוםוהתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומיים, כמין ‘חק יומי’ לעדת חסידי חב”ד. “כזה ליקוט מסודר”, אמר הרבי הריי”צ, יומי"מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה”!.

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי”צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר בהזדמנות אחרת אמר לרב [[יעקב לנדאחודקוב]] ע”הבמנגינה מיוחדת: ”כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“"היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]. כך גם בסיון תשמ”ט התבטא הרבי אודות ה”היום יום” - ”הספר’ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”..{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי”צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את החיבור הנדפס מידיו של חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[שלמה אהרן קזרנובסקיאגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], והתבטא בהתפעלות: ”הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי”!חלק ז' ע' רלא.}}.

בהזדמנות אחרת אמר לרב הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חודקובחג השבועות]] במנגינה מיוחדת: תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום -יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה! דער טאג איז טאג!” [=היום הוא יום]...

במכתב מאותם ימים כותב הרבי הריי”צ לאחר החסידים “ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום’, שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים==הלוח מתקבל בעולם==[[קובץ:היום יום בית כנסת. זו ב”ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת חנןjpg|ממוזער|הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), בלי עין-הרעמעוצב בצורת [[770]]]]הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את חתני הרב הגאון ר’ מנחם מענדיל שליט”א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה על 383 חדריוהוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, באופן שיום רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום יביע אומר - כל יום אומר משהויומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” (אג”ק ח”ז ע’ רלא)ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי הריי”צ עצמו היה לומד את “היום יום”, ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” עם הפתגם היומיהלוח בכל דרך אפשרית. במכתבים רבים מצטט בין השאר שלח הרבי הריי”צ את פתגם “היום יום” לאותו היוםהלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליושהתגורר באותה תקופה בתל אביב. בהתוועדות חג השבועות תש”ג התבטא הרבי הריי”צלאחר שעייין בספר, שמי ששומר החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את שיעורי “היום יום”חיבורו הראשון", ביכולתו ללכת סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ"לגמרי אחרת” לקראת קבלת התורה[=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח מתקבל בעולם==לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, כתיאורו של אדמושהוא "אור זרוע לחסידי חב"ר שליטד"א (אג”ק ח”א ע’ קסז). מנהלי - הרי עם השנים הולכת אותה [[כולל חב”דמלאכת זורע|זריעה]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”קובץ וצומחת. לוח זה , השזור בדברי אלוקים חיים, הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות"לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יוםעד שנשתרש המנהג -יומי וברוח זה נתקבלבבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!”ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

בהוראת הרבי הריי”צ, הפיץ הרבי את ==הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את והקשר למשיח==הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתלעצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות -אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד ידעתי שלאחי יש “א גוטע קאפ” [=ראש טוב], אבל עד אפשר לעשות כדי כך!”..להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

==יחודו של כך מיד בתחילת הלוח==, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

לוח “היום יום” לא נועד להיות בה' טבת כותב הרבי ש"לוח שנה” רגילבימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, אלא הרבה מעל ומעבר לזהבתורתו ומצותיו.. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל בי”ט כסלו מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית- מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורותרצינית".

לוח רגיל כמה ימים אחר- יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתוכך, אולם בלוח זהבט"ו טבת, שהוא “אור זרוע לחסידי חב”ד” - הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחת. לוח זהכותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, השזור בדברי אלוקים חייםוהיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, הוא ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "לוח נצחישובה ישראל עד ה' אלוקיך". ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח, ומשם לבתי כנסת חב”ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם “היום יום” לאחר תפילת שחריתצדקנו הבא בקרוב ממש".

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר- מה אפשר לעשות כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי להקל את אותם לאפשר ההליכה בעולם"חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוחפתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, בכ”א כסלו, כותב הרביהוא המופיע בכ"ד אייר: “יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי’ דילי’, ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”"בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

בה’ טבת "בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי ש”בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”ה, בתורתו ומצותיו . . מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה”מעשה גדול” של התמימות - עבודה לבבית-רצינית”בי"ח סיון.

כמה ימים אחר-כך, בט”ו טבת"מעלת המשיח", כותב הרבי: “הסכת ושמע ישראלבא' מנחם אב, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו"שיהיה עניו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיחדהגם שיהיה בתכלית הגדלות, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה . . “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

“בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת אנו עומדים על סף הגאולה”, יומיים אחר-כך כותב הרבי בח’ שבט:"אז, “עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץכשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה’ אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוותהכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

בכ”ב ניסן כותב הרבי על התגלות העניין של “סעודת משיח” באחרון של פסח==שלשלת היחס=={{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ויום למחרת כותב: ”קיים העניין שאחרון ובה מופיעה תולדותיו של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’כל נשיאי חב"ד, ובכלל בולטת החירותפעולותיהם, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיחספריהם, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”ובני משפחתם.

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנוהקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], הוא המופיע בכ”ד אייר: ”בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

“בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה ==היום יום - חלק שני==היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתומנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”י, לגאולה שלימה”, כך כותב הרבי בי”ח סיוןאך לא נסתייע הדבר.

“מעלת המשיח”בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], כותב הרבי בא’ מנחם אבעל ידי [[קה"ת]].כשהגיע ספר זה לרבי, “שיהיה עניוכתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע”ה, בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'. }}

יומיים אחר-כך כותב הרבי:”אזבשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמןובו קרוב לתשעים פתגמים, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

== שלשלת היחס לימוד הלוח כיום==שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום', ובה מופיעה תולדותיו של .ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל נשיאי חביום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד, פעולותיהם וספריהם. הקדמה זו נכתבה על ידי הרביע' 13]}}.

* [[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]] .*[[לוח כיס יומי לתלמיד]] ==לקריאה נוספת==*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א*'''לגלות צבע ביום''' - קטגוריית פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א ==קישורים חיצוניים== * '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*'''[תבניתhttps://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום- מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/ניווטCohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''] , - ניווט בלוח סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום חלק שני?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80