שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}[[תמונהקובץ:היום יום.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==ביום [[כ'''בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום - , לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע'''ש"ע}}. משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, נלקט ונערך ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על ידי עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[אדמוזהב]] של לוח "היום יום"ר שליט. רק לקראת י"א[[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..." הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] מתורותיו - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרייהרש"צב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] ני"עט כסלו, וניצולו באופן המתאים. בלוח זה  הלוח נדפס פתגם מיוחד לכל יוםב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), אותו לומדים רבבות אנכאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"ש חסידי חבפ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"ד ברחבי תבלא]].

משך ארבעה חודשים עמל עם התמנות הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוחבשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד היוצא החל לעסוק בהוצאה לאור בימים אלה”והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של הרבי הריי”צ שהיו תחת ידוכל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"היום יום{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ". ג, ע' 170}}

רק לקראת י”א ניסן יצא הקובץ יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור עולםועריכה, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “[[הקריאה והקדושה]]”כגון: ”היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת שמונת הנרות’...”עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

הלוחההוצאות לאור הנזכרות, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דברבהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידותאך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', ובפתחו אף מודפסאותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, כ"הקדמה"לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, קטע ממכתבו של [[וזאת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע אודות ראש השנה לתורת החסידות יהריי"ט כסלו, וניצולו באופן המתאיםצ.

“אני יכול להסתמך ב”ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי”ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע”. בהתבטאות בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של הרבי הריי”צ בהתוועדות אחרון של פסח ת”ש, בחר הרבי הריי”צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח : "היום -יום! דער טאג איז טאג!"[=היום הוא יום]...{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל במכתב מאותם ימים כותב [[מנהגי חב”דהרבי הריי"צ]] בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצריםלאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היוםשהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-יומייםהרע, כמין ‘חק יומי’ לעדת את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי חב”דזה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. “כזה ליקוט מסודר”זהו היום במובנו האמיתי, אמר הרבי הריי”צהיום יום, שכל יום -יום הוא"מסוגל לעשות רק {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז'פנימיע' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה”רלא.}}.

החיבור הגדול הרבי הריי"צ עצמו היה למראה עיניו של לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי”צהריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, כפי שכתב ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי באיגרת ששיגר לרב |התוועדות]] [[יעקב לנדאחג השבועות]] ע”ה: ”כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“. כך גם בסיון תשמ”ט תש"ג התבטא הרבי אודות ה”היום יום” - ”הספר’ל הזההריי"צ, שנדפס בחיי נשיא דורנושמי ששומר את שיעורי "היום יום", היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”. ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

הרבי הריי”צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של ==הלוח מתקבל בעולם==[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקייוסף יצחק אליטוב]] מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", והתבטא בהתפעלותכתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”הלוח הזה "קובץ זה הוא מזון רוחני מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי”יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהזדמנות אחרת אמר לרב בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[חודקובישראל אריה לייב שניאורסון]] במנגינה מיוחדת, שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "היום חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-יום! דער טאג איז טאג!” צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=היום הוא יוםראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

במכתב מאותם ימים כותב הרבי הריי”צ לאחר החסידים “ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום’==יחודו של הלוח==לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב”ה יצירת איכות חסידית אמיתיתאלא הרבה מעל ומעבר לזה. השי”ת חנןמעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, בלי עיןלמרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו -הרע, את חתני הרב הגאון ר’ מנחם מענדיל שליט”א שיוכל לבנות היכל פאר חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” (אג”ק ח”ז ע’ רלא)חב"ד לדורות.

הרבי הריי”צ עצמו היה לומד את “היום יום”לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם הפתגם היומיהשנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי”צ את פתגם “היום יום” לאותו היוםלוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, ומשתמש בו כמורהעד שנשתרש המנהג -דרך בהוראותיו - ביום זה בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לפונים אליו. בהתוועדות חג השבועות תש”ג התבטא הרבי הריי”צ, שמי ששומר לחזור מידי יום את שיעורי “היום יום”, ביכולתו ללכת פתגם "היום יום"לגמרי אחרת” לקראת קבלת התורה!לאחר תפילת שחרית.

==הלוח מתקבל בעולםוהקשר למשיח==הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”, כתיאורו של אדמו"ר שליטבכ"א (אג”ק ח”א ע’ קסז). מנהלי [[כולל חב”ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרביכסלו, כותב הרבי: ”קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות"יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יוםולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב -יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!”בכך נזכה לקבל פני משיח".

בהוראת בה' טבת כותב הרבי הריי”צש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ע”השהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביבבתורתו ומצותיו. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי מלך המשיח יוכיח ויבאר את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמוןה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד ידעתי שלאחי יש “א גוטע קאפ” [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!”..רצינית".

לוח “היום יום” לא נועד להיות "לוח שנה” רגילבפרט בזמן הזה, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסןאשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, למרות ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא מתחיל בי”ט כסלו - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורות, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא “אור זרוע לחסידי חב”ד” - הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא בכ"לוח נצחי". ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש ב [[770ניסן]] בית כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ומשם לבתי כנסת חב”ד ברחבי ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם - לחזור מידי יום את פתגם “היום יום” לאחר תפילת שחריתולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנובזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ”א כסלו"מעלת המשיח", כותב הרבי: “יש לשנן בעל-פהבא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, כל חד לפום שיעורי’ דילי’וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

בה’ טבת יומיים אחר-כך כותב הרבי ש”בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות:"אז, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”הכשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, בתורתו ומצותיו יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. מלך המשיח יוכיח ויבאר אז כבר יחושו את ה”מעשה גדול” של התמימות הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - עבודה לבבית-רצינית”הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

כמה ימים אחר-כך, בט”ו טבת, כותב הרבי: “הסכת ושמע ישראל==שלשלת היחס=={{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנוובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיחפעולותיהם, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה . . “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”ספריהם, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”משפחתם.

“בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת אנו עומדים הקדמה זו הוגהה בפרטיות על סף הגאולה”, כותב ידי [[הרבי בח’ שבט, “עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ]], לחזק ובמהלך השנים עם כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה’ אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

בכ”ב ניסן כותב ==היום יום - חלק שני==היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי ]] לעצמו במחברת - כנראה על התגלות העניין של “סעודת משיח” באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: ”קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’, ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] -ולכן הוא הגילוי מהמשיח[[תש"ה]], התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”אך לא נסתייע הדבר.

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנובשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], הוא המופיע בכ”ד איירעל ידי [[קה"ת]].כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): ”בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'. }}

“בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”יידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', לגאולה שלימה”ובו קרוב לתשעים פתגמים, כך כותב הרבי בי”ח סיוןערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

“מעלת המשיח”==מהדורה מורחבת=={{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, כותב הרבי בא’ מנחם אבבה צוין מקורו של כל פתגם, “שיהיה עניווציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע”ה, בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

יומיים אחר-כך כותב הרבי==לימוד הלוח כיום==בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https:”אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות//hageula. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב- הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”נ"ד ע' 13]}}.

* [[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]] .*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].*[[לוח כיס יומי לתלמיד]] ==לקריאה נוספת==*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א*'''לגלות צבע ביום''' - כל פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א ==קישורים חיצוניים== * '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].* [[תבניתhttp://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*'''[https://drive.google.com/drive/folders/כסלו|תבניות 19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום- מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] * [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - ניווט בלוח סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום חלק שני?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80

[[קטגוריה:היום יום|*]]