שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}[[תמונהקובץ:היום יום.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|היום היום יום - דפוס ראשון]]'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

באור לכ’ כסלו תש”ג ==עריכת הלוח==ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]], וביקשו “יואיל "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי”ט מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י”ט י"ט כסלו הבע”להבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב”דחב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים מתורת ]] מ[[תורת החסידות ]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב”ד”חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד חב"ד היוצא לאור בימים אלה”אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב ה[[זהב]] של לוח ‘היום יום’"היום יום".

רק לקראת י”א י"א [[ניסן ]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “"[[הקריאה והקדושה]]”": ”היום "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת מ'מנורת שמונת הנרות’.הנרות'..”. "

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] -ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים. הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].  ==הספר הראשון== עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}} יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד. ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

“אני יכול להסתמך ב”ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי”ת שבמוקדם או במאוחרהחיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על ידי כמה סיבות שונותפי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, בא הדבר לידי ביצוע”, בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי”צ בהתוועדות אחרון של פסח ת”שהריי"צ, בחר והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי הריי”צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח “היום יום”אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את כל מנהגי חב”ד בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצריםהחיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היוםוהתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומיים, כמין ‘חק יומי’ לעדת חסידי חב”ד. “כזה ליקוט מסודר”, אמר הרבי הריי”צ, “מסוגל לעשות רק ‘פנימי’ עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה”יומי"!.

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי”צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר בהזדמנות אחרת אמר לרב [[יעקב לנדאחודקוב]] ע”הבמנגינה מיוחדת: ”כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“"היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]. כך גם בסיון תשמ”ט התבטא הרבי אודות ה”היום יום” -”הספר’ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”..{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.

הרבי הריי”צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: ”הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי”! בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: “היום -יום! דער טאג איז טאג!” [=היום הוא יום]... במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] לאחר החסידים “ודאי "ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום’'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב”ה ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת השי"ת חנן , בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר’ ר' מנחם מענדיל שליט”א שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אג”ק ח”ז ע’ אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא).}}.

הרבי הריי”צ הריי"צ עצמו היה לומד את “היום יום”"היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” "לחיות" עם הפתגם היומי. יש מכתבים בהם במכתבים רבים מצטט הרבי הריי”צ הריי"צ את פתגם “היום יום” "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה -לפונים אליו. בהתוועדות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות תש”ג ]] תש"ג התבטא הרבי הריי”צהריי"צ, שמי ששומר את שיעורי “היום יום”"היום יום", ביכולתו ללכת “לגמרי אחרת” "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==יחודו של הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”==לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, כתיאורו של הרבי מה”מ (אג”ק ח”א ע’ קסז)אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מנהלי מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[כולל חב”די"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו:יישר חילו!”חסידי חב"ד לדורות.

בהוראת הרבי הריי”צלוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשריתאולם בלוח זה, ו”בכל השטורעם”. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[ישראל אריה לייב שניאורסוןמלאכת זורע|זריעה]] ע”הוצומחת. לוח זה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביבהשזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". לאחר שעייין בספרואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמוןעד שנשתרש המנהג -צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד ידעתי שלאחי יש “א גוטע קאפ” בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[=ראש טוב770]]בית משיח, אבל עד כדי כך!”..ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==יחודו של הלוחוהקשר למשיח==הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו. כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח". בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית". כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

לוח “היום יום” לא נועד להיות “לוח שנה” רגיל"בפרט בזמן הזה, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסןאשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", למרות כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא מתחיל בי”ט כסלו - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורות, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

לוח סתם יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתובכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, אולם בלוח זה, שהוא “אור זרוע לחסידי חב”ד” - הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חייםויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, הוא “לוח נצחי”ששייך לכל ישראל. ואמנםפסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוחובכלל בולטת החירות, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג ואחר- בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב”ד ברחבי כך נקלעים לעניני העולם - לחזור מידי יום את פתגם “היום יום” לאחר תפילת שחריתולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות -מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם “חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנו"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ”א כסלו"מעלת המשיח", כותב הרבי: “יש לשנן בעל-פהבא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, כל חד לפום שיעורי’ דילי’וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

בה’ טבת יומיים אחר-כך כותב הרבי ש”בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות:"אז, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”הכשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, בתורתו ומצותיו יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. מלך המשיח יוכיח ויבאר אז כבר יחושו את ה”מעשה גדול” של התמימות הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות -עבודה לבבית-רצינית”הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

כמה ימים אחר-כך, בט”ו טבת==שלשלת היחס=={{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', כותב הרבי: “הסכת ושמע ישראלובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנופעולותיהם, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיחספריהם, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה ובני משפחתם. . “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”

“בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת אנו עומדים הקדמה זו הוגהה בפרטיות על סף הגאולה”, כותב ידי [[הרבי בח’ שבט, “עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ]], לחזק ובמהלך השנים עם כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה’ אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

בכ”ב ניסן כותב ==היום יום - חלק שני==היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי ]] לעצמו במחברת - כנראה על התגלות העניין של “סעודת משיח” באחרון של פסח, ויום למחרת כותב:”קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’, ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] -ולכן הוא הגילוי מהמשיח[[תש"ה]], התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”אך לא נסתייע הדבר.

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנובשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], הוא המופיע בכ”ד איירעל ידי [[קה"ת]].כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה):”בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'. }}

“בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”יידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', לגאולה שלימה”ובו קרוב לתשעים פתגמים, כך כותב הרבי בי”ח סיוןערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

“מעלת המשיח”==מהדורה מורחבת=={{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, כותב הרבי בא’ מנחם אבבה צוין מקורו של כל פתגם, “שיהיה עניווציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע”ה, בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

יומיים אחר-כך כותב הרבי==לימוד הלוח כיום==בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https:”אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות//hageula. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודהכעת, ימי הגלותpdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”נ"ד ע' 13]}}.

*'''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום חלק שני] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80