שינויים

באור לכ’ כסלו תש”ג פנה {{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]], וביקשו “יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי”ט כסלו זה עד י”ט כסלו הבע”ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב”ד. ג) לקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב”ד”.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של ==עריכת הלוח==ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה רבה בסדור , וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח לחסידי חב”ד היוצא לאור בימים אלה”. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של הרבי הריי”צ שהיו תחת ידואשר יסדר יכנה בשם היום יום, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח ‘היום יום’אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

רק לקראת י”א ניסן יצא הקובץ משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור עולםבימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[הקריאה והקדושהזהב]]”: ”היום של לוח "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת שמונת הנרות’...”".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..." הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בבי"ט [[י”ט כסלו]] -ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים. הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].  ==הספר הראשון== עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}} יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד. ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

“אני יכול להסתמך ב”ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי להבהמשך לדבריו אלו, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרביםאמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, עוזר השי”ת שבמוקדם או במאוחרושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, על ידי כמה סיבות שונותכמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", בא הדבר לידי ביצוע”אמר הרבי הריי"צ, בהתבטאות מיוחדת זו"מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, שנשמעה מפי קדשו של הרבי הריי”צ בהתוועדות אחרון של פסח ת”שמסודר יסודי, בחר הרבי הריי”צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח “היום יום”בעל דעת רחבה ועמוקה".

בהמשך לדבריו אלוהחיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, אמר כפי שכתב הרבי שהיה צריך לקבוע את באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל מנהגי חב”ד בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים ההנהגות שהדפסתי ב"היום-יומייםיום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, כמין ‘חק יומי’ לעדת חסידי חב”דוקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". “כזה ליקוט מסודר”הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, אמר והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי הריי”צ, “מסוגל לעשות רק ‘פנימי’ עמוקאודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, מסודר יסודישנדפס בחיי נשיא דורנו, בעל דעת רחבה ועמוקה”היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הגדול היה למראה עיניו הנדפס מידיו של הרבי הריי”צהרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לוהתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[הרב יעקב לנדאמזון]] ע”ה: ”כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“. כך גם בסיון תשמ”ט התבטא הרבי אודות ה”היום יום” רוחני יום-”הספר’ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”יומי"!.

הרבי הריי”צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של [[הרב שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: ”הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי”! בהזדמנות אחרת אמר ללרב [[הרב חדקובחודקוב]] במנגינה מיוחדת: “היום "היום -יום! דער טאג איז טאג!” " [=היום הוא יום]... במכתב מאותם ימים כותב הרבי הריי”צ לאחר החסידים “ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום’, שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב”ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת חנן , בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר’ מנחם מענדיל שליט”א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” (אג”ק ח”ז ע’ רלא)}}.

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}. הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את “היום יום”"היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” "לחיות" עם הפתגם היומי. יש מכתבים בהם במכתבים רבים מצטט הרבי הריי”צ הריי"צ את פתגם “היום יום” "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה -לפונים אליו. בהתוועדות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות תש”ג ]] תש"ג התבטא הרבי הריי”צהריי"צ, שמי ששומר את שיעורי “היום יום”"היום יום", ביכולתו ללכת “לגמרי אחרת” "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”בהוראת הרבי הריי"צ, כתיאורו של הפיץ הרבי מה”מ (אג”ק ח”א ע’ קסז)את הלוח בכל דרך אפשרית. מנהלי בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[כולל חב”דישראל אריה לייב שניאורסון]] הביעו , שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידותחיבורו הראשון", רוחה ונשמתהסיפר בהתרגשות לסובבים אותו. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יוםאך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורנייםצפון בפנים החיבור הזה". ומקרב לב נאמר לובהזדמנות אחרת אמר:יישר חילו"תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!”"...

בהוראת הרבי הריי”צ, הפיץ הרבי את ==יחודו של הלוח בכל דרך אפשרית==לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, ו”בכל השטורעם”אלא הרבה מעל ומעבר לזה. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[הרב ישראל אריה לייבי"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”..מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית. ==יחודו של הלוחוהקשר למשיח==הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו. כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח". בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית". כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש". "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש". בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם". פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות". "בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון. "מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

לוח “היום יום” יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא נועד להיות “לוח שנה” רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזהעסקו ב'עבודה'. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסןאז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, למרות שהוא מתחיל בי”ט כסלו ימי הגלות - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורותהם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס=={{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח סתם יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתוה'יום יום', אולם בלוח זהובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, שהוא “אור זרוע לחסידי חב”ד” -הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא “לוח נצחי”. ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידיםפעולותיהם, עד שנשתרש המנהג -בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטשספריהם, ומשם לבתי כנסת חב”ד ברחבי העולם -לחזור את פתגם “היום יום” לאחר התפילהובני משפחתם.

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות ==היום יום -מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם “חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנוחלק שני==היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

כך מיד בתחילת הלוחבשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], בכ”א כסלועל ידי [[קה"ת]].כשהגיע ספר זה לרבי, כותב הרביכתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): “יש לשנן בעל-פה"מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), כל חד לפום שיעורי’ דילי’, ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'. }}

בה’ טבת כותב הרבי ש”בימות המשיח יראו את מעלתן בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של הודאה ותמימות[[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”הובו קרוב לתשעים פתגמים, בתורתו ומצותיו . . מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה”מעשה גדול” של התמימות -עבודה לבבית-רצינית”ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

כמה ימים אחר-כך==מהדורה מורחבת=={{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בט”ו טבתבה צוין מקורו של כל פתגם, כותב הרבי: “הסכת ושמע ישראלוציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה והרבי עודד את עריכתו והפצתו. . “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”

“בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת אנו עומדים על סף הגאולה”, כותב הרבי בח’ שבט, “עלינו להתאמץ ==לימוד הלוח כיום==בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל מיני אימוץ, לחזק יום.ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור יום את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה’ אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.

בכ”ב ניסן כותב הרבי על התגלות העניין של “סעודת משיח” באחרון של פסח, ויום למחרת כותב== ראו גם ==*[[:”קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראלקטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]]. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’, ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]]. *[[לוח כיס יומי לתלמיד]]

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו==לקריאה נוספת==*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, הוא המופיע בכ”ד אייר:”בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”. תשפ"א*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א

“מעלת המשיח”* '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, כותב הרבי בא’ מנחם אבבאתר {{חב"ד אף אם}}'''* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, “שיהיה עניודפוס שלישי, דהגם שיהיה בתכלית הגדלותאתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, וילמוד תורה באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם האבות ומשה רבינו ע”הביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם אנשים פשוטים”פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive. google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80

יומיים אחר-כך כותב {{הערות שוליים}}{{תורת הרבי}}[[קטגוריה:”אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודהכעת, ימי הגלות-הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”.ספרי אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:היום יום|*]]