שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}[[תמונהקובץ:היום יום.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==ביום [[כ'''בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום - , לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', נלקט ונערך על ידי [[אדמו"ר שליט"א]] מתורותיו של {{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] נ- חלק ט"ו ע. בלוח זה נדפס פתגם מיוחד לכל יום, אותו לומדים רבבות אנ"' ש חסידי חב"ד ברחבי תבלע}}.

==משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח==ביום , ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[כ' בכסלוהרבי הריי"צ]] שנת שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[תש"גזהב]] פנה אדמו"ר הריי"צ אל חתנו, כ”ק אדמו”ר שליט”א, וביקשו של לוח "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי”ט כסלו זה עד י”ט כסלו הבע”ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב”ד. ג) לקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב”ד”{{הערת שוליים|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד היוצא רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור בימים אלה”. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של הרבי הריי”צ שהיו תחת ידועולם, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'...".

רק לקראת י”א ניסן יצא הקובץ לאור עולםהלוח, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[הקריאה והקדושהכסלו]]”: ”היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת שמונת הנרות’...”- ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

הלוח, שבצורתו בנוי כלוחנדפס ב-שנה לכל דבר21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), מתחיל ביכאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ט ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[כסלותש"פ]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[אדמותשפ"ר הרש"בא]] נ"ע אודות ראש השנה לתורת החסידות י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

בהמשך לדבריו אלועם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב”ד]] בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצריםהחל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומייםחיילים, כמין ‘חק יומי’ לעדת חסידי חב”דילדים ועוד. “כזה ליקוט מסודר”, אמר הרבי הריי”צעצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"מסוגל לעשות רק ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה'פנימי' עמוקבברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, מסודר יסודיגיליון פסח תשפ"ג, בעל דעת רחבה ועמוקה”.ע' 170}}

החיבור הגדול היה למראה עיניו של יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי הריי”צבהוצאה לאור ועריכה, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]] ע”הכגון: ”כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“. כך גם בסיון תשמ”ט התבטא הרבי אודות ה”היום יום” - ”הספר’ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנועריכת ביטאון התמים, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”מפתחות לספרי חסידות ועוד.

ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי הריי”צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הנדפס מידיו הראשון של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]הרבי, והתבטא בהתפעלות: ”הלוח הזה הוא מזון רוחני נחשב ספר 'היום יום-יומי”!', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

בהזדמנות אחרת אמר לרב ==התייחסות אדמו"ר הריי"צ=="אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[חודקובהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] במנגינה מיוחדת: אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום -יום! דער טאג איז טאג!” [=היום הוא יום]..".

במכתב מאותם ימים כותב בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי הריי”צ לאחר החסידים “ודאי קיבלתם שהיה צריך לקבוע את הספר ‘היום יום’כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, שהינו ספר בפורמט קטן ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום- כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתניםיומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. זו ב”ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת חנן"כזה ליקוט מסודר", בלי עין-הרעאמר הרבי הריי"צ, את חתני הרב הגאון ר’ מנחם מענדיל שליט”א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו"מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יוםמסודר יסודי, שכל יום -יום הוא” (אג”ק ח”ז ע’ רלא)בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי”צ עצמו היה לומד את “היום יום”הריי"צ, ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט כפי שכתב הרבי הריי”צ את פתגם “היום יום” לאותו באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היוםיום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליווקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". בהתוועדות חג השבועות תש”ג הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי”צהריי"צ, שמי ששומר והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את שיעורי “היום יום”השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, ביכולתו ללכת היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות"לגמרי אחרת” לקראת קבלת התורה!.

==הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח מתקבל בעולם==הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”, כתיאורו של אדמו"ר שליט"א (אג”ק ח”א ע’ קסז). מנהלי בהזדמנות אחרת אמר לרב [[כולל חב”דחודקוב]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרביבמנגינה מיוחדת: ”קובץ זה "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתהיום]. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!”.{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.

בהוראת הרבי הריי”צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו במכתב מאותם ימים כותב [[ישראל אריה לייב שניאורסוןהרבי הריי"צ]] ע”הלאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהתגורר באותה תקופה בתלשהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו -אביבאך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. לאחר שעייין בספרהשי"ת חנן, בלי עין-הרע, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, סיפר בהתרגשות לסובבים אותובאופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. אך הוסיף בצער: ”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמוןזהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד ידעתי שלאחי יש “א גוטע קאפ” יום הוא" {{הערה|[[=ראש טובאגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], אבל עד כדי כך!”.חלק ז' ע' רלא.}}.

==הלוח מתקבל בעולם==[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] מגיש לרבי לוח “היום יום” לא נועד להיות היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי"לוח שנה” רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזהכתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסןמנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, למרות שהוא מתחיל בי”ט כסלו רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום- מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורותיומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתובהוראת הרבי הריי"צ, אולם בלוח זההפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהוא “אור זרוע לחסידי חב”ד” - הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחתשהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לוח זהלאחר שעייין בספר, השזור בדברי אלוקים חייםהחל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", הוא סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "לוח נצחיחבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [770=ראש טוב]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב”ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם “היום יום” לאחר תפילת שחריתאבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח והקשר למשיח==לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות לוח רגיל - מה אפשר לעשות כדי להקל יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את אותם פתגם "היום יום"חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנולאחר תפילת שחרית.

כך מיד בתחילת ==הלוח, בכ”א כסלו, כותב הרבי: “יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי’ דילי’, ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב והקשר למשיח==הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - בכך נזכה לקבל מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח”משיח צדקנו.

בה’ טבת כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי ש”בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות: "יש לשנן בעל-פה, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”הכל חד לפום שיעורי' דילי', בתורתו ומצותיו . . מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה”מעשה גדול” של התמימות - עבודה לבביתולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב -רצינית”בכך נזכה לקבל פני משיח".

כמה ימים אחר-כך, בט”ו בה' טבת, כותב הרבי: “הסכת ושמע ישראלש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנושהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה בתורתו ומצותיו. . “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

“בפרט בזמן הזהכמה ימים אחר-כך, אשר בחסדי השי”ת אנו עומדים על סף הגאולה”בט"ו טבת, כותב הרבי בח’ שבט: "הסכת ושמע ישראל, “עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץהעת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח המה, וה’ אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוותואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", שלא נעכב ביאת והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”ממש".

בכ”ב ניסן "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי על התגלות העניין של “סעודת משיח” באחרון של פסחבח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, ויום למחרת כותב: ”קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיחלחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ובכלל בולטת החירותומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיחוה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנובכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, הוא המופיע בכ”ד איירויום למחרת כותב: ”בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם "קיים העניין שאחרון של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

“בזמן הזהפתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”י, לגאולה שלימה”, כך כותב הרבי בי”ח סיוןהוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

“מעלת המשיח”"בזמן הזה, כותב הרבי בא’ מנחם אבבעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, “שיהיה עניולמען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלותבעזה"י, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע”הלגאולה שלימה", בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”כך כותב הרבי בי"ח סיון.

יומיים אחר-כך "מעלת המשיח", כותב הרבי:”אזבא' מנחם אב, "שיהיה עניו, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמןדהגם שיהיה בתכלית הגדלות, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעתוילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

== שלשלת היחס ==

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי הגיהה את עדכון שלשת שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שבין שעברו מאז ההוצאה לאור הקודמת להוצאה לאור הזו. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת ==מהדורה מורחבת=={{ערך מורחב|ערך=[[תשנ"חלוח היום יום עם הערות וציונים]] הודפס על ידי }}בשנת [[אגודת חסידי חבתשמ"ד העולמיתב]] לקראת היצאה לאור בעריכת הרב [[התוועדות המרכזיתמיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו. ==לימוד הלוח כיום==בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.ב[[ג' תמוזתשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ח]] קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרה-נ"ח רד ע' [[מרדכי צבי ליברוב]13]}}.

* [[:קטגוריה:היום יום|היום יום]] - קטגוריית פתגמי "היום יום"]].* [[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]  ==לקריאה נוספת==*'''היום יום לעם''' - ניווט בלוח מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום.מעובדים בציורי צבע, תשפ"א 

 * ספר '''[httphttps://www.otzar770chabad.comfm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''* ספר [http:/library/main_bookchabadlibrarybooks.asp?nBookId=72 com/43302 לוח היום יום]בפורמט ספר, דפוס שלישי, פורמט מודפס - אתר אוצר 770שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80