שינויים

|מייסדי הקהילה=|רב העיר=הרב [[שמעון ביטוןאלימלך קפלן]]

|מוסדות בקהילה=ת"ת תלמוד תורה בנים, בסי"ס בתי ספר בנות, ישיבה קטנה-תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יד בידיחד למענכם, ארגון [[שפרה ופועה]] לוד, ועוד|שלוחים מרכזיים= הרב [[מנחם מיכאלשווילי]], הרב [[אברהם חזן]], הרב [[נפתלי ועקנין]], הרב חיים ברוד, הרב סגל והרב דב קוק

|מספר משפחות בקהילה= 8001300

'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]]וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה כלמעלה מ-7586,000 תושבים.

בשנת [[תש"ט]] הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה, ולצידה [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] ועם השנים התפתחה לאחת הקהילות החב"דיות הגדולות בארץ הקודש.  == ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר =={{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}

".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש|רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}.

[[שיכון חב"ד בלוד]] הנו הריכוז ההתיישבותי החב"די הראשון שייסד [[הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] (קדם לו [[כפר חב"ד]] שנוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]), כאשר לאחריו נוסדו והתפתחו [[שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]], [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], קריית חב"ד ב[[צפת]] ועוד.בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה ל[[יוסף וייץ]] שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. [[הרב גורודצקי]] הביא עמו עשרת אלפים [[דולר]] מ[[הרבי]]. בסכום הזה [[הרב גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש.

קהילת [[חב"ד]] כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות ב[[שיכון בשיכון חב"ד ברחובות]] ; [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת [[חב"ד]] ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.

עיריית [[לוד]] קראה רחובות בשמות הקשורים ל[[חסידות חב"ד]]: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' [[הצמח צדק]] הנמצאים בשיכון [[חב"ד]] וכיכר [[הרבי מלובאוויטש]] הנמצאת בסמיכות לשיכון [[חב"ד]]

* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר]{{אינפו}}.}}

;נושאי תפקידים בעבר

*'''למען החיים''' - בניהול העסקן ר' [[חיים גלינסקי]]*'''אנשי החסידיםאוהל חסידים''' - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי [[צרפת]] הרב געז , ) והרב זוהר עמר-קבוצה נ''ה.*''' כיכר משיח''' - בניהול [[הרב משה גלייזר]].

*[[תומכי תמימים לוד |]] (ישיבה קטנה]]).* כולל מעייני הישועה.

*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב [[מנחם מיכאלשווילי]].*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב [[שבתאי מיכאלי]].