פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 657 בתים ,  5 מאי
סוג [[אהבת ה']] המכונה רעותא דליבא הינו אהבה שמקורה ב[[התבוננות]] היוצרת [[אהבה ויראה]] שכליים, פירושם המילולי של צמד המילים 'רעותא דליבא' הוא רצון הלב, הטעם לשם זה הוא כדי להורות על התשוקה והרצון הפנימי של הלב בטמונים באהבה זו{{הערה|קונטרס העבודה פרק א'.}} ועל המשכת האהבה מההתבוננות השכלית ללב ולמעשה (דוקא דרך הלב ניתן לפעול על המעשה משום שהלב הינו אבר חומרי אך נחשב פנימי למעשים{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ז]]}}){{הערה|ספר הערכים חלק א ע' תר"ט ואילך ובמילואים.}}, המשכת האהבה יכולה להתבצע ולהשפיע על קיום המצוות של האוהב גם כשהיא אינה בהתגלות אצלו אלא רק בליבו{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ז]], הובא על ידי הרבי ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25447&st=&pgnum=50 קובץ ליובאוויטש מס' 15 ע' 50] ובליקוטי ביאורים ובליקוטי פירושים על ליקוטי אמרים - פרק ט"ז.}}. הכינוי הוא בשפה ה[[ארמית]] כדי להורות על המשכת ההבנה שבמוח אל הלב הנפעלת על ידי האהבה בדומה לתרגום שמוריד מונח לשפות זרות{{הערה|ספר הערכים חלק א ע' תר"ט ואילך ובמילואים.}}.
באהבת רעותא דליבא קיימים מספר דרגות המחולקות בכללות ל[[פנימיות]] ול[[חיצוניות]]{{הערה|כך משמע מלקוטי תורה בלק ד"ה מי מנה רס"ב "יש בחינת רעותא דלבא שהוא בחינת רצון הלב. ויש בזה ב' בחינות, פנימיות וחיצוניות". ובלקוטי תורה ר"ה נח, ד "חיצוניות הלב, ונקרא רצון התחתון, שהוא בחינת רעותא דלבא".}}, ב[[ספר התניא]] מובאת האהבה מספר פעמים באופנים שונים, הרבי מבאר שאין בכך סתירה וציונו של אדמו"ר הזקן הכותב בפרק ל"ט כנ"ל כשמזכיר אהבה זו הולך על פרק י"ז בתניא ולא על פרק מ"ד בו גם מוזכרת אהבה מסותרת, הרבי מבאר זאת מפני החילוק בין הציונים 'כנ"ל' ו'להלן' המתייחסים למקום מוקדם יותר ולמקום מאוחר יותר בספר, ומצד החילוק המהותי בתכני הפרקים והלימוד שמהביא אדמו"ר הזקן ביניהם,
==עניינים נוספים בלב==
4,689

עריכות