שינויים

[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:'''ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]][[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:'''[[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה]][[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוקקסקט]], חגור שהיה נהוג ב[[גארטלרוסיה]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להחין בתמונה ב'משולש]]'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, וארוכה בשבת לאברכים נשואים, מגבעת קנייטש, ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].

'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]]. במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.

לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.{{ש}} 

מסופר על חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ל[[יחידות]] אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2132982 החסיד הצבוע {{בית חב"ד (אתר)}}]}}... כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדו גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}... [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}. כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] בלא מהמודה הזו"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב(או "ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורילא מהמודה האחרונה"){{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדיות עמוד 312קובץ אילנא דחיי.}}.

כך גם ישנו סיפור הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדםהלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' י"ב עמוד רט"ז]שלה.}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים , והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן ובחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדלייםלפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' שבועון בית משיח 1199 עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק"32.}}.

מסופר כי בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר נשאל בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלושאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, השיב "לא מהמודה הזו" (או "ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא מהמודה האחרונה")יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|קובץ אילנא דחייאגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.

==לבושי [[חסידי פולין]]==בשנותיה הראשונות של [[חסידות חבהרבי הרש"דב]]דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, היה הלבוש הנהוג בין חסידי חבבאמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין"ד לזה הנהוג בין וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[חסידי פוליןספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] זהה. בעקבות גזירת הלבוש קוצר מעט המעיל העליון (הסירטוק) והחסידים חויבו לשנות את הכובע לקסקטתרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.

אדמוגם [[הרבי הריי"ר הרש"ב לעומת זאת דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שזהו עניין הלבושיםשניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, באמרו:ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'ד{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות תרפתרצ"ג]] סוף עמוד 46 ואילךא}}.

גם אדמולחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ר הרייד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"צ שיבח מאוד די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"דהלבושים הללו{{הערה|רשימות תרצ"אמקור}}.

[[קובץ:אאדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 42:'''[[אדמו"ר הרשהריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמארמגבעת קנייטש]]כששוליה כלפי מעלה]]לא ידוע מה היה לפני כןבשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. נוהג זה החל כאשר נגזרה בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.

===מגבעת קנייטששטריימל===כיום נוהגים רוב {{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]][[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']] '''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי חבונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמא בתמונה 8)'''}}. דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"מגבעת קנייטשר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו" על שם ר שלא נישאו. מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 7)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"קנייטש[[חידושי הרי" - ם]]" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "קיפולגרבי קוזאקים" באידישו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים  מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"עינייםר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.{{שתיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער}}.יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל ====המנהג החב"די====[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי ה[[שבת]] שקיבל בירושה מ[[אדמו"ר המהר]] [[אדמו"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוההר הזקן|הזקן]]]][[קובץ:אדמור הרייץ. מאוחר יותר לבש אותו גם jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק']][[קובץ:שטריימל של הרבי הריי"צ בספרית אגו"ח.jpg|250px|ממוזער|שטריימל של הרבי הריי"צ כיום]]מנהג [[חב"ד]] היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2תמונה 6)'''}}הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, אם השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי הלכו במגבעת כששוליה למעלהבכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.

הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדהאדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, והקמט המרכזי בכיפתו בעקבות הוראתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי אדמו"ר המהר"משולש חבש לאדמו"דר הרש" {{כתב עילי|'''ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (ראה דוגמה בתמונה 3אדמו"ר הרש"ב)'''}}#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את עיניוליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, ענה עד לשבת החתן של הרבי כי ''', בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי...ר הרש"''' ב{{הערה|1=יומן הרב [[http://wwwאליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חבמובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ד און ליין}} ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.

===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף למסופר כי במניין של [[כיפהאדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות הייתה חובה על כל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגיםעלייה לתורה|עולה לתורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון]היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים ולמי שלא היה שטריימל – היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. מקבל לשם כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[אורח חייםגבאי]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א']באחת הפעמים, דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}כשלא מצר הגבאי את השטריימל, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי נתן לעולה את השטריימל של ראשאדמו"'''}} וה'[[משנה ברורה]]' {{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמיםר הזקן. ועיין בטכשבא אדמו"ז שדעתו נכון שלא יסיר ר הזקן לחבוש את הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת בסוף התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את הכובעכל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, משום שהדבר מוסיף ביראת שמיםולאחר מכן לתפרו מחדש. סיבה נוספת היאבסיום העבודה, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדתתלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפהושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, משום שאין זה כבוד לעמוד עוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשושהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|1= משנה ברורהרשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, אורח חיים מובא "[[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"בסיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''על התורה עמוד 237}}.

מוסבר בחסידות הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חיהחנה גוראריה]] ועוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[יחידההרש"ג]]– לרבי, ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפשטריימל הינו לבוש אדמו"ג עמוד קרי"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדיות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צכאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה)כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[ימי בראשיתטוביה בלוי]] , [http://www.hebrewbooksshturem.orgnet/pdfpagerindex.aspxphp?reqsection=30449news&stid=&pgnum=83 עמוד 67]4806 גרטל, סירטוק, וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]קנייטש]{{שטורעם}}}}.

==גרטל=={{ערך מורחבכשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|ערך=חצרות]] [[גרטלגליציה]]}}ה, אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק'את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, 'גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''')"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{כתב עיליהערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ''השומר הצעיר'(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה{{הערה|1=[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתוןhttp://www.col.org.il/show_news. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונהrtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק16:12 {{חב"ד און ליין}} }}.

הרבי הרשמנהג חסידי חב"ב הורה בשלב מסוים לתמימים בישיבת ד הוא ש[[תומכי תמימים ליובאוויטשמכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]]חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץתורת מנחם ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגרטל. שמועות וסיפורים חלק ג'. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1590015984&st=&pgnum=411 אגרות קודש 336 תשמ"ח חלק יא' , עמוד שצד339].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גרטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערהכתב עילי|1=[[ימי בראשית עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.

==סירטוק=מגבעת קנייטש===בשונה מן {{מונחוןערך מורחב|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתיערך=[[מגבעת קנייטש]]}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי180px|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה תמונה מספר 3):'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש'}}]][[קובץ:א. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות jpg|ימין|ממוזער|180px|'גזירת הלבוש''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, אז גם נגזר כי הנלבשת כיום בעיקר על היהודים לקצר את בגדיהםידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.

עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תרצ"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מ[[תקופת נשיאותו של [[יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המרהמהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועדשכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. אך מאז שעלה מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר המרהריי"שצ]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוקבצעירותו, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפף שיראו בו כרביואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, ולכן התלבש כאחד הסוחריםאם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.

עד לנשיאותו הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של כהכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "ק [[אדמומשולש חב"ר שליטד"א]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם כלבו בשבתות ומועדים{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. אך בעקבות שיחותו שלך כשנשאל הרבי שבה אמר שצריך להחליף מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב מחסידי יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד ללבוש סירטוק משיאון ליין}} }}.

כיום יש ===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===חסידים הנוהגים ללכת כל היום בסירטוקנוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם בימות החול ולא רק כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[שבתמשנה ברורה]] ועל [[מועדאורח חיים]]סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, וזאת בשל הנהגתו של הרבי ללכת עם סירטוק בכל ימות השבועכפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.

מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1==שטריימל==[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' מאמר]] [[אדמו"ר הצמח צדקדיבור המתחיל]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקןצוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]][[קובץhttp:אדמור הרייץ//hebrewbooks.org/pdfpager.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']][[קובץ:מלצר.JPGנהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי 1=[[איסר זלמן מלצרימי בראשית]] חבוש בספודיק]][[קובץhttp:יהושע רוקח 2//www.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקחhebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67]] מ, וראה שם ב[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזאhttp://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''ישראל ג' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאיייקובסון]] והחיצונית לרב [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשושמואל לויטין]]}}.

'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת'''==סירטוק=={{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת ב[[שבת]]{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (למרות שכיום לרוב שועל)מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הנחשב ללבוש הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק חב"ד בשבתות, חגים ושמחות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.

דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק'''עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיקאך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמוורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר{{הערה|אם כי הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[יששכר דוב רוקח|האדמואדמו"רהמהר"ש]] מהמשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[בעלזלבנה]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמובימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר שלא נישאוהמהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.

מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו עד לנשיאותו של [[גורהרבי]]נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, [[אשלג]]וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועודשאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה אך בעקבות שיחתו של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", הרבי שבה אמר שצריך להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}סירטוק משי.

מקורו של השטריימל אינו ברורכיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי גם בימות החול ולא רק ב[[הבעל שם טובשבת]] ו[[מועד]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה וזאת בשל הנהגתו של ה[[רבי]] מאז שנת [[ספר הזכרונות תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (אדמו"ר הריי"צסירטוק משי)בכל [[ימי השבוע]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.

===המנהג החב"דיאבנט=={{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}[[קובץ:גארטל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|גארטל]]ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.

מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור ה[[הצמח צדקרבי]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מה[[אדמורש"ר הזקןב]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על הורה לתמימים בישיבת [[אדמו"ר האמצעיתומכי תמימים ליובאוויטש]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהיתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין להסיר את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעההגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[ספר השיחותיצחק הורביץ]] , שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://chabadlibrarybookswww.comhebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15727&st=15900&pgnum=24 תש"ג, 411 אגרות קודש חלק י' עמוד 14שצד], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.{{ש}}אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטשיחידות]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימליש לחגור גארטל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"באך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|יומן הרב 1=[[אליהו חיים אלטהויזימי בראשית]], שנדפס כנספח לאגרות עמוד 55 ו[[שיחות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" קודם הנשיאות]] עמוד ל"ז138 הערה 2}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.

מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמואודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדשד בזה. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמואך עפ"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נוראי השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237מקור}}.

הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל ==חולצה==באזור השנים של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריהתשי"א]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –- [[הרשתש"גס]] – לרבי, בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימלהקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילסיצחק אקסלרוד]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב והרב [[טוביה בלוייוסף יצחק בוטמן]]הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://wwwchabadpedia.shturemco.netil/images/index8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.php?section=news&id=4806 גרטלpdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}מוסף לעיתון בקהילה.}}על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.

כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מה[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרותרבי]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.

==סגירת הכפתורים==מנהג חסידי חב"ד הוא שחסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשריזוהר]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה {{הערה|פרשת מקץ: "יהודי של שטריימלותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}..יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|1=רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.מסופר משמו של ר' [[תורת מנחם מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339[גבורה]]}}מתחזקת ביותר{{כתב עיליהערה|'''[[התמים (ראה דוגמה בתמונה מספר 9בית משיח)''']] גיליון מב.}}.

==לקריאה נוספתקישורים חיצוניים==* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[:קטגוריה:מושגי יסוד]][[:קטגוריה:מושגים כלליים]]