שינויים

'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה בביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[ספירת העומררבי שמעון בר יוחאי]] והוא חל בוציון פסיקת מותם של תלמידי [[י"ח באייררבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.

ביום זה חוגגים בני על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את יום הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי [[הילולאתהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף ב[[הפאראד אצל הרבי|תהלוכה הגדולה]] בשכונת [[רבי שמעון בר יוחאיקראון הייטס]] וציון פסיקת מותם של תלמידי כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע{{הערה|מלבד שנות [[רבי עקיבאתשכ"ג]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב[[תשל''ג]] ו[[תשנ"יג]] שחלו ביום ראשון והרבי לא יצא לתהלוכה, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ו[[תשל"ו]] שהרבי יצא אף על פי שלא היה ביום שמחתוראשון}}.

פשט המנהג בכמה קהילות קדושות בישראל ומספרם הולך ומתרבהאחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, וכן הוא מנהג העלייה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] ב[[מירון]], לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י ושרים שם את הפיוט [[בר יוחאי]] ואת הפיוט [[ואמרתם כה לחי]]. חסידי חב"ד - שהשמחה דל"ג בעומר היא מהתחלת המעת-לעת, ליל נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל"ג בעומר[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והולך ומוסיף משעה לשעה במשך כל המעת-לעתוהפצת [[בשורת הגאולה]].

1. מגיפה שהשתוללה * ביום זה פסקה המגיפה שפרצה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד כך שלא נהגו כבוד זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר.  * ביום זה הסתלק ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - אשר היה גם מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], וגילה את [[פנימיות התורה]] וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום [[הסתלקות]]ו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה נשגבים ונפלאים רבים, וציווה אותם לציין בכל שנה את יום זה כיום של שמחה.===[[אסון מירון]]===* בליל ל"ג בעומר תשפ"א התקיים במירון הילולת [[רשב"י]] וכשסיימו את ההדלקה המרכזית של האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]] בערך בשעה 1:00 בלילה היה אסון שלכולם היה צפוף שם והרבה נדחפו אחד על השני וחלקם נמחצו.לאחמ"כ גילו שהיה 45 יהודים שנהרגו שם.

2== מנהגי היום ==* '''אי אמירת תחנון''' - אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה. {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך".}} אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו.{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'.* '''יום שמחה''' - יום זה נפטר הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהלים]] כגון "תהילה לדוד" וכהאי גוונא...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}, במהלך ההתוועדויות (בשנים שהרבי לא יצא לתהלוכה) היו מנגנים את הניגון על הפסוק "[[ניגון הנה מה טוב| הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]]", ששייך לרבי שמעון{{הבהרה}}. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]].* '''מנהגי אכילה''' - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. נוהגים לאכול ביצים קשות צבועות. (ניתן לצבען גם על ידי בישולן עם קליפות בצל, - עי"כ נצבעת קליפתן בצבע חום). וכך נוהג [[הרבי]]{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד.}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] נהג לאכול מאכלי חלב{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין) עמוד רדע.}}.* '''עליה לציון ה[[תנארשב"י]] ב[[מירון]] ''' - נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון. הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, גם על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב.}}. על הנמצאים בסמיכות מקום ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], לקיים מנהג זה באמצעות נסיעה לאוהל{{הערה|שיחת ל"ג בעומר תש"י.}}. * '''[[תהלים]]''' - צדיק מתקופת התנאים שגילה הרבי קרא לומר מזמור ל"ג בתהלים{{הערה|שם=מכתב מט|[[מכתב כללי]] מיום א' פרשת בחוקותי תשמ"ט}}.* '''[[צדקה]]''' - הרבי קרא להוסיף בנתינה לצדקה במספר ח"י (18) - מתאים ליום הל"ג בעומר שחל ביום י"ח באייר{{הערה|שם=מכתב מט}}. * '''[[אפשערניש]]''' [=[[תספורת]]] - הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את פנמיות מנהג ה[[תספורת]] בהגיעו לגיל שלוש בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את ה[[תספורת]] בערב [[חג השבועות]].* '''[[חתונה]]''' - לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בלילו{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח.}}.* '''[[מדורת ל"ג בעומר|מדורה]]''' - מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה וחיבר את , וכל ענינו של [[ספר הזוהררשב"י]]היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום פטירתו גילה ה[[יארצייט]].* '''[[חץ וקשת]]''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}.* '''התוועדות''' - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב ל[[התוועדות]]{{הערה|ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז. ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי.ובהתוועדות ל"ג בעומר תשל"ה אמר הרבי, שההיתר הוא מצד ש'רבים וציווה אותם לציין מדכרי אהדדי'. יעויין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחההנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל (ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)}}.

כאשר נשאל [[הרבי ]] על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]] לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3599 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט].}}.

לעומת זאת, במקום אחר הסיבר הסביר [[הרבי ]] שהטעם לכך הוא שכי "ל"לג ג בעומר" הוא הינו ב[[גימטריא]] "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי [[שמעון בר יוחאי]] שהיה [[נשיא הדור ]] ו'[[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא|משה' של אותו דורשבדור]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=349 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337].}}.

==חגיגת ל"ג בעומר אצל אדמור[[רבותינו נשיאנו]]==אצל אדמו"י רי חב"ד=====יוצאים לשוח בשדה===, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל [[הבעל שם טוב]], היה היציאה ל[[שדה]] עם החסידים.

*===[[הבעל שם טובאדמו"ר הזקן]]===היציאה ל[[שדה]], ואצל [[אדמו"ר הזקן]] היו נוסעים בלנוצלה לאמירת [[מאמרי חסידות]], ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר אל השדהמהשנים: [[תקס"ב]], [[תקס"ד]], [[תקס"ו]] ו[[תקס"ט]], בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' [[פנחס רייזס]] שגם העלה את המאמר ששמע על הכתב.

*אצל ===[[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.{{הערה|1= ==החל משנת [[היום יוםתקע"ד]] ל"ג בעומר. - (השנה בה התיישב ב[[תורת מנחםעיירה]] חלק ג' [[תשי"אליובאוויטש]] עמ' 94.}} מנהג קדום זה), חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע הרבי את משכנו בעיר קיום מנהג היציאה ל[[ליובאוויטששדה]], בשנת תקעבל"דג בעומר, בעריכת סעודה קלהוהיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא אצל החסידים היה נוטל ידיו [לסעודה]מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר)בילדים{{הערה|לוח [[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר [[מאמר]] חסידותעמ' נה, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת שיחת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ[[תש"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר{{הערה|1=עלי]] -פי [[ליקוטי דיבוריםתורת מנחם]], עמ' 540160 - 61}}.

*גם התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית [[אדמו"ר הצמח צדקמשקה]] היה נוסע בל"ג בעומר אל השדהואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. אף שהצמח-צדק הרבי בעצמו לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורגהיה נוטל ידיו לסעודה, אך בלהיה שותה "משקה"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה{{הערה|פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא}}(למרות שהרופאים אסרו עליו). הסדר , באותה סעודה היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר הרבי אומר [[תפילת מנחהמאמר]] גדולה ביום חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ב ג בעומר היה עורך [[סעודה]] גדולה בדגים ו[[בשר]] שנמשכה בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[תפילת ערביתלקוטי דיבורים]]. בבוקר עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים, בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר [[דאתשי"חא]], מספרים סיפורי ([[חסידיםתורת מנחם]] ו[[מתנגדיםתשי"א]], ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר הצמח צדקהאמצעי]]. באותה שנה חל ערב ללל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה {{הערה|1=ספר השיחות תש"א עמ' 85, ועוד}}.

*===[[אדמו"ר הצמח צדק]]===אצל חסידי ה[[צמח צדק]] היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, ב[[י"ז אייר]], והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את [[תפילת מנחה]] היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים ב[[ניגונים חב"דיים|ניגונים חסידיים]], ומספרים [[סיפורי חסידים]], כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים [[שחרית]] באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים ל[[שדה]] לסעודה [[חלב]]ית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי ה[[צמח צדק]], ואומר [[מאמר חסידות]], ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון ה[[ד' בבות]]{{הערה|לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042}}.  השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: [[תקצ"ג]], [[תקצ"ח]], [[תר"ד]], [[תר"ו]], [[תר"ט]], [[תרט"ז]], [[תרכ"ד]].===[[אדמו"ר מהר"ש]]===[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]) .

* ===[[אדמו"ר הרש"ב]]===על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה הייתה [[התוועדות ]] קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה [[ניגונים ]] ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות ל[[התוועדות]] זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}} ===הדלקות ל"ג בעומר=== פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג או תרנ"ד קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה{{הערה|מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]}}. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: {{ציטוטון|ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי}}{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 }} == מנהגי היום ==אין אומרים [[תחנון]] ביום זה. כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... {{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}

מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצהרש"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]]מינה את אחד מחסידיו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]]שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]]] קנה אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונהחלק ג' עמ' יד}}.

כמ"פ ניגן או הורה לנגן ===[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיחהריי"צ]] בקשר לל"ג בעומר===לא ידוע על תיאורים מיציאה ל[[שדה]] בתקופתו, אך היה עורך לפעמים [[התוועדות]] לבני ביתו והמקורבים, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של ולפעמים אף נתן לחסידים [[אהבת ישראלמאמר חסידות]]ללמוד.

יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב ===[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]===הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, ב[[רבי שמעון בר יוחאיהפצת המעיינות]] במערהבפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.

ויש הנוהגים לאכול ביצים חומות היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות (שבושלו עם קליפות בצל וכיו"ב). נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאיתשי"א]] ב, [[מירוןתשכ"ב]], הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד. מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח[[תש"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר]], בעבודה - מזמור ל[[תשל"ג שבתהליםה]], בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2. מובן ופשוט שגם לאחרי ל[[תשל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעתז]], עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה. יש סגולה לזרע חייא וקיימא לתרום [[חתשמ"י רוטלה]] משקה ביום זה לכבוד רשב"י).

החל משנת על פי הוראתו של [[תש"מהרבי]], מדי שנה, על פי הוראתו של (החל משנת [[הרביתש"מ]] ), נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה' ]] ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי [[ישראל]], מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר היה זה מתקיים היום ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע. היה מי שמצא ששמו של [[רשב"י]] בגימטרייא תהלוכה.

*[[;'''אדמו"ר הזקן]] - '''*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24943&st=&pgnum=637 סידור עם דא"ח - שער הל"ג בעומר]'''.*אדמו"ר הזקן - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32918&st=&pgnum=5 מאמרי [[אדמו"ר הזקן ]] - אתהלך לאזניא]''' - עמוד א ' - 'להבין עניין רשב"י '.*[[;'''אדמו"ר האמצעי]] - '''*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=229 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא ב']''' - ' להבין עניין ענין הילולא דרשב"י'.*[[;'''אדמו"ר הרש"ב]] - '''*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=272&hilite= ספר המאמרים תרנ"ד]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י. ' (ביאור בטעם השמחה וההילולא).*אדמו"ר הרש"ב - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=301 ספר המאמרים תרע"ח]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.*אדמו"ר הרש"ב - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31688&st=&pgnum=236&hilite= ספר המאמרים אעת"ר]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין עניין ענין הילולא דרשב"י'.;'''הרבי'''*'''[[הרבי]https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/05/10-05-2020-15-33-55-%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8.pdf לקוטי שיחות - ל"ג בעומר] ''', מערכת לקוטי שיחות - מועדים, תש"פמאמרים המוגהים: *דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-248-0.pdf "שיר המעלות" - ל"ג בעומר תשכ"ב]''' .*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-249-0.pdf "להבין עניין רשב"י" - ל"ג בעומר תשמ"ה]'''. *דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-250-0.pdf "פתח רבי שמעון ואמר" - יט באייר י"ט ב[[אייר]] תשל"ד]''' .*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-251-0.pdf "גל עיני ואביטה" - יט י"ט [[אייר ]] תשל"ו]'''.מאמרים בלתי מוגהים:*הרבי '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/128/128-2279-0.pdf ספר המאמרים תשל"ה]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י (בלתי מוגה). *'''[https://w3.chabad.org/media/pdf/1010/ygps10107985.pdf]''' - - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י', תשלז.

===מאמרים קישורים שונים===*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי' ביום חג ל"ג בעומר הילולת רבי שמעון בר יוחאי] {{וידפו}}* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=273 ל"ג בעומר, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}

*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54356 שעתיים של פאראד עם הרבי] תהלוכת ל"ג בעומר [[תש"ן]] {{וידאו}} - {{אינפו}}

*[https://chabad.info/magazine/481883/ יחד כל ילדי ישראל: סקירה מקיפה על תהלוכות ל"ג בעומר] {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28475 מירון במשנתו של הרבי ● מיוחד] - {{אינפו|}}* הרב שגיב הלוי עמית, [http://www.chabad.info/images/update/819.pdf תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר], [[אייר ]] ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}}*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8/ למה משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר?]''', סרטון אנימציה בהפקת מכון [[פני מלך|פני מלך]]*[[שבתאי ווינטראוב]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/05/08-05-2020-14-41-05-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1-1.pdf אקטואליה בזווית חב"דית]''', תדפיס מהספר, תש"פ*'''[https://drive.google.com/file/d/180i6QG1wfHhyPX4G_Vtp45T4QjCteryG/view פורים ול"ג בעומר]''', גליון הערות וביאורים בתורת הרבי 137 פרשת אמור תשפ"ג, עמוד 13