4,555
עריכות
שינויים
←דעת דעתיק
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון]]
'''כתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לרצות משהו לדבר מסויים.}}. ספירת הכתר היא {{הערה|לפי שיטת רוב המקובלים }} הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]]. לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|ספירת הדעת]].
==עניינה==
ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר.
הכתר נקרא רצון העליון, היות וגם ברצון יש שני עניינים: החפץ המבוקש ברצון, והסיבה לרצות ולהתאוות לו. הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות.
==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר==
===דעת דעתיק===
דעת דעתיק הוא היא בחינת [[ש"ע נהורין]]{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כולל כוללת הדעת בתוכו בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני הוא היא מהווה מקור לשבע לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות{{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים.
כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא].
לגבי הקשר של שע"ה נהורין ל[[עבודת השם|עבודת]] ה[[תשובה]] ראה בערך [[מעיל#מכפרים על לשון הרע|מעיל]].
==חיצוניות הכתר==
===[[אריך אנפין]]===
הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:
מקום הוא מציאות שיש לה שישה צדדים: ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה - ושורשו הם שישה צדדים רוחניים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות.
מציאות ממשית של מידות מתחילה בעולם האצילות, אך שורשה גבוה יותר, והיא דרגת אריך אנפין. את ההבדל בין המידות באצילות לשורשן בעתיק ממשילה החסידות להבדל שבין להבה גלויה לבין אש שבגחלת: בגחלת לא ניכר כלל שיש מציאות אש בתוכה, אך כשכמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה, והוא נקרא "העלם הקרוב לגילוי".
פירוש שמה של דרגה זו, '''אריך אנפין''', הוא "פנים גדולות". פנים הוא המקום בו מתגלה פנימיותו של האדם (מצב רוחו של האדם, האם הוא שמח או עצב וכיוצא בזה, ניכר בפניו). פניו של "אדם דאצילות" נקראות פנים קטנות, וביחס אליו ה"פנים" של דרגת הכתר נקראות "גדולות". דהיינו, "זעיר אנפין" הן המידות דאצילות שבהן מתגלים המוחין דאצילות, ו"אריך אנפין" הוא חיצוניות הרצון בו מתגלה פנימיותו (עתיק, דרגת התענוג).
===מוחא סתימאה===