שינויים

'''ספירת הכתרכתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לדבר מסויים.}}. ספירת הכתר היא {{הערה|לפי שיטת רוב המקובלים }} הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]]. לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|ספירת הדעת]].

ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, ולכן מובן שיש בכתר לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. בכללות  הכתר נקרא הכתר רצון העליון, משום שעל פי משל זה נקל יותר להבין את עניינו. בכל רצון היות וגם ברצון יש שני עניינים: מה רוציםהחפץ המבוקש ברצון, ולמה רוציםוהסיבה לרצות ולהתאוות לו. ה"מה"  הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות, ואילו ה"למה" הוא הפנימיות.

==[[פנימיות הכתר]]==

דעת דעתיק הוא היא בחינת [[ש"ע נהורין]]{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כולל כוללת הדעת בתוכו בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני הוא היא מהווה מקור לשבע לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות{{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים.כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא]. לגבי הקשר של שע"ה נהורין ל[[עבודת השם|עבודת]] ה[[תשובה]] ראה בערך [[מעיל#מכפרים על לשון הרע|מעיל]].

חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון){{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).}}, יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.

הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:

בניגוד להשתלשלות של שאר הספירות* בהשתלשלות עילה ועלול כל דרגה שונה במהותה מזו שמעליה{{הערה|בינה שונה מחכמה, בו מידות שונות משכל, בריאה שונה מאצילות.}}.* אך בהשתלשלות הכתרים כל עולם מקבל מהמלכות של העולם הגבוה ממנוהדרגות מהותן אחת. כתר הוא רצון{{הערה|ראה לעייל הערה 1.}}, הרי שהשתלשלות והשתלשלות הכתרים היא השתלשלות הרצונות{{הערה|בהבא לקמן ועוד ראה [[ספר הערכים - חב"ד|ספר הערכים]] בערך אדם קדמון.}}. המשל המובא בזה הוא מאדם הרוצה בבית בן ארבע קומות: ברצון הכללי אין שום פרטים (רק שיהיו 4 קומות), ממנו משתלשל רצון למה תשמש כל קומה (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), באופן אחרפרטי יותר הוא רוצה לרהט כל קומה ברהיטים המתאימים לה, ובו הכתר של ואחר כך בא הרצון באיזה אופן יהיה כל עולם מקבל מהכתר פריט, וכן הלאה. מובן ופשוט שהרצון אינו הבניין עצמו - אלא רק '''רצון''' לבניין, דהיינו, הרצון הכלליוהפרטי שניהם הם '''רצון''' ולא משהו אחר.{{ש}}'''ועניינו ב"עבודה"''' הוא יציאה מהגבלה. לדוגמא, עשרים האחוז שנותן לצדקה אדם המרויח חמשת-אלפים בחודש הם הרבה פחות מעשרים אחוז שנותן המרוויח מאה-אלף. אבל מצד היציאה מהגבלה שניהם '''שווים''' (שניהם נתנו יותר מהמתחייב על פי הלכה), ואדרבה זה שנתן פחות יצא מהגבלתו יותר מזה שנתן יותר{{הערה|ראה מעין זה בחיי שרה תשי"ב ובכ"מ.}}.

* [ttphttp://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf סודו של הכתר], בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ.