שינויים

'''ספירת הכתרכתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לדבר מסויים.}}. ספירת הכתר היא {{הערה|לפי שיטת רוב המקובלים }} הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]]. לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|ספירת הדעת]].

ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, ולכן מובן שיש בכתר לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. בכללות  הכתר נקרא הכתר רצון העליון, משום שעל פי משל זה נקל יותר להבין את עניינו. בכל רצון היות וגם ברצון יש שני עניינים: מה רוציםהחפץ המבוקש ברצון, ולמה רוציםוהסיבה לרצות ולהתאוות לו. ה"מה"  הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות, ואילו ה"למה" הוא הפנימיות.

בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות ב[[ארבע עולמותאצילות בריאה יצירה עשיה|ארבעת העולמות]], ואילו עצם האלוקות מתגלית בספירת הכתר שהוא הרצון הכללי המקיף את העולמות ולמעלה מהם{{הערה|ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך}}, כאשר בו עצמו קיימות שתי בחינות כלליות: פנימיות הכתר{{הערה|פנימיות הרצון.}} המכונה [[עתיק יומין]], וחיצוניות הכתר{{הערה|חיצוניות הרצון}} המכונה [[אריך אנפין]]. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם ה[[תענוג]], וחיצוניות הכתר הוא ה[[רצון]] עצמו.

הסיבת שפנימיות הרצון העליון נקראת תענוג{{הערה|יש להבדיל בין הרצון התחתון - הנובע מהשכל לבין הרצון העליון - שמעל השכל. סיבת הרצון התחתון גלויה וידועה: השכל הוא סיבת הרצון, בלי השכל לא היה רוצה דבר זה, וכל רצונו הוא בגלל שהבין שהדבר טוב לו}} היא, שהרצון העליון הוא על דרך רצון הנפש עצמה – הוא אינו נובע מהשכל אלא אדרבה – הוא מקור וסיבת השכל (למשל, לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ. מאחר שהוא רוצה בכך הוא יבין טוב יותר). סיבתו של רצון זה אינו השכל אלא התענוג: בזה הוא רוצה כי בזה יש לו תענוג. ואלו הן שתי הדרגות שבכתר: התענוג הוא פנימיות הכתר, והרצון העליון הוא חיצוניותו.

מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות {{הערה|ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות}} היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין.

==[[פנימיות הכתר]]=={{הערה|עיין ספר הליקוטים להצ"צ בערך עתיק}}פנימיות הכתר היא הבחינה התחתונה שבמאציל, ונקראת עתיק משום שהיא נעתקת מכל סדר ההשתלשלות, והיא תענוג הבורא בבריאת העולמות. בפנימיות הכתר עצמה יש שתי דרגות: התענוג עצמו, וגילוי התענוג. שתי דרגות אלו נקראות ג"ר וז"ת דעתיק{{הערה|עיין ספר הליקוטים להצ"צ בערך עתיק}}.

{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי-ב)}}ג"ר דעתיק הם חכמה-בינה-דעת שבעתיק, והם הפנימיות של פנימיות עתיק, הבחינה התחתונה שבמאציל, שאינה שייכת כלל להתלבשות מאחר ואין ב"מקום" זה כלל מציאות של אור וכלי, אלא עצמות השם יתברך לבדו{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי"ב}}.

ז"ת דעתיק הן חיצוניות התענוג, והן הבחינה שיכולה לרדת ולהיות סיבה לרצון העליון.

דעת דעתיק היא בחינת [[ש"ע נהורין]]{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}}דעת דעתיק הוא בחינת [[ש"ע נהורין]] (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם, (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כולל כוללת הדעת בתוכו בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני הוא היא מהווה מקור לשבע לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות {{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים.כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא]. לגבי הקשר של שע"ה נהורין ל[[עבודת השם|עבודת]] ה[[תשובה]] ראה בערך [[מעיל#מכפרים על לשון הרע|מעיל]].

חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון) {{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).}}, יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.

הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:

{{הערה|כך נקראת מדרגה זו בזהר הקדוש, ובכתבי האר"י ז"ל היא נקראת ג' רישין דאריך אנפין, ובר"ת: ג"ר דא"א, ופעמים רבות בחסידות נקרא חכמה סתימאה}}מעל אריך אנפין נמצא מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה), שנותן מדה וקצבה להרצון ד[[ארחין דגולגלתא]]. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. [[חכמה סתימאה]] פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות ל[[חכמה סתימאה]] הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, וע"י ועל ידי החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת{{הערה|כך נקראת מדרגה זו בזהר הקדוש, ובכתבי האר"י ז"ל היא נקראת ג' רישין דאריך אנפין, ובר"ת: ג"ר דא"א, ופעמים רבות בחסידות נקרא חכמה סתימאה}}.

את הפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין ומוחא סתימאה) מקיפה הגולגולת. בגולגולת כמה עניינים: {{ש}}: לבנונית - הלבן שבה - הלבנונית, הרווחים שבין השערות - .: תרי"ג ארחין דגולגלתא, שבעה התיקונים שבה - הרווחים שבין השערות.: תיקוני גולגלתא, שערות הראש הצומחות ממנה, שערות הזקן - שבעה התיקונים שבה.: י"ג תיקונין דיקנא- שערות הזקן.: שערות הראש הצומחות ממנה, וכן בחינת הלחיים ועוד.

הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא תתכן תיתכן מציאות של שערות אך מקור השערות אינו עצם הגלגולת, אלא הן נמשכות מהמוח{{הערה|משל נוסף בחסידות על עניין זה הוא אותיות הכתובות על קלף. מצד אחד לא תתכן תיתכן מציאות אותיות ללא קלף, אך מצד שני האותיות אינן כלל ממהות הקלף, אלא הקלף הוא מהחי לעומת דיו האותיות שבא מהצומח. משל האותיות מתאים גם לפרט הראשון: בין אות לאות ניכר הקלף, ודוקא זה שרואים את הקלף מאפשר להבחין בין אות לאות}}.

השערות דגולגלתא הן שרש התורה {{הערה|הגולגלתא היא הרצון הכללי במצוות, והשערות (שהן שורש התורה) מדברת באופן קיום המצוות, וטעמי המצוות}}, והן נמשכות מ[[ממוחא מוחא סתימאה]] על ידי צמצום עצום, על ידי שבכל שערה נמשך דרך החלל שבה חיות מעט מזעיר. וכמו שבמשל אפשר לחתוך את השערה בלי להרגיש כאב כך בנמשל החיות שנמשכת מ[[מוחא סתימאה]] מצומצמת עד כדי כך כך שלא מורגש כלל מקורה.

מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה {{הערה|ונקרא [[רעוא דרעוין]] – הרצון לרצון, שממנו יכול להיות התפשטות הרצון בכמה אופנים. דהיינו, יתכן ייתכן שרצון מסויים ישתנה בעקבות הבנה חדשה להיפוך. ראה ערך [[בוצינא דקרדוניתא]]}} הוא עדיין בלתי מוגבל, בחינת אין סוף, ולכן מתאחד עם הבחינה התחתונה דעצמות (שהוא בחינת חסד דעתיק, דהיינו, גילוי בחינת עתיק שלא על ידי גבורה וצמצום) ועל ידי התאחדות זו מתהווים בגלגלתא שבעה תיקונים. הטעם שהם דוקא שבע ולא עשר הוא, כי עיקר הכוונה בבריאה היא "נעשה אדם", ועיקרו של האדם הוא שבע מידות{{הערה|מצד כוונת הבורא כוחות השכל חכמה ובינה הם טפלים, וכל עניינם הוא רק בשביל להחיות את המידות}}. רק אחרי שנעשים בגלגלתא שבעת התיקונים נמשך מהם למוחא סתימאה שהוא שרש עשר הספירות.

מובא בתניא {{הערה|באגרת הקודש כ' איהו וחיוהי}} שבגולגלתא ישנם שמונה עשר אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש {{הערה|שהרי [[עולמות]] הם מציאות יש ונפרד ואפילו באצילות לא שייכת מציאות כזו כפשוטה, וכל שכן למעלה מאצילות}} אלא ל[[אותיות]] הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם {{הערה|כמו שמאות י' נבראו כל [[עלמין סתימין]] ומאות ה' כל [[עלמין דאתגליין]]}} באופן אחר לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]] שאנחנו מכירים.

בניגוד להשתלשלות של שאר הספירות* בהשתלשלות עילה ועלול כל דרגה שונה במהותה מזו שמעליה{{הערה|בינה שונה מחכמה, בו מידות שונות משכל, בריאה שונה מאצילות.}}.* אך בהשתלשלות הכתרים כל עולם מקבל מהמלכות של העולם הגבוה ממנוהדרגות מהותן אחת. כתר הוא רצון{{הערה|ראה לעייל הערה 1.}}, הרי שהשתלשלות והשתלשלות הכתרים היא השתלשלות הרצונות{{הערה|בהבא לקמן ועוד ראה [[ספר הערכים - חב"ד|ספר הערכים]] בערך אדם קדמון.}}. המשל המובא בזה הוא מאדם הרוצה בבית בן ארבע קומות: ברצון הכללי אין שום פרטים (רק שיהיו 4 קומות), ממנו משתלשל רצון למה תשמש כל קומה (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), באופן אחרפרטי יותר הוא רוצה לרהט כל קומה ברהיטים המתאימים לה, ובו הכתר של ואחר כך בא הרצון באיזה אופן יהיה כל עולם מקבל מהכתר פריט, וכן הלאה. מובן ופשוט שהרצון אינו הבניין עצמו - אלא רק '''רצון''' לבניין, דהיינו, הרצון הכלליוהפרטי שניהם הם '''רצון''' ולא משהו אחר.{{ש}}'''ועניינו ב"עבודה"''' הוא יציאה מהגבלה. לדוגמא, עשרים האחוז שנותן לצדקה אדם המרויח חמשת-אלפים בחודש הם הרבה פחות מעשרים אחוז שנותן המרוויח מאה-אלף. אבל מצד היציאה מהגבלה שניהם '''שווים''' (שניהם נתנו יותר מהמתחייב על פי הלכה), ואדרבה זה שנתן פחות יצא מהגבלתו יותר מזה שנתן יותר{{הערה|ראה מעין זה בחיי שרה תשי"ב ובכ"מ.}}.

*[[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf סודו של הכתר]], בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ.

[[קטגוריה:חסידותתורת החסידות]]