כתובה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
שטר התנאים של הרבי והרבנית, השורה הראשונה בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ

הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית.

דיני הכתובה

את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין האירוסין לנישואין מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.

במסכת כתובות יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.

בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי[1].

סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור[2].

נוסח הכתובה

נוסח חב"ד בכתובה מקורו בספר 'נחלת שבעה'. יש לדייק מאוד בנוסח הכתובה בשמות החתן והכלה, ובשמות העדים, והדבר צריך להיעשות על ידי רב המומחה לדבר היות וטעויות קטנות יכולות לפסול את הכתובה ולגרום לבעיות משמעותיות בכשרות הנישואין.

הכתובה בנוסח חב"ד מעוטרת בפסוק: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שבנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל"[3], ופותחת במילים "בסימן טוב ובמזל טוב".

הכתובה נכתבת ונאמרת בשפה הארמית.

מכון כתובה כהלכתה

בשנת תש"פ הקים הרב שמעון בן-ציון אייזנבך את מכון 'כתובה כהלכתה', העוסק בבדיקת הכשרות ההלכתית של הכתובות.

המכון אינו עוסק בפסיקה הלכתית, וכאשר מתגלות בעיות, מפנה את בעלי הכתובה לפנות בעצמם עם השאלה אל הרבנים שלהם.

מאז הקמת המכון נבדקו על ידו כתובות רבות, ועל פי הנתונים שנאספו, מתוך הכתובות שהגיעו לבדיקה אחוז הכתובות שיש בהן ספקות הלכתיות עומד על 15%[4].

לקריאה נוספת

  • משפט הכתובה, הרב אליהו בר שלום (8 חלקים)
  • יוסף השם עליכם, הרב יוסף כהן רב שכונה ברמלה
  • מההזמנה ועד התנאים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14
  • הרב מאיר אהרון, עדים החתומים על הכתובה ואינם יודעים לקראותה, גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 3

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שיחת שבת פרשת שלח תשי"ג.
  2. נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.
  3. רות ד, יא.
  4. אין בכך כדי ללמד על כלל הכתובות, היות ובשונה מבדיקת תפילין ומזוזות שנהוג לבדוק באופן תדיר גם מי שאין לו ספקות לגבי כשרותם, בדיקת הכתובה אינה נוהג נפוץ, והניגשים לבדיקת הכתובה הינם בדרך כלל כאלו שיש להם חשש לגבי הכתובה.