הבדלים בין גרסאות בדף "כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ח " ב־" תשמ"ח ")
מ (החלפת טקסט – "ראה גם=" ב־"ראו גם=")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(20 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''[[כתב יד]] דא"ח ישן לא נודע למי''' הוא כינוי ל[[מאמר]] שנאמר בשנת [[תרס"ג]]{{הערה|נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.}}, המתייחס ל[[התנוצצות הגאולה]] בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו.
+
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
במאמר זה מופיע פתגמו של ר' [[פנחס מקוריץ]] בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של הבעל שם טוב היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו".
+
'''[[כתב יד]] [[דא"ח]] ישן לא נודע למי''' הוא כינוי ל[[מאמר]] שנאמר בשנת [[תרס"ג]]{{הערה|נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.}}, המתייחס ל[[התנוצצות הגאולה]] בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו.
 +
במאמר זה מופיע פתגמו של ר' [[פנחס מקוריץ]] בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של [[הבעל שם טוב]] היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ו[[תורת החסידות]] נתעורר העולם מהתעלפותו".
  
 
==רקע==
 
==רקע==
שורה 6: שורה 7:
 
המאמר נדפס לראשונה בספר [[מגדל עז]] לר' [[יהושע מונדשיין]], על פי כמה [[כתב יד|כתבי יד]], שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר הרש"ב נ"ע]].
 
המאמר נדפס לראשונה בספר [[מגדל עז]] לר' [[יהושע מונדשיין]], על פי כמה [[כתב יד|כתבי יד]], שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר הרש"ב נ"ע]].
  
במגדל עז שם מביא שבכת"י [[זלמן הבלין|הרש"ז האוולין]] נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מכ"ק אדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש ע"ז ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר מוהרש"ב [?] שליט"א [[תרס"ה]], מרבינו הק' בעל [[צמח צדק|צ"צ נ"ע]] וההוספה היא מאדמו"ר מששליט"א.
+
במגדל עז שם מביא שבכת"י [[זלמן הבלין|הרש"ז האוולין]] נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מאדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש על זה ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר מוהרש"ב [?] שליט"א [[תרס"ה]], מרבינו הק' בעל [[צמח צדק|צ"צ נ"ע]] וההוספה היא מאדמו"ר הרש"ב.
  
 
ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".
 
ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".
  
בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"י, שזה אכן מאמר מכ"ק אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' [[שלום יעקב חזן]] לגלות את [[ארכיון הרבי הריי"צ]] שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.
+
בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"י, שזה אכן מאמר מ[[אדמו"ר הרש"ב]] משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' [[שלום יעקב חזן]] לגלות את [[ארכיון הרבי הריי"צ]] שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.
  
הרמ"ד ריבקין מספר (בהקדמה לספרו תפארת ציון, הערה 17) על "[[הרשב"ץ]] נ"ע . . שהיה דורש תמיד אודות הקץ על [[תרס"ו]]". ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. מכאן ניתן לשער שנכתב ע"י הרשב"ץ{{הערה|ראה [[התמים (בית משיח)]] גליון 38, ע' 25 ואילך.}}.
+
הרמ"ד ריבקין מספר (בהקדמה לספרו תפארת ציון, הערה 17) על "[[הרשב"ץ]] נ"ע.. שהיה דורש תמיד אודות הקץ על [[תרס"ו]]". ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. מכאן ניתן לשער שנכתב על ידי הרשב"ץ{{הערה|ראה [[התמים (בית משיח)]] גליון 38, ע' 25 ואילך.}}.
  
חשוב להדגיש, שבאופן עקבי '''נמנע''' הרבי מייחוס מפורש של המאמר לכ"ק אדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת [[תשמ"ה]] בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לכ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''[[לקוטי שיחות]]:''' לקו"ש ח"י ע' 40 הע' 42; לקו"ש חט"ו ע' 282 הע' 15. '''שיחות אחרי שנת תשמ"ה:''' [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] ח"ב ע' 205 הע' 29; שיחת ש"פ משפטים תנש"א ס"ט הע' 93.}}.
+
חשוב להדגיש, שבאופן עקבי '''נמנע''' הרבי מייחוס מפורש של המאמר לאדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת [[תשמ"ה]] בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לאדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''[[לקוטי שיחות]]:''' לקו"ש ח"י ע' 40 הע' 42; לקו"ש חט"ו ע' 282 הע' 15. '''שיחות אחרי שנת תשמ"ה:''' [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] ח"ב ע' 205 הע' 29; שיחת ש"פ משפטים [[תנש"א]] ס"ט הע' 93.}}.
  
 
==תוכן המאמר==
 
==תוכן המאמר==
  
המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מ[[התנוצצות הגאולה|התנוצצות הגאולה המתקרבת]], ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' [[פנחס מקוריץ]] מתלמידי ה[[בעש"ט]], שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.
+
המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מ[[התנוצצות הגאולה|התנוצצות הגאולה המתקרבת]], ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' [[פנחס מקוריץ]] מתלמידי ה[[בעש"ט]], שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.
  
 
בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.
 
בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.
  
==ראה גם==
+
==ראו גם==
  
 
*[[התנוצצות הגאולה]]
 
*[[התנוצצות הגאולה]]
שורה 32: שורה 33:
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרים]]
+
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

גרסה מ־11:28, 31 באוגוסט 2020

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי הוא כינוי למאמר שנאמר בשנת תרס"ג[1], המתייחס להתנוצצות הגאולה בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו. במאמר זה מופיע פתגמו של ר' פנחס מקוריץ בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של הבעל שם טוב היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו".

רקע

המאמר נדפס לראשונה בספר מגדל עז לר' יהושע מונדשיין, על פי כמה כתבי יד, שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מאדמו"ר הרש"ב נ"ע.

במגדל עז שם מביא שבכת"י הרש"ז האוולין נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מאדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש על זה ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר מוהרש"ב [?] שליט"א תרס"ה, מרבינו הק' בעל צ"צ נ"ע וההוספה היא מאדמו"ר הרש"ב.

ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".

בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"י, שזה אכן מאמר מאדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' שלום יעקב חזן לגלות את ארכיון הרבי הריי"צ שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של אדמו"ר הריי"צ משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.

הרמ"ד ריבקין מספר (בהקדמה לספרו תפארת ציון, הערה 17) על "הרשב"ץ נ"ע.. שהיה דורש תמיד אודות הקץ על תרס"ו". ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. מכאן ניתן לשער שנכתב על ידי הרשב"ץ[2].

חשוב להדגיש, שבאופן עקבי נמנע הרבי מייחוס מפורש של המאמר לאדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת תשמ"ה בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לאדמו"ר הרש"ב[3].

תוכן המאמר

המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מהתנוצצות הגאולה המתקרבת, ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' פנחס מקוריץ מתלמידי הבעש"ט, שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.

בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.
  2. ראה התמים (בית משיח) גליון 38, ע' 25 ואילך.
  3. לקוטי שיחות: לקו"ש ח"י ע' 40 הע' 42; לקו"ש חט"ו ע' 282 הע' 15. שיחות אחרי שנת תשמ"ה: התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 205 הע' 29; שיחת ש"פ משפטים תנש"א ס"ט הע' 93.