שינויים

[[קובץ:יחי כיפה.jpg|שמאלjpeg|ממוזער|250px|כיפת יחיכיפה]]

==מקור טעמי המנהג==מבחינת ההלכה ישנן שתי רמות חיוב לחבישת הכיפה: #בעת כניסה לבית כנסת או בעת אזכרת [[שם השם|שם שמיים]] (כגון באמירת [[ברכה]])הסיבה הראשונה היא חובת כיסוי הראש כ'כבוד שמים'. דהיינו, בהם חבישת הכיפה היא חיוב כאשר אדם נכנס ל[[דרבנןבית הכנסת]] קדום המוזכר לראשונה או כאשר הוא מזכיר את שם ה' בברכה או כיו"ב{{הערה|[[מסכת סופרים]]{{הערה|יד, טו}} ונפסק . הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], ולאחר מכן גם וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]אורח חיים סימן צא, ג.}}{{הערה|או"חוכסיפור שאירע בתקופת האמוראים, שהיה ילד שמכשף אמר להוריו שבנם יהיה רשע, צאהוריו הלכו לרב וספרו לו את מה שקרה, גהרב אמר לילד שישים כיפה על הראש. ההורים שמו לו כיפה וכל פעם שהוריד אותה הוא היה משתולל וברגע ששם הוא התנהג כמו חסיד.}}.#חבישת הכיפה במהלך היום כולו, כ[[חסיד (הלכה)|מנהג חסידות]] המעורר להסיבה השנייה היא מצד [[יראת שמים]]- שכיסוי הראש מזכיר על הנמצא למעלה ממנו. עניין זה התחיל כ'מידת חסידות', ובמשך הזמן אך לאחר מכן הוא התפשט המנהג בכל הקהל, עד שנקבע בהלכה כאיסור שאסור ללכת 4 בגילוי ראש ד' אמות ללא כיסוי ראש{{הערה|אורח חיים סימן ב,ו}}.#עפ"י אדה"ז יש עניין של צניעות!

כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי [[תקופת בית שני]] ובתקופת ה[[משנה]], היו ה[[מטפחת|סוּדָר]]הסוּדָר, הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|שבת קיח, ב}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|קידושין לא א}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב,ו}};

אך לעומת זאת קובע [[אדמו"ר הזקן]] כי בימינו יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. בנוסף קובע אדמו"ר הזקן שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות (יהדות)|צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך הרבאדה"ז]] סימן ב (מהדורא תנינא) סעיף ו: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם, וכ"ש במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו}}.

{{ערך מורחב|1=כיפת יחי}}[[קובץ:כיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת יחי]]בעקבות הוראת הרבי לפרסם את ביאת ה[[משיחביאת המשיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא [[משיח]], הדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון '[[אנו רוצים משיח עכשיו]]' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) 'יחי המלך המשיח' וכדו'. אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב יוסף יצחק ליברוב מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה שרשומה עליה הכרזת הקודש - "יחי אדוננו".

אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] מנהל [[מכון לוי יצחק]] ב[[כפר חב"ד]]. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה עליה הכרזת הקודש - "[[יחי אדוננו]]". חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח ובחייו הנצחיים]], והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסר.

בהדרגה הצטרפו רבים למהלך זה וכיום אכן ניתן לראות שרבים מחסידי חב"ד חובשים כיפה זאת לראשם. אם בתחילת התהליך היו אולי כאילו שהתייחסו בספקנות לתופעה הרי שהיום הופנם בציבור שזוהי תופעה טבעית ועד שציבורים בהמשך ציבורים שונים החלו לאמץ את השיטה ולחבוש לראשם כיפה שרשום עליה הדרך - לרשום על הכיפה את המסר שלהם.

גם בין חסידי חב"ד ישנם שהחלו לחבוש כיפות עם מסר גאולתי, אך עם כיתוב שונה{{הערה|כך לדוגמא האומן [[דניאל זמיר]] חובש לראשו ==לקריאה נוספת==*'''כיפה עם הכיתוב מן התורה מנין?...''עד מתי?!', וילדים רבים חובשים לראשם כיפה עם הכיתוב במדור 'אנו רוצים משיח עכשיופניני שליחות כהלכה'.}}., [[שבועון כפר חב"ד]] 1923 עמוד 91

[[קטגוריה:מנהגים]][[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:לבוש יהודילבושים]]