שינויים

[[קובץ:יחי כיפה.jpg|שמאלjpeg|ממוזער|250px|כיפת יחיכיפה]]

==מקור טעמי המנהג==מבחינת ההלכה ישנן שתי רמות חיוב לחבישת הכיפה: #בעת כניסה לבית כנסת או בעת אזכרת [[שם השם|שם שמיים]] (כגון באמירת [[ברכה]])הסיבה הראשונה היא חובת כיסוי הראש כ'כבוד שמים'. דהיינו, בהם חבישת הכיפה היא חיוב כאשר אדם נכנס ל[[דרבנןבית הכנסת]] קדום המוזכר לראשונה או כאשר הוא מזכיר את שם ה' בברכה או כיו"ב{{הערה|[[מסכת סופרים]]{{הערה|יד, טו}} ונפסק . הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], ולאחר מכן גם וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]אורח חיים סימן צא, ג.}}{{הערה|או"חוכסיפור שאירע בתקופת האמוראים, שהיה ילד שמכשף אמר להוריו שבנם יהיה רשע, צאהוריו הלכו לרב וספרו לו את מה שקרה, גהרב אמר לילד שישים כיפה על הראש. ההורים שמו לו כיפה וכל פעם שהוריד אותה הוא היה משתולל וברגע ששם הוא התנהג כמו חסיד.}}.#חבישת הכיפה במהלך היום כולו, כ[[חסיד (הלכה)|מנהג חסידות]] המעורר להסיבה השנייה היא מצד [[יראת שמים]]- שכיסוי הראש מזכיר על הנמצא למעלה ממנו. עניין זה התחיל כ'מידת חסידות', ובמשך הזמן אך לאחר מכן הוא התפשט המנהג בכל הקהל, עד שנקבע בהלכה כאיסור שאסור ללכת 4 בגילוי ראש ד' אמות ללא כיסוי ראש{{הערה|אורח חיים סימן ב,ו}}.#עפ"י אדה"ז יש עניין של צניעות!

כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי [[תקופת בית שני]] ובתקופת ה[[משנה]], היו ה[[מטפחת|סוּדָר]]הסוּדָר, הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|[[s:שבת קיח ב|מסכת שבת קיח, ב]]}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|[[s:קידושין לא א|דף לא א]]}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[פסיקת הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב,ו}}; אולם ברור שהתופעה חלחלה בצורה כזו או אחרת בקרב העם מאות שנים רבות קודם לכן.

מפסיקת הפוסקים הראשונים ניתן להסיק כי מעיקר הדין חבישת כיפה לא הייתה רווחת באותה עת מחוץ לבית הכנסת. נהוג להניח כי היא ממידת חסידות, קובע אדמו"ר הזקן - לגבי חבישת כיפה כמעשה של יום יום, במהלך כל היום אצל [[אשכנזים]] החלה רק אחרי פרסומו של [[שולחן ערוך]] אצל הקראים למשל לא נהוג ללכת עם כיפה מחוץ לבית הכנסת. ה[[מהרשבזמן חז"ל]], שחי ופעל בזמנו של [[הבית יוסף]], סבור כי אין כל בסיס הלכתי לחבישת כיסוי ראש לגבר; בתשובה לשאלה על המנהג לכסות את הראש בשעת עשיית דבר קדושה, ענה מהרש- וזה לשונו "ל: {{ציטוטון|אין אני יודע איסור לברך בלא כיסוי}}. הוא סבור כי רב הונא פעל מתוך [[מידת ומדת חסידות]], שאינה מחייבת את כלל הציבור. הוא אף מצר על מנהגי הציבור בימיו שמחמירים בזוטות ומקילים בחמורות: {{ציטוטון|משמע דווקא בקומה זקופה הוא איסור, אבל שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש אין בו איסור, אלא שרב הונא החמיר על עצמו מכוח מידת חסידות; ועכשיו הוא להפך - בקומה זקופה אינם נזהרים, ואדרבה הגאים והעשירים הולכים נטויי גרון, ובגילוי גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש נזהרים לא מחמת חסידות, אלא סוברים דת יהודית הוא.|שו"ת מהרשמפני החום בימים ההם"ל סימן עב}} מסקנתו היא, שרק כאשר אדם עוסק בדבר קדושה (כמו תפילה), עליו לכסות ראשו (ואף זאת ממידת חסידות), אך אין חובה לכסות הראש במצבים אחרים.

הגאון מווילנה, [[הגר"א]], פסק כי כיסוי ראש הוא רק ממידת הקדושים העוסקים בעבודת ה'{{הערה|1=באור הגר"א לשלחן ערוך, אורח חיים, סימן ח, ב.}}. דברים דומים קובע אדמו"ר הזקן - לגבי חבישת כיפה בימים ההם - וזה לשונו "ומדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש מפני החום בימים ההם". אך לעומת זאת קובע [[אדמו"ר הזקן]] כי בימינו יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. בנוסף קובע אדמו"ר הזקן שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות (יהדות)|צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך הרבאדה"ז]] סימן ב (מהדורא תנינא) סעיף ו: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם, וכ"ש במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו}}.

==כיפת יחי==בעקבות הוראת הרבי לפרסם ע"פ ההלכה צריכה הכיפה לכסות את ביאת ה[[משיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא [[משיח]], הדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפותנקודת מרכז צמיחת השערות שבראש. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי{{הערה|שו"ם) החלו ילדים רבים ת מגדל צופים}}חסידים מהדרים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון '[[אנו רוצים משיח עכשיו]]' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) 'יחי המלך המשיח' וכדו'. אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"דגדולה{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלההמקור ההלכתי לכך התבאר בהרחבה בשו"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה ת מגדל צופים של הרב יוסף יצחק ליברוב מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמקגדליהו אקסלרוד]].}} החלו לחבוש כיפה שרשומה עליה הכרזת הקודש - "יחי אדוננו".

חבישת הכיפה מבטאת ==כיתוב =={{ערך מורחב|1=כיפת יחי}}[[קובץ:כיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת יחי]]בעקבות הוראת הרבי לפרסם את האמונה בכך שהרבי הוא מלך [[ביאת המשיח ובחייו הנצחיים]] והעיסוק הגובר והולך בנושא [[משיח]], והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסרהדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון '[[אנו רוצים משיח עכשיו]]' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) 'יחי המלך המשיח' וכדו'.

בהדרגה הצטרפו רבים למהלך זה וכיום אכן ניתן לראות שרבים מחסידי אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד חובשים {{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זאת לראשםזו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] מנהל [[מכון לוי יצחק]] ב[[כפר חב"ד]]. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]]. אם בתחילת התהליך היו אולי כאילו שהתייחסו בספקנות לתופעה הרי שהיום הופנם בציבור שזוהי תופעה טבעית ועד שציבורים שונים }} החלו לאמץ את השיטה ולחבוש לראשם לחבוש כיפה שרשום עליה הכרזת הקודש - "[[יחי אדוננו]]". חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסר שלהם.

גם בין חסידי חב"ד ישנם שהחלו לחבוש כיפות עם מסר גאולתי, אך עם כיתוב שונה{{הערה|כך לדוגמא האומן [[דניאל זמיר]] חובש לראשו בהמשך ציבורים שונים החלו לאמץ את הדרך - לרשום על הכיפה את המסר שלהם. ==לקריאה נוספת==*'''כיפה עם הכיתוב מן התורה מנין?...''עד מתי?!', וילדים רבים חובשים לראשם כיפה עם הכיתוב במדור 'אנו רוצים משיח עכשיופניני שליחות כהלכה'.}}., [[שבועון כפר חב"ד]] 1923 עמוד 91

[[קטגוריה:מנהגים]][[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:לבוש יהודילבושים]]