שינויים
←סוגי כוללים
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח המרכזי של המילה 'כולל'|אחר=כוללים שונים|ראו=[[כולל (פירושונים)]]}}
'''כולל''' הוא מוסד לימודים [[ישיבה|ישיבתי]] לתלמידים נשואים (הקרויים '''אברכים''') הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח כולל לציין קרנות מהם קיבלו יהודי [[ארץ ישראל]] כספי [[צדקה]] מיהודי חוץ לארץ, כמו, [[כולל חב"ד]] שייסד [[אדמו"ר הזקן]]. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.
כוללים מהסוג שישנו היום, לא היה קיים בשנים עברו, ואברכים שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים למצוא תורם [[עשירות|עשיר]] אשר יממן אותם. אחת הדרכים המקובלות לעשות זאת היה להתחתן עם בת של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה.
כיום מצויים כוללים כמעט בכל קהילה, שם יכולים האברכים ללמוד ולקבל מלגה חודשית לקיום משפחתם. את המלגות לחלוקה לאברכים משיגים ראשי הכוללים בעיקר באמצעות תרומות. בארץ ישראל, וחלק חלק קטן ממשרד מתקציב הכולל מגיע ממדינת ישראל דרך משרד הדתות. דרך הרגיל הוא מקובל ללמוד בכולל בשנה הראשונה שלאחר הנישואין, אולם יש שנשארים למשך מספר שנים ויש שנשארים ללמוד בכולל לכל חייהם, דבר המקובל יותר בציבור ה[[חרדי]] וה- אפשרות זו מקובלת בעיקר בזרם [[ליטאיליטאים|הליטאי]].
=== מטרת הכולל ===
[[קובץ:כולל הצלחה בשליחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''כדי להצליח בשליחות'''{{ש}} '''צ"ל''' [= צריכה להיות] '''הכנה מתאימה'''{{ש}} '''ומהם עכ"פ''' [= על כל פנים] '''שנה אחת לימוד תוה"ק''' [= תורתנו הקדושה]{{ש}} '''בחיות און מיט א קאך כו''''.
'''הכבר עשה זה?''']]
המטרה בכוללים הוא למתן את המעבר החד בין חיים של [[קדושה]], בהם נמצאים במסגרת ישיבתית ועסוקים רק ב[[לימוד תורה]], לבין החיים ה[[גשמי]]ים של התעסקות עם צורכי המשפחה.
במקרים רבים, הורה [[הרבי]] הורה להקפיד על לימוד לאברכים, ללמוד בכולל לפחות שנה אחת לאחר הנישואין{{מקור}}.
== סוגי כוללים ==
מרבית הכוללים בחב"ד הם מוסדות קטנים עם עשרות תלמידים בודדים. כל מעבר למסגרת הכללית - אברכים לאחר נישואיהם, העוסקים בלימוד תורה - לכל כולל מתאפיין בדברים שוניםמאפיינים יחודיים, בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. חלק מהכוללים מסונפים לישיבה מסויימת (כמו הכולל ב[[ישיבת חב"ד בצפת]], [[תומכי תמימים קרית גת]], [[ישיבת חב"ד ברמת אביב]]), וחלקם מושג לעצמו. כוללים רבים נפתחו מתוך מטרה להרחיב את הקהילה המקומית במקום (כמו [[כולל משכן מנחם]] ב[[ראשון לציון]]), וחלקם נפתחו מתוך מטרה לתת מענה אנושי וכוח אדם נוסף ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (כמו הכולל בשכונת [[נאות אפקה]] ב[[תל אביב]]).
*כולל רגיל - בו לומדים בעיקר שנת לימודים אחת, בשנה הראשונה שלאחר הנישואין.
*כולל הוראה, הנקרא גם כולל רבנות - כולל הלכה בו מתמקדים בהלכה פרקטית, בעיקר בחלקים אורח חיים ויורה דעה שב[[שולחן ערוך]]. המטרה בכולל זה לקבל הסמכה לרב שכונה או רב עיר.
*כולל דיינות - כולל הלכה בו מתמקדים בעיקר בנושאי חושן משפט ואבן העזר..
*[[כולל תפארת זקנים]] - כולל המיועד לאנשים מבוגרים.
*כולל ערב לחסידות - כולל לאברכים שאינם [[חסידי חב"ד]], בו לומדים ומטרתו לאפשר לציבור הרחב להכיר וללמוד את [[תורת החסידות]](ראו פסקה להלן).
=== כולל ערב לחסידות ===
=== כולל תפארת זקנים ===
==לקריאה נוספת==
*'''לעסוק בלהט בלימוד התורה''', סקירה על יחס הרבי ללימוד בכולל, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1908 {{*}} גליון 1920 עמוד 46
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.yagdiltorah.org/publications/Hebrew_kollel.pdf לקט מתורת הרבי אודות החיוב והזכות ללמוד בכולל]''' - בהוצאת ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)]].
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 כולל אברכים] - במדור 'ניצוצי רבי' של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[שבועון התקשרות]] גיליון 929, י"ט ב[[אייר]] תשע"ב.