עריכת הדף "כוח חוש וכשרון" (פסקה)

==כוח==
[[כוחות הנפש]] מתחלקים באופן כללי ל'''כוחות וחושים''' שבכללות הם שתי דרגות ב'''התגלות''' הנפש. הנפש עצמה "[[פשוט|פשוטה]]", אין בה שום "ציור", אינה מתחלקת לשום חלקים; ולכן '''א.''' לא שייך ש[[גילוי|תתגלה]] בעולם, ו'''ב.''' כל שכן שלא שייך שתפעל בעולם. מה שמתגלה ופועל בעולם הוא לא [[עצם הנפש]] אלא רק בחינת ה"רגל" שלה, ההארה המתפשטת ממנה - הכוחות והחושים.


כוחות הנפש הם מהות [[אור|הארת הנפש]] '''עצמה''' (בשונה מהחושים, וראה לקמן). דהיינו, כמו ש[[אור]] ה[[שמש]] אינו השמש עצמה, אך מה שהשמש מחממת ומאירה הוא רק על ידי האור, כך ממש מחיים כוחות הנפש את הגוף: הכוחות החיצוניים מחיים את ה[[אברים (בגוף)|איברים החיצוניים]] (כגון [[יד]] ו[[רגל]]), כוחות פנימיים יותר מהנפש מחיים את ה[[אברים (בגוף)|איברים הפנימיים]] (כגון [[לב]] ו[[מוח]]), והכוחות הפנימיים ממש מהווים את חיות האדם עצמו ([[מידות טובות|רגש]] ו[[שכל]]). וכמו שבמשל פעמים רבות מתייחסים לאור השמש כאילו הוא השמש עצמה, כך פעמים מתייחסים לכוחות כאילו הם הנפש עצמה (לדוגמה, [[תניא - פרק ג'|בספר התניא פרק ג']]). באופן כללי נחלקים [[עשר הכוחות|כוחות הנפש לעשר]]{{הערה|חכמה, בינה, דעת וכו'.}}, אך באופן פרטי ישנם כוחות רבים הנוצרים מ[[התכללות]] עשר כוחות אלו, כגון כוח ה[[ציור]], כוח ה[[זריקה]] וכו', ובפרט שבפרט הם מתכללים זה מזה עד אין סוף.

===דרגות בכוחות===
כל אחד מ[[כוחות הנפש]] כלול משלוש דרגות, שהן שלבי התגלותו מהכוח אל הפועל:

====כח ההיולי====
{{הפניה לערך מורחב|כח ההיולי}}
הכח כמו שהוא בשרשו, מופשט מכל ציור. הכח כמו שהוא בדרגא זו נמצא בכל אדם תמיד ובשלימות, לדוגמה [[ראיה|כח הראיה]]: כמו שהוא בשרשו ה[[היולי]] הוא נמצא בכל אדם בשלימות. ייתכן אמנם שאדם יוולד עיוור וכח זה לא יתגלה בו לעולם כל ימיו, אך בשורשו ומקורו המופשט הוא בשלימות. והראיה על זה – גם לאדם עיור יכול להיוולד בן שיוכל לראות עם עיניו ללא כל בעיה, כלומר, אף על פי שאצלו לא התגלה כוח הראיה, הרי שלבנו הוא הוריש אותו בשלימות – מכאן שגם אצל האב היה הכח בשלימות, אלא שהוא לא התגלה מהכח אל הפועל.

====מציאות הכח====
הכוח כמו שכבר הצטייר במציאות פרטית מסויימת ונמצא אצל האדם בפועל, אך עדיין לא מתגלה. לדוגמה, אדם המוכר לנו כאדם שתמיד עוזר לזולת – יש אצלו במציאות את כח ה[[חסד]] גם בשעה שאינו עוזר ואינו עוסק כלל במעשה חסד. לדוגמה, אצל [[אברהם אבינו]] האיר כוח החסד עד כדי כך שכאשר לא היה בנמצא לידו אדם נוסף שיאפשר לו להוציא את החסד אל הפועל - גרם לו הדבר צער רב, ומכך מוכח שלא המציאות שמחוץ אליו עוררה אותו להתנהג באופן של חסד, אלא היא הייתה אצלו מצד עצמו.

====כוח הפועל====
כאשר הכוח כפי מתלבש בפועל באברי הגוף, לדוגמה כאשר האדם רואה בפועל או שומע בפועל, הדבר מכונה בשם 'כוח הפועל'.