12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "משא"כ" ב־"מה שאין כן"
הכבשים נמשלו לעבודת הצדיקים וכמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב אלו מעשיהם של צדיקים, וכתי' את ה' האמרת היום אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ה' אלקינו ה' אחד אין כיוצא בו, אף אני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וזהו ה' האמרת ה' האמירך, וזה מרמז על הכבש שנקרא "אימרא" בלשון חז"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/639b/2/10/606&search=%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D תורת שמואל חוקת ע' תרו]}}.
בפסוק נאמר "רחל לפני גוזזיה נאלמה" ורחל היינו כבש והוא בחינת מלכות שנמשלה לרחל. לפי שמצינו שיש ברחל טבע ההכנעה יותר מכל הבהמות. וגם לכל רואה מעירה רחמים עליה וקולה קול המעורר רחמנות. וגם שמנחת את עצמה לגזוז ולא תשמיע קולה משא"כ מה שאין כן כל הבהמות לא ישקוטו ולא ינוחו כשיבואו לגוזזם (וכל זה היא בחינת ההכנעה וביטול בחינת ונפשי כעפר לכל תהיה). והדוגמא בזה בשכינה אשר יורדת להשפיע לבי"ע ומחיה גם את החיצונים וסובלת זה ויניקתם מהשערות וזהו ענין לפני גוזזיה נאלמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/11/38d&search=%D7%A8%D7%97%D7%9C לקוטי תורה]}}.
===הכבש כמשל לרפיסות===