שינויים

|תמונה= [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|מרכז|250px]]

|תיאור=רבי יששכר ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]

|מקום לידה=ארה''ב

|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאשטאהש]], [[הרבי]]

|חיבוריו=גיליונות שיח לבי

רבי '''יששכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב גדול מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.

האדמו"ר נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.

כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביוהחורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח הנחת ה[[תפילין]] שלו לראשונה בחייו ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו נערכה ב-[[770]] (על ידי סביו) נערכה ב-770.  בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדיותיוהתוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר חתונתו התגורר בבני ברק לאחר חתונתו , ובעידודו של ר' [[יצחק צבי פיין]] (מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]]) החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות. לאחר מכן החל להגיע לשתתף גם לשיעורים והתוועדיות בשיעורים והתוועדויות של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], של הרב [[יואל כהן]] וה, ושל ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].  רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], ואף שומר על קשר מיוחד עמו. רבי יששכר בער עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות של הרבי]] גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד רגלית ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].

רבי יששכר ישכר בער רואה נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את עצמו כחסיד דברי תורתו עליה. בעבר נהג למסור מדי [[יום שלישי]] שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הרביהצמח צדק]], ומדי [[יום חמישי]] שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]]לסירוגין, והיה לו קשר מיוחד עמוכיום קיים רק שיעור תניא בימי שלישי, רבים מכל רחבי העולם מאזינים לשיעור בשידור חי. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה רבי ישכר בער מורה לחסידיו ללמוד את ספרי חסידות חב''ד, ואף נוהג להגיע בתכיפות ללערוך [[חלוקת דולריםהתוועדות|חלוקות דולריםהתוועדויות]] בימי חב"ד כגון [[י"ט כסלו]] וכיו"ב. בשנת [[תשס"ז]] וללאחר שסיים לערוך את [[התוועדות|התוועדיות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים[[י"ט כסלו]], בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו בבשעה 3:00 לפנות בוקר נסע ל[[בורו פארקירושלים]] עד ליחד עם עוד רבים מ[[770 - מרכז חסידי חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת להשתתף ב[[התוועדות]] של הרב [[קראון הייטסחיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורעם נט].}}.

רבי יששכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מוסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מוסר שיעור ב[[ספר התניאתשפ"ג]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין. הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדיות]] בימי חבהשתתפו בהתוועדות י"דט כסליו שערך יותר מ400 איש, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות שערך בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערת שוליים|1=[http://wwwנמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}. ==לקריאה נופת== * [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי יששכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז