שינויים

|שם=ר' הרב ישראל יצחק פיקרסקי|תמונה=[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]

|תאריך פטירה=[[חודש כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]]

|מקום פעילות=[[פולין ]] וניו יורק

'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[ניו יורקתשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.

==ביוגרפיהתולדות חיים==[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים"), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נישא לרעייתו מבית [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן, שהיה בנו של ר' דוד קלמפןקלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ולפני ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון לשם, פרצה [[מלחמת העולם השניההשנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

בשנת [[תש"ז]], אודות לרהשיג ר' [[יצחק הוטנר]] שהשיג עבורם ויזה, עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור עם משפחתו ב[[ניו יורק]] שב. בהגיעו ל[[ארצות הברית]], שם התמנה מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] מונה התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.

הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי חכם -חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים. נפטר ב[[חודש אלול]] שנת [[תשנ"ב]].

נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]]. היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]]. נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית. ==הקשר לחב"דקשריו עם הרבי==

את הקירבה לחב"ד קיבל רבותיו של הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו , ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]]. לאחר שהרבי התפלל והשתתף ב[[תפילת מנחה]] הוא עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי ונתן לו "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמות ומאז הוא כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שולייםהערה|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[ תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]].

הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, ערך סיים הרבי סיום מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] ואמר [[פלפול ]] תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה בשולחן ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שולייםהערה|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}} ואף . הרבי ביקש לקבל שישלחו לו את פילפוליו פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שיצא לאור שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב הרב פיקרסקי: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תקתש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שולייםהערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור ]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות ביאר הרבי התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקיאת הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שולייםהערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.

ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שילמדו הלכה לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע בנו של הרב פיקרסקי לרבי את תכנית של לימוד ובחינות הוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי, ר' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה"צ. ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערךמנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערת שולייםהערה|מענה הרבי היה חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"תו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "ח תחקרי הלכות"ח על הבשואביו: "ט. ויה"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים..מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק רבותינו נשיאינוהאדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, ובמלואה".}}. בשנת [[תשמחקרי הלכות"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]]על חלקיו ומהדורותיו, על פי בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] אדמו"עשה לך רב". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו , ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. לאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות {{הערת שוליים|בשנת תשמהיתה זו ביוזמת כ"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמוק האדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [[התוועדות=הרבי]] בידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [[שבת]= זה גָּרַם] בתוך השתשעת כרכי "שבעהחקרי הלכות"יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש בשבתכי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבורערך והגיה, שאסור בשבת והרבי אכן אמר [וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [שיחה]=ראשון ראשון שהגיע לידו] באותה שבת.}}הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. היה ביניהם שיחות ארוכות בעניינים תורניים{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על בריאותו כי רבים צריכים לוידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... ענה לו הרבי: בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק מו"ח אדמוהאדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמומליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, שאם לא כןאף שחסר הסדר ביניהם, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור כי כל כרך כולל חידושים על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ביום [[י' בשבט]] [[תשלכל חלקי השו"ו]]ע, במהלך [אך פקודתו [התוועדות]] =של הרבי, הקים דוגמא של בית דין עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור אף שעל לערבים] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בהקשר לזו נאמו אנשים חשובים בפני הרביבסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד מהם היה הרב פיקרסקיובחטיבה אחת).

בשנת ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשמתשל"בו]] לקראת שנת השמונים של דיבר הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של שיִלמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקילרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה. כמו כן הופיעו חידושי התורה של בקובץ . אזכיר עה"הדרת מלךצ" שהודפס ב. ביום חמישי ל[[ארצות הבריתפרשת בא]] לקראת [[סיום הרמבתשל"םח]] הראשון בשנת [[תשמהודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערה|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה"ה]].}}.

הרב פיקרסקי היה בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב יעשה לעצמו [[חיים חדקוברב]] והרב , על פי דברי המשנה ב[[ניסן מינדלמסכת אבות]] שנקראו ביום "[[י"ד בסיוןעשה לך רב]] שנת ". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערה|בשנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של כשבא לנחם את הרבי בעניין הצוואה. בשנת לאחר [[הסתלקות]] הרבנית מרת [[תשנחיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי כל סימני הרגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[רמב"םשיחה]] והוא באותה שבת.}}{{הערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "מו"בחזקת משיחח אדמו" והם מברכים אותו בברכת ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[יחי המלךהתוועדות]]יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

ב[[י"א בניסן]] בשנת [[תשנתשמ"ב]] נערך ראיון מקיף עם הרב פיקרסקי בו הוא קבל על שלא מפרסמים מספיק את גאונותו לקראת שנת השמונים של הרבי, שאין מקום אחד הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[תלמוד בבליארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] והראשון בשנת [[תלמוד ירושלמיתשמ"ה]], פוסקים ראשונים ואחרונים שהוא לא בקיא בהם. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'"{{הערת שוליים|שם=ראיון|הראיון המלא מופיע בספר כשכוונתו אל [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריךהרבי]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.

==הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי הציל אותיכל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".{{חלונית|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי|רוחב=19%סיפר הרב פיקרסקי: |מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרךב]]{{הערה|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], הרבי שליטחלק ד' עמ' 56 ואילך}}.|תוכן="א התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב תמיד מתפלא על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם"שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. הדבר היה לפלא גדול בעינילמשל על העובדה, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיסשאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום הטיסהאחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ששאפשר ל"נפיק מפומיהתפוס" קיימתי בו את ההוראההרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנןואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. הסוף האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגבבדור שלנו בכלל מושג מעין זה, היכה אז גלים בכל הציבור"האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.

==ציטוטים על הרבי=={{חלונית|כותרת=ציטוטים מראיון עם הרב פירקסקי|מקור=ראיון מ[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]|תוכן="הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו . . והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה . . בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]] . . אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.

וכי היה מישהו בעולם שהשפיע על כל כך הרבה יהודים. וכי יש מישהו שמסר את עצמו למען הכלל כמוהו . . "ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי שליט"א חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל ]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי שליט"א לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ל[[אהבת ישראל ]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל . . נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!

"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}}

*בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}. *בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, [[מקווה]] וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]] על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.

*בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמתש"טנ]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"אבואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות]] קלה וחשבון קצר, מתקן תקנת לימוד הרמב"םכמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, הרי לכמה [[נשמה|נשמות]] הוא מקדש החיה את ה' בעצמו, כיחיד המקיים "חלק אלקה ממעל" וממש הציל את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם נפשותיהם.. אין זה אין לך מקדש שם שמים כמוהוסתם מליצה גרידא, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורהכשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, פעל שינוי מן הקצה אל הקצהדבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינהוכי יש לך [[פיקוח נפש]] גדול מזה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט"א מגיעה בכל העולם ממשהוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו בביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי. הרבי צועק "הרי החושךעד מתי" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של תלמוד תורה לילדיםהרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, מקווה וכושה'. וגם בלימוד הרמביעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערה|דף ק"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליטה עמוד ב'}} מסביר ש"א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמבאריכות ימים"םהיינו שנים בריאות וטובות.}}.

*בסיום הרמבבמסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"ם שנת א)|אגרות קודש]] ב[[תשכ"נה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם... אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים ראוי לעמוד על דמותו של יהודים שהיו מחוסרי חיים רחהאדמו"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזהר. "הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדורואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודיהרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהוולדבר על קדושתו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות ע"י פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי"הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, הוא מכין אותנו לקראת משיחוהריני פשוט ירא לגשת אל הקודש.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודיאך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות". "אין שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי , בסיפרא ובתוספתא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו". ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.

*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליטבספר "א)|אגרות קודש]] ב[[ככבוד חכמים - עטרת פז"ה באדר]] [[שהודפס בשנת תשמ"ט]], כתב: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו לכבודו של האדמו"ר שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"אמליובאוויטש. ואולם אם לספר יאריך ימים על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו אפשר לבנות שיעורים רביםבספר}}}}.

[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|שמאלימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) – - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].- מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בבישיבת [[ישיבת תומכי תמימיםהמרכזית 770]]*הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.

==קישורים חיצוניםחיצוניים==

*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 הספר 'חקרי הלכות' חלק א'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 הספר 'חקרי הלכות' חלק ב'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 הספר 'חקרי הלכות' חלק ג'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 הספר 'חקרי הלכות' חלק ד'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 הספר 'חקרי הלכות' חלק ה'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 הספר 'חקרי הלכות' חלק ו'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 הספר 'חקרי הלכות' חלק ז'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 הספר 'חקרי הלכות' חלק ח'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 הספר 'חקרי הלכות' חלק ט'] - אתר היברו-בוקס*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח

{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]