שינויים

|שם=ר' הרב ישראל יצחק פיקרסקי|תמונה=[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]

|תאריך פטירה=[[חודש כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]]

|מקום פעילות=[[פולין ]] וניו יורק

'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[ניו יורקתשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.

==ביוגרפיהתולדות חיים==הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים"), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נישא לרעייתו מבית [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן, שהיה בנו של ר' דוד קלמפןקלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ולפני ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון לשם, פרצה [[מלחמת העולם השניההשנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

בשנת [[תש"ז]], אודות לרהשיג ר' [[יצחק הוטנר]] שהשיג עבורם ויזה, עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור עם משפחתו ב[[ניו יורק]] שב. בהגיעו ל[[ארצות הברית]], שם התמנה מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] מונה התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.

הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי חכם -חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים. נפטר ב[[חודש אלול]] שנת [[תשנ"ב]].

==הקשר לחב"ד==[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]את הקירבה לחב"ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]]. לאחר שהרבי התפלל [[תפילת מנחה]] הוא ניגש לרבי ונתן לו "שלום עליכם" והם שוחחו בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור נפטר ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמות ומאז הוא '[[התקשרות|התקשר]]' לרבי{{הערת שוליים|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חבכ"ד]]. [[י"א בניסןג אלול]] שנת [[ תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]].

הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרביהיה ממשפחת חסידי אמשינוב, בכתב ובעל פההוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. בואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[כ"ד בטבתשמעון שלום קאליש]] באחת השנים, ערך הרבי סיום מסכת בורבי [[התוועדותיצחק קאליש]] ואמר פלפול תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליונישא למרת אסתר אברמוביץ', לרוב היה זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקןחסידת גור. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגיםלרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם בנו הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשליוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] מ בישיבת יגדיל תורה של [[תשל"וחסידות גור]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}} ואף ביקש לקבל את פילפוליו שנאמרו בארץ ישראלבארצות הברית.

בפתח החלק הראשון ==קשריו עם הרבי==[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]רבותיו של ספרו "חקרי הלכות" שיצא לאור בשנת תשי"ז, כותב הרב פיקרסקי: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אניר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן העריצו את [[אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטשהזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקתש"כי]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבתהרבי]] בשולחן ערוך של אדמו. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם"ר הזקןוהם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. הרבי ענה לו על מכתבומאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שולייםהערה|שם=ראיון|הודפס במתוך ראיון ל[[אגרות קודש (אדמושבועון כפר חב"ר שליטד]]. [[י"א)|אגרות קודשבניסן]], אגרת ז'רמ[[תשנ"ב]].}} והרב . במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה מפליא נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את תשובת שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] [[פלפול]] תורני בנושא "חקרי הלכותחצי שיעור" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?"חקרי . בשיעוריו היה מחדש הלכות" הדפיס את חידושיו רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של הרבי בנושא אדמו"לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה ר הזקן]]. היה נכנס רבותל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. סוגיות רבות ביאר פעמים שדחה הרבי בזכות שאלותיו של את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שולייםהערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת חביום [[ט'תתפבתמוז]] [[תשל"ט, אגרת ז'תקעה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף ג באלול]] [[תשכתשל"ו]] ועודבעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשלבפתח החלק הראשון של ספרו "ו]] דיבר הרבי שילמדו הלכה לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי את תכנית של לימוד ובחינות הוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עהחקרי הלכות"צ. ביום חמישי ל[שהודפס בשנת [פרשת בא]] [[תשלתשי"חז]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה , הוא כותב: "ת"ח ת"ח הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הבשו"ט. ויההוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כהגאון הקדוש שליט"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואהא מליובאוויטש".}}. בשנת [[תשמתש"וכ]] ביקש שלח מכתב אל הרבי שכל אחד יעשה לעצמו עם קושיות קשות בהלכות [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבותשבת]] בשולחן ערוך של אדמו"עשה לך רב"ר הזקן. לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר ענה לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו . לאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות על מכתבו{{הערת שולייםהערה|בשנת תשמ"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת הודפס ב[[חיה מושקא שניאורסון אגרות קודש (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסוןאגרות קודש]] שאל , אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך התשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "שבעהחקרי הלכות"חלק ג'. הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי רגיל לדרוש בשבת, הרי שאם בנושא "לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר תחסום [[שיחהשור]] באותה שבתבדישו" ומתפלפל בזה רבות.}}סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. היה ביניהם שיחות ארוכות בעניינים תורנייםרובם לא הגיע לידינו{{הערת שולייםהערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מכתבים נוספים מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו אליו הודפס באגרות קודש של הרבי: "כ"ק מו"; אגרת ח אדמו'תתפ"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמוט, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה אגרת ז'תקע"חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור ב (על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ביום תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[י' בשבט]] [[תשלתשכ"ו]], במהלך [[התוועדות]] של הרבי, הקים דוגמא של בית דין עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור אף שעל לערביםועוד. בהקשר לזו נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי}}.

בשנת [[תשמבנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו: "...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ב]] לקראת שנת השמונים ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של הרביחיבור הספר הנוכחי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלךחקרי הלכות" שהכילעל חלקיו ומהדורותיו, בין היתרבהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, מחידושי התורה של הרב פיקרסקיומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. כמו כן הופיעו חידושי התורה של בקובץ היתה זו ביוזמת כ"הדרת מלךק האדמו" שהודפס בר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [ארצות הברית= זה גָּרַם]] לקראת שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [[סיום הרמב"ם]=ראשון ראשון שהגיע לידו] . הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ה]]ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת).

הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב ב[[חיים חדקובשמחת תורה]] והרב שנת [[ניסן מינדלתשל"ו]] שנקראו ביום דיבר הרבי שיִלמדו [[י"ד בסיוןהלכה|הלכות]] שנת לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[תשמ"חרב|רבנות]] לבוא לחדרו של . תשובת הרבי בעניין הצוואההייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. בשנת אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[תשנ"בפרשת בא]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמבתשל"םח]] והוא הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערה|מענה הרבי היה "בחזקת משיחת" והם מברכים אותו בברכת ח ת"[[יחי המלך]]ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.

==בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי הציל אותי==סיפר שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי: - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערה|בשנת [[תשמ"שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל ח]] כשבא לנחם את ברכת הדרך, הרבי לאחר [[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א התעניין איך ומתי אני חוזר)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלוניתהרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת. }}{{הערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודםמו"ח אדמו". הדבר ר היה לפלא גדול בעיניאומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראשהרי עצם ההרגשה "חש בראשו", הכרטיסמוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, מקום הטיסהשלא אצטרך לשמור על עצמי, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום[[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], אבל כיון ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. הסוף אחד מהם היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור"הרב פיקרסקי.

==ציטוטים בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]]. הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרביכל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".{{חלונית|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי|רוחב=19%|מקור= רואיין ב[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPGי"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערה|שמאלהראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|ממוזערשמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.|250px|חתימת הרב פיקרסקי תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על הפסק-דין המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. "הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות. "ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבישליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל]] בגדר בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל ל[[בחזקת משיחאהבת ישראל]] (חתימתו מסומנת בחץ)של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל! "די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?!  "אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]]הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}} ===הצלה על ידי הרבי===סיפר הרב פיקרסקי{{הערה|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור". ===ציטוטים על הרבי===

*בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}.

*בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם, הרי הוא מקדש את ה' בעצמו, כיחיד המקיים את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם זה .. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט"א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, [[מקווה ]] וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט"א ל[[הרבי|רבי]] על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.

*בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות ]] קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה [[נשמה|נשמות ]] הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם... אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך [[פיקוח נפש ]] גדול מזה. ". הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש ]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות ע"י על ידי פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שולייםהערה|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות". "אין מקום בש"ס בבלי וירושלמי בסיפרא ובתוספתא שלא ידוע לו"}}.

*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}. *בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}}

[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|שמאלימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) – - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].- מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בבישיבת [[ישיבת תומכי תמימיםהמרכזית 770]]*הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו. ==לקריאה נוספת==*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42

==קישורים חיצוניםחיצוניים==

*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 הספר 'חקרי הלכות' חלק א'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 הספר 'חקרי הלכות' חלק ב'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 הספר 'חקרי הלכות' חלק ג'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 הספר 'חקרי הלכות' חלק ד'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 הספר 'חקרי הלכות' חלק ה'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 הספר 'חקרי הלכות' חלק ו'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 הספר 'חקרי הלכות' חלק ז'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 הספר 'חקרי הלכות' חלק ח'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 הספר 'חקרי הלכות' חלק ט'] - אתר היברו-בוקס*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח

{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]