שינויים

הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' ([[תרס"ז]]-[[תשנ"א]]) היה ראש מדייני [[וילנא]], לאחר [[השואה]] שימש בארה"ב כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]], שהיה . היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכיהן במשך מספר שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

==קורות תולדות חיים== נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי הי"ד. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מחרשתמרחשת".

לאחר הרב גוסטמן נולד בשנת [[תר"ע]]. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] וחבר בבית דין של הרב [[השואהחיים עוזר גרודזינסקי]] התקרב אל ). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[אדמו"ר הריי"צנישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.

בין השנים בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666 לברוח מהגטו]}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח. לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]]. בעקבות התערבות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] ([[תש"ו]] - ). בתקופה זו, נהג הרבי לפעמים להתיישב ליד דלת ביהמ"ד כדי להאזין לשיעוריו. לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת [[תש"י]] התמנה לראש , הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] רמיילס', לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[תומכי תמימים המרכזיתוילנא]] (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס"). בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאיתבישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].

בשנת ב[[תשלתשמ"אב]] עלה לערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "[[ארץ ישראלכבוד חכמים]] וייסד את ישיבת נצח ישראל ב" שיצא לאור לכבוד [[ירושליםיום הולדת|יום הולדת]], שנחשבה לספינת הדגל השמונים של הציבור הליטאי והעמידה תלמידים רביםהרבי. באותו זמן החל לחבר את ספרו  ==יצירתו ההלכתית==יצירתו העיקרית ב[[דפוס]] היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים"על מסכתות ה[[תלמוד]]: [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]]. בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד ה[[שיטת בריסק|בריסק]]אית בניתוח הטקסט של [[הרמב"ם]], אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי [[ראשונים]] אחרים. כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן. חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מ[[ירושה|היורשים]] על פי דין.

נפטר ב[[תשמכ"בח סיוון]] הדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]תשנ" שיעור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] [[הרביא]], ונטמן בהר הזיתים.

נפטר ב==קישורים חיצוניים==* [[כ"ח סיווןשיחות קודש]] [[תשנתשכ"אה]]ח"א, (546), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=62b1d272-1a3d-4e4e-ad75-1dcb5646b375&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 בניחום אבלים אצל הרבי]