פתיחת התפריט הראשי
הרב נחשון במסדר שנערך על ידי רשת מחנות הקיץ גן ישראל שבהנהלתו, בשנת תשע"ו
הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו (משמאל) אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב ישראל דוד נחשון (יליד שנת תש"ח, 1948) הוא יו"ר ניידות חב"ד להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש ומוסדות חב"ד נוף הגליל וחבר המטה העולמי להבאת המשיח.

תולדות חייםעריכה

נולד בב' מנחם אב תש"ח, לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת חיה שרה רלה בת הרב החסיד משה אקסלרוד. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב זלמן אבלסקי, נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' (יד לאחים). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נוף הגליל.

בשנת תשל"ו נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב דוד קרץ והרב שמעון רוזנברג את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ברשת אהלי יוסף יצחק. הרבי שלח תשובה דרך המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב

שבענינים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

פעילות ציבוריתעריכה

בשנת תשל"ז הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - ניידות חב"ד להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-770 את הנגיד ר' אברהם טאוב, איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת שפע ימים, שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת תשמ"א הקים את צבאות השם (ישראל), בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובמהלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת תשד"מ חיבר הרב שמריה הראל שעבד בניידות חב"ד את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, בנימין נתניהו, שכיהן אז כשגריר ישראל באו"ם. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים תשמ"ז-תש"נ יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' אברהם טאוב לבניית ושיפוץ ציוני הקברים של רבותינו נשיאנו ברוסיה ואוקראינה. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות ברית המועצות, ופעל גם במסגרת עזרת אחים.

בשנת תשמ"ח, כשהכניס ר' ליפא ברענן את תכנית כינוס השלוחים העולמי לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצאי שבת שבמסגרת כינוס השלוחים[דרוש מקור].

מיד אחר השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א, החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב אברהם טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "יחי אדוננו" לפני הרבי, בשבת פרשת תזריע מצורע בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב אבי בן זכריה קיבל את החתימות של רבני חב"ד שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב אברהם טאוב למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני בחזקת משיח והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו[1].

 
הרב דוד נחשון מתוועד בסוכת 770 (תשרי תשפ"ד)

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הרבי ליחידות כ17 פעמים, מתוכן פעם אחת בו' תשרי תש"נ, זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ופרסומה.

משפחתועריכה

בניו
בנותיו וחתניו

לקריאה נוספתעריכה

  • הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות, שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
  • בכח תורתנו הקדושה, שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

קישורים חיצונייםעריכה

חדשות
ראיונות
נאומים וסרטי וידאו

הערות שוליים

  1. תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו בתכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב.