121
עריכות
שינויים
←מתפלל בסידור תהילת ה'
לפי גרסא אחת{{הערה|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'{{הערה|1=שנדפס על ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.}} מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי [[פולין]] - נוסח ספרד{{הערה|1=וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".}} אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערה|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כ[[שליח ציבור]] פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו כן אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערה|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים."}}.
מסופר בשמו של הגאון רבי אליהו פישר ראש כולל גור בברוקלין: מרן הבית ישראל מגור התפלל בנוסח אדמוה"ז.. כן נהג גם כשהתפלל לפני העמוד. פעם שאל אותו אחד החסידים: אולי גם הוא יכול להתדמות בזה לאדמו"ר ולהתפלל בנוסח זה? וענה לו הבית ישראל: "אם תתפלל בנוסח זה לא תוכל גם לפצח אגוזים בשבת". כלומר שאם מתפללים בנוסח אדמוה"ז - מוכרחים לנהוג גם בכל שאר הפסקים שלו בסידורו. ({{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 110. הסיפור מופיע גם ב"פאר ישראל", מאת אהרן סורסקי, חלק א, ושם מופיע גם שהבית ישראל הנהיג נוסח התפילה ע"פ נוסח אדה"ז).}}
אחיו של ה"בית ישראל", ה"פני מנחם", כותב בפירוש: "כי אדמו"ר שליט"א [=הבית ישראל] התפלל נוסח הרב [=בעל התניא]". {{הערה|ספר שולי הגליון, [ירושלים תשע"ו], שו"ע - או"ח, עמ' יב. אבל מה שכתב הפני מנחם שם שאחיו ה"בית ישראל" "לא אמר העקידה בשבת", כי סבר שזו דעת אדה"ז, הרי טעות הייתה ביד ה"בית ישראל" בזה, שהרי לפי נוסח אדמו"ר הזקן אומרים נוסח העקדה גם בשבת, ורק לא אומרים "או"א" ו"רבש"ע" שלפניה ולאחריה (ראו שערי הלכה ומנהג, או"ח, חלק ב, עמ' ריט).}}.
הרב שמואל א. הלפרין, כותב: "הגאון הקדוש רבי ישראל מגור זלה"ה, מייסדה של חסידות גור בארץ ישראל אחר השואה, הדריך את האברכים ללמוד פרקים מסוימים בתניא, ויחידי סגולה שביניהם אף עסקו בלקוטי תורה. באחת הפעמים אמר כי אין עוד ספר שיש בו יראת שמים כמו התניא. הוא היה בידידות עמוקה עם כ"ק אדמו"ר והתעניין מאוד בשיחותיו. בדירתו של הבית ישראל בחיפה מצאו הרבה מהשיחות של הרבי. שמעתי על כך מפי ידידי הרש"ז כהן. בתקופה שלפני הסתלקותו אמר לחסידיו שעליהם ללמוד מחסידי חב"ד עד כמה שהם שומעים בקול רבם, על כך שמעתי מפי חסידי גור. היתה לי הזכות להשתתף פעמיים במשלחות חסידי חב"ד שביקרוהו מטעם כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר למאבקו לתיקון חוק מיהו יהודי. בפעם הראשונה היה זה ביחד עם דודי הרה"ג והרה"ח רבי עזריאל זעליג סלונים זצ"ל לפני חג השבועות בשנת תשל"א, הצענו לרבי מגור לערוך כנס מחאה בענין זה ליד הכותל המערבי. בראש הנואמים היו אז הגאון רבי יעקב בצלאל דולטי שליט"א רבה של ירושלים. ביקשנו את עזרתו של הרבי מגור בזה והוא הבטיח. בשבת קודש הוא ציוה להכריז בבית מדרשו שכולם ילכו לדרשתו של הרב זולטי בכותל. אח"כ השתתפתי בפגישה נוספת אצל הרבי מגור זצוק"ל עם הגאון רבי שניאור זלמן גרליק זצ"ל, רבה של כפר חב"ד, ורבני חב"ד נוספים, בקשר להכרזת התענית לביטול החוק. בשתי הפעמים קיבל אותנו יפה וגילה יחס מיוחד להרב עזריאל זעליג סלונים ולרבה של כפר חב"ד" (מבוא לספר הצאצאים, עמ' 12).
==לקריאה נוספת==