10,583
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, להתבוננות בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה?
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"לח, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת.
התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת.
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה.
וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]] ז"ל... והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".
הלימוד החב"די התרחק לא רק מפלפול שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.