פתיחת התפריט הראשי

שינויים

כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה וה[[ציונות]], יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור.
שמה של הישיבה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדה: זיקק וזיכוך ה[[מידות]], לחזק את ה[[רצון]]חיזוק עבודה פנימית רוחנית, לרומם את ה[[נפש]]; עיצוב ועיצוב אופי שלם, ו'[[תמים]]'.
באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות [[ישראל]].
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן.
"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית.
 
מכאן נובע השוני השני, כמו בצבא הכלל העיקרי הוא ציות ומשמעת כך גם בישיבה, כדי למלא את התפקיד, על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם - מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר.
בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע]]יה ו[[משגיח]]יה, ופנה אליהם בדברים אלה:
4,842

עריכות