21,057
עריכות
שינויים
מ
נותרו להם ארבע בנות ובן יחיד בגיל שמונה – אלחנן בצלאל – וכעת נפל גם הוא למשכב. "רבי"בזמן לימודיו בישיבה נודע כגאון ובעל זכרון נדיר, נשבר קולו של הרב חדש, "הרופאים לא מוצאים מזור למחלה של אלחנן בצלאל שלנו. אנא, רבי, ברך אותו שיבריא בדרך נס"שמלבד למדנותו ב[[תורת הנגלה]] השקיע שעות רבות בלימוד [[תורת החסידות]] עד שידע את כל ה[[לקוטי תורה]] בעל פה. הרבי הביט בהורים בחמלה ונענה ברוך: "הוסיפו לו בהגיעו לפרקו נשא לאשה את השם 'אלתר' ובעזרת השם הוא יבריא יזכה לאריכות ימים ושנים טובות" (אלתר באידיש פירושו זקן). ההורים יצאו מחדרו בתו של הרבי מלאים באמונהה[[משגיח]] הרב [[זאב לויטין]], ואכן כברכת הרבי הבריא אלתר אלחנן בצלאל וחזר לעצמו, כאילו לא אירע דבר. חלפו שנים. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היה בצלאל, כפי שנקרא בפי כל, בחור רווק, וגויס לשורות הצבא האדום. מני אז נעלמו עקבותיו. גם לאחר שהסתיימה המלחמה לא ידעו בני המשפחה מה עלה בגורלו. הדאגה המתמדת לבצלאל הפכה לעננה מתמדת שרבצה ונשלח על בני משפחת חדש. 13 שנים חיו באי-ודאות, עד שנת תשיידי [[אדמו"ר הרש"ג ב]] להתגורר בפטרוזבודסק הסמוכה ל[[פטרבורג]] על מנת להשפיע על תושבי המקום (1953). באותה קנטוניסטים שהשתחררו אחרי 25 שנה מת סטלין הארורמצבא הצאר, ועם מותו שוחררו רבבות אסירים פוליטיים וביניהם נמצא בצלאלוהקימו משפחות) להתחזק בשמירת תורה ומצוות ולשמש כדמות רוחנית ב[[עיירה]]. במשך אותן שנים, במיוחד בשנות המלחמה, ניצלו חייו כמה וכמה פעמים. זמן קצר לאחר שגויס, נשבה בידי גייסות הגרמנים. במשך ארבע שנים הוחזק אצלם בשבי, מבלי שידעו כי הוא יהודי. לבצלאל היה ברור, כי ברגע שתיוודע יהדותו ירצחוהו הגרמנים נפש, והאמת היא – כי אך נס הוא שלא נודעו מכך. הגרמנים נהגו להכניס את כל השבויים להתרחץ בצוותא, ורק הקדוש-ברוך-הוא יודע איך אף אחד לא גילה את עובדת היותו מהול. בכמה וכמה הזדמנויות חש בצלאל, כי יש אנשים שמריחים כי יהודי הוא והקולר מתהדק סביב צווארו. אך בדיוק אז הועבר מקום למחנה אחר וחייו ניצלו. כאשר הסתיימה המלחמה, שהה בצלאל בברלין יחד עם מאות-אלפי שבויים. חיילים אמריקאיים שחררו אותם, וביניהם היו יהודים רבים. אלה האחרונים דאגו במיוחד ליהודים שבין השבויים וכך זכה בצלאל ליחס מועדף. הוא הולבש והואכל כיד המלך ונהנה ממיטב שירותי הסעד. החיילים היהודים המליצו לו לעלות לישראל ולהצטרף למיישבים החדשים של הארץ. אולם בצלאל ידע כי משפחתו מחכה לו ברוסיה וביכר לחזור לשם. הוא עבר אל המחנה שבו רוכזו השבויים המשוחררים שבכוונתם לחזור לרוסיה[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש במשרות תורניות שונות, ובמשך כמה שבועות נהנה מיחס הולם. עד אותו אישון לילהתחילה התמנה כרב ב[[פאהאר]], בו העירו אותו ושלחוהו לחדר הפיקוד של המחנה. קצין רוסי בכיר המתין לו וביקש לשמוע מה עבר עליו בשבי הגרמני. בצלאל סיפר את כל הקורות עמו והקצין התקשה להאמין: "איך ייתכן שהותירו יהודי כמוך בחיים?"ולאחר מכן כ[[שחיטה|שוחט ובודק]] ב[[נעוועל]] ובעיירות נוספות. "אלוקים שמר עליי", השיב בצלאל. הקצין לא אהב את התשובה הזו. "אינך אלא מרגל", פסק, לתדהמתו של בצלאל. כבר למחרת הועלה בצלאל על רכבת מצחינה, מדיפה ריחות של גללי פרות, יחד עם עוד אנשים רבים, מבלי שיספרו להם לאן מועדות פניהם. לאחר נסיעה ארוכה מייגעת, במהלכה התמוטטו ומתו חלק מן הנוסעים, שלא הצליחו לשרוד באותם תנאים לא תנאים – הגיעה הרכבת לערבות סיביר, ופלטה את מטענה האנושי אל המרחבים הקפואים. בצלאל, כמו כל שכניו למסע, נרתם לעבודת כפייה של חטיבת עצים וניסור גזעים. העבודה הייתה מפרכת ורבים נפחו את נפשם. אולם בצלאל הצליח לשרוד שמונה שנים, עד שהגיעה אליו בשורת השחרור. בדיעבד, נודע למשפחת חדש כי בשנת תש"ו שב רבי יוסף יצחק וניבא על חייו של בצלאל. אחת האחיות של בצלאל הבריחה את הגבול ועזבה את רוסיה, ובהזדמנות הראשונה שהתאפשר לה יצרה קשר עם חצר הרבי וביקשה ברכה על אחיה. תשובתו של רבי יוסף יצחק הייתה כי בצלאל חי וקיים וכי בני משפחתו עוד יזכו להיווכח בכך. כל ברכותיו של הרבי התקיימו במלואן. אלתר אלחנן בצלאל שב אל בני משפחתו ואכן זכה להאריך ימים. הוא [[מלחמת העולם השנייה]] התיישב ב[[סמרקנד]] שם נפטר בשיבה טובה, בגיל 83ב[[ד' תשרי]] [[תשכ"ט]].
החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־""
[[קובץ:ירחמיאל חדש .png|שמאל|ממוזער|250px|ר' ירחמיאל חדש עם נכדיו גרשון דובער ובצלאל שיף]][[קובץ:ירחמיאל חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירחמיאל חדש בשנותיו האחרונות]]הרב '''ירחמיאל חדש'''([[תרל"ט]] (לערך) - [[ד' תשרי]] [[תשכ"ט]]) היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי הקהילה החב"דית ב[[סמרקנד]] שזכה לאריכות ימים.
==תולדות חייוחיים==מאז חתונתם חיו בעיר פטרוזבודסק הממוקמת בצפון רוסיה, לא הרחק מלנינגרד (כיום פטרבורג)נולד ב[[עיירה]] סרקיישצענע בסביבות שנת [[תרל"ט]]. לשם הגיעו בשליחותו בשנת [[תרנ"ו]] עברו בכפר מספר חסידי חב"ד מ[[ווילנה]] בדרכם ל[[ליובאוויטש]] והחליט להצטרף אליהם לנסיעתם. כך זכה להיות מהתלמידים הראשונים של אביו של רבי יוסף יצחק, כבוד קדושת רבי שלום דוב בר מליובאוויטש, כדי להפיח במקום חיים יהודיים. במשך השנים נולדו להם כמה ילדים, מתוכם כמה בנים שנפטרו בגיל צעיר, לאחר שחלו במחלות חשוכות מרפאישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שהיוו את הגרעין הראשוני להקמתה.
==משפחתו==
*גיסו, הרב [[שמואל לויטין]]
*בנו, הרב [[אלתר אלחנן בצלאל חדש]]
*בתו מרת ביילא, אשת הרב [[מנחם מענדל גורליק]]
*בתו מרת מלכה, רעייתו של הרב [[יוסף חיים שיף]] - מחסידי חב"ד ב[[סמרקנד]]
*בנובתו מרת פריידא, רעיית הר' [[סימון יעקובשווילי]]*חתנו, הרב [[אלתר אלחנן בצלאל חדששמואל גורביץ]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/145858 עשן הרכבת של הרבי | ר' בצלאל שיף] {{COL}}
==לקריאה נוספת==
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 147-156.
{{מיון רגיל:חדש, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישיםבסמרקנד]][[קטגוריה:בעלי שמועהאישים בנוול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]