742
עריכות
שינויים
←המשך דרכם של הבורחים
*'''[[כ"ד טבת]]'''. - '''רכבת זו הייתה הרכבת האחרונה''', ועליה 200 משפחות.
==המשך דרכם של הבורחיםמחנות עקורים באירופה==
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]]
לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, המשיכו שאפו חסידים רבים לעשות את דרכם ל[[ארצות הברית]], על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ"ש אשרות כניסה.
תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים [[לודז']] (שבפולין) ו[[פראג]] (שבצ'כיה).
בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה הפליטים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם עד לקבלת האישורים. בזמן ההמתנה לאישורים, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו"ר הריי"צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שהיה איש הקשר של אדמו"ר הריי"צ במקום והעביר את הוראותיו לכל אחד מהחסידים להיכן להמשיך את דרכו.
בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה [[הרבי הריי"צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל הפליטים מאנ"ש ל[[פריז]].
קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים : 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה.
לאחר שהות של מספר חודשים בפריזשנים במחנות העקורים, המשיכו רבים את נסיעתם לארץ הקודש (שקיבלה באותה שעה הכרה רשמית מאומות העולם), ובשנת [[תש"ט]] הורה אדמו"ר הריי"צ להקים עבורם את [[כפר חב"ד]].
===הרבי מבקר את אנ"ש בפריז===