שינויים

 [[קובץ:הרב יצחק רסקין הי"ד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק רסקין]]<br>ר' '''יצחק רסקין''' ([[י"א כסלו]] [[תרנתרמ"גד]] - נרצח ב[[ז' ניסן]] [[תרצתרח"חצ]]) (מוכר בשם '''איצ'ע רסקין''') היה מחסידיו של מחסידי [[אדמו"ר הרבי הריי"צ]] שהתעסק בהפצת היהדות ב[[ברית המועצות]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על כך.

נולד בערך בשנת תרנ[[תרמ"ב ד]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]]. בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].

לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, מידי לילה ישנו אצלו קרוב לעשרים אורחים; כמו תמימים שלמדו במקום סתר בעיר, או אורחים שהזדמנו לעיר ולא היה להם מקום להתארח, ובעיקר אירח פליטים 'מסוכנים' שנמלטו מהנ.ק.וו.ד. למרות הסיכון שבדבר. כך לדוגמא את החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים!.

פעילות נוספת שעסק בה, היתה הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מסוכן ליצור קשר עם בני משפחת האסיר מחשש למעקב, אולם ר' איצ'ה היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת [[ברית מילה|בריתות מילה]]. מידי בוקר יצא מביתו ועבר מבית לבית, לפי כתובות שניתנו לו קודם לכן, והיה מבצע את הבריתות בלוקחו עמו אחד מאנ"ש או התמימים כדי שישמש כסנדק.

לעיתים קרובות היו שומעים אותו מדבר על [[אדמו"ר הרייהיה ידוע כ"צ|הרבי]] ב[[אהבה]] ובגעגועים רבים, באומרו שרק הרבי נותן לו את הכוחות להמשיך הלאה בעבודת הקודש בימים טרופים שכאלו. תפילותיו היו לשם דבר. תפילת [[קבלת שבת]] שלו הייתה נמשכת כשעתיים, בדרך כלל היה מתפלל בבית ותפילתו היתה משתפכת ב[[ניגוןעובד]] חב"די ערבגדול.

| חלופי1 =

| חלופי2 =

===פטירתו===בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' [[ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי ה[[נ.ק.וו.ד.]] האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג לימים סיפר חתנו הרב [[מנחם מענדל רסקין]] כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי [[תומכי תמימים]] המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו{{הערה|מפי נכדו הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]], ששמע את המעשה מפיו.}}.

לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]], אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים. פעם נערכה [[התוועדות]] חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.*בתו - מינה אשת [[אברהם אהרן חן]] מ[[נחלת הר חב"ד]].- נפטרה כ"ב מרחשון תשל"ח- והובאה מהגולה כ"ח אייר תש"מ-. *בתו - סימא חסיא אשת הרב [[מאיר איטקין]] מ[[קראון הייטס]].- נפטרה כ"א סיון תשס"ח-.*בתו - רחל פינסוןאשת הרב [[ניסן פינסון]] מ[[תוניסיה|תוניס]].*בתו - שרה רסקיןאשת הרב [[מנחם מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]]. - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד*נכדו - הרב [[חיים בן ציון חן]], [[לוד#שיכון חב"ד|שיכון חב"ד לוד]]