שינויים

|תמונה=[[תמונה:Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|200px]]|תיאור=

|מקום לידה=[[וולוז'ין]]

|תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יקאותו האיש מהגבעה

'''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי"ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.

==קורות חייותולדות חיים==

שלושה מילדיו ואשתו נספו מכיון שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק. בניסים הצליח להיחלץ , ולהגיע שבור לירושלים בתשבשנת תש"אלירושלים. לאחר בואו לירושלים ייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.

בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר ב[[ט' בתשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.

בשנותיו האחרונות סבל הגרי==קשריו עם חסידות חב"ד=====עם אדמו"ר הריי"צ===אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת"ש]], עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו כאשר הגיע ערב חג הסוכות הודיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של הרב וולף רוזנגרטןאדמו"ר הריי"צ, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראלשהיה במרחק הליכה של כמה שעות. נפטר בט' באך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[תשריגור]] ההתנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכסנייתו של הרבי הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע'[[תשב בשם בנו הגרי"כ]] (1959) ונקבר בירושליםד}}.

==הקשר עם חב"ד=====עם אדמו"ר הריי"צ===אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת כאשר הרב [[ת"שמנחם פרוש]]נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, כאשר הגיע ערב חג הסוכות הדיעו להגריהוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמושיכנס לאדמו"ר הריי"צויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך היתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזוריםאז שר החינוך, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכנייסתו לאפשר המשך קיומם של הרייהת"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד}}תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.

כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארההגיע לאדמו"ר הריי"ב בסביבות שנות הקמת המדינהצ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסקהאמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ ויבקש בשמו מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידישששפת הלימוד בהם היא אידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו, הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני [[מקווה]] שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערה|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.

כאשר הרב פרוש הגיע לאדמובנו של הגרי"ר הריי"צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רבז, אמר לו שלוש פעמיםרבי מאיר, סיפר שהגרי"האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל ז והרבי הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש.חשבו לברוח יחד מוורשא, הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני [[מקווה]] שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל אך דבר זה לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערת שוליים|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}יצא לבסוף על הפועל.

בעת שפרסם הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכהאת חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר"א]] שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. באחת משיחות הרבי שדנו אודות הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי ה[[שלימות הארץרמב"ם]] ציטט את פסקו שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן.צריך עיון גדול זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאבשנהנה ממנו מאוד{{הערה|כפ"ח גל' 804}}. וביקש עותק מההגדה, לאחר שבוע אמר לא' ממקורביו "ידעתי שהוא גאון, תוך שמתארו כמדייק בלשונואבל הגאונות עד כדי כך!{{הערה|מפי הרב [[יוסף צבי סגל]]}}" חידוש ייחודי נוסף הטמון בדברי הרבי ב[[הגדה של פסח|הגדה]] היא האמירה ההחלטית שקוראי ה[[הלל]] בעת שחיטת הפסח היו ה[[לויים]], וביאר בעוד שרווח בדברי האחרונים דעת [[רש"י]] הסובר שבני ישראל מקריבי הפסח קראו. את נכונות הפסק שיטתו בנושא, פרס הרבי באריכות בשני מכתבים ששיגר לרב [[שלמה יוסף זוין]] שתמה על פי תורההשמטת שיטת רש"י{{הערה|המכתבים נדפסו בהוספות ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] במהדורותיה המורחבות.}}. הרב זוין שיגר לרבי את שיטת רבי יצחק זאב שהובאה בספר חוקת הפסח והרבי במכתבים הללו מבאר כיצד אין צורך להגיע לפלפוליו וחקירותיו בהסבר שיטת רש"י כפי שהבינה הוא. כמו כן ציין הרבי שהספר בו הובאו דברי רבי יצחק זאב (חוקת הפסח) אינו תחת ידו.

הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שולייםהערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94מומחה&pgnum=362 חלק א'].}}.

ב[[יחידות]] של הגאון הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מ[[גור]]) אצל הרבי ב[[ד' באייר]] [[תשמ"ג]], דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב [[ציפייה למשיח|לחכות למשיח]] הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - ב[[הגדה של פסח]] שנדפסה זה עתה{{הערה|הגדת 'מבית לוי' ע' קצז.[וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח"ג, עמ' רפח: "ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ"ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבים לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום".] }} - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש{{הערה|1=[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296373 לחכות למשיח בכל יום] {{וידיאווידאו|}}{{בית חב"ד (אתר)|}}}}.

קשר טוב ומיוחד היה להגרי"ז עם מספר חסידי חב"ד בניהם הרב [[חיים נאה]] שהיה נפגש עם הגרי"ז עמו נפגש לעיתים קרובות<ref> {{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 319.</ref> }} על פגישת הרב נאה עם אביו הגאון רבי חיים. התבטא הגרי"ז<ref> {{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 74.</ref>}}: "הרב חיים נאה היה זמן קצר אצל אבי, והספיק לראות מה שהרבה אחרים לא רואים", כאשר נפטר הרב נאה<ref>{{הערה|נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 346</ref> }} אמר הגרי"ז: "היום נפטר אדם שהעולם היה עומד עליו".

*'''חידושי הגר"ח והגרי"ז''' - סטנסיל

{{מיון רגיל:סולובייצ'יק, יצחק זאב}}[[קטגוריה:רבני ליטא|]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]][[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק יצחק זאב]]