36,996
עריכות
שינויים
קידוד קישורים
|כינוי= הבריסקר רב
|תמונה=[[קובץ:Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|200px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תרמ"ו]]
|מקום לידה=[[וולוז'ין]]
|תאריך פטירה=[[ט' בתשרי]] [[תש"כ]]
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
'''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי"ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.
==תולדות חיים==
==קשריו עם חסידות חב"ד==
===עם אדמו"ר הריי"צ===
אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת"ש]], כאשר הגיע ערב חג הסוכות הדיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכנייסתו של הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד}}.
כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.
כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני [[מקווה]] שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערה|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.
===עם הרבי===
בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר"א]] שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. הרבי הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי ה[[רמב"ם]] שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן.
צע"ג זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד{{הערה|כפ"ח גל' 804}}.
חידוש ייחודי נוסף הטמון בדברי הרבי ב[[הגדה של פסח|הגדה]] היא האמירה ההחלטית שקוראי ה[[הלל]] בעת שחיטת הפסח היו ה[[לויים]], בעוד שרווח בדברי האחרונים דעת [[רש"י]] הסובר שבני ישראל מקריבי הפסח קראו. את שיטתו בנושא, פרס הרבי באריכות בשני מכתבים ששיגר לרב [[שלמה יוסף זוין]] שתמה על השמטת שיטת רש"י{{הערה|המכתבים נדפסו בהוספות ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] במהדורותיה המורחבות.}}. הרב זוין שיגר לרבי את שיטת רבי יצחק זאב שהובאה בספר חוקת הפסח והרבי במכתבים הללו מבאר כיצד אין צורך להגיע לפלפוליו וחקירותיו בהסבר שיטת רש"י כפי שהבינה הוא. כמו כן ציין הרבי שהספר בו הובאו דברי רבי יצחק זאב (חוקת הפסח) אינו תחת ידו.
ב[[יחידות]] של הגאון הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מ[[גור]]) אצל הרבי ב[[ד' באייר]] [[תשמ"ג]], דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב [[ציפייה למשיח|לחכות למשיח]] הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - ב[[הגדה של פסח]] שנדפסה זה עתה{{הערה|הגדת 'מבית לוי' ע' קצז.}} - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש{{הערה|1=[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296373 לחכות למשיח בכל יום] {{וידאו|}}{{בית חב"ד (אתר)|}}}}.
קשר טוב ומיוחד היה להגרי"ז עם מספר חסידי חב"ד בניהם הרב [[חיים נאה]] שהיה נפגש עם הגרי"ז עמו נפגש לעיתים קרובות{{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 319.}} על פגישת הרב נאה עם אביו הגאון רבי חיים. התבטא הגרי"ז{{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 74.}}: "הרב חיים נאה היה זמן קצר אצל אבי, והספיק לראות מה שהרבה אחרים לא רואים", כאשר נפטר הרב נאה{{הערה|נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 346}} אמר הגרי"ז: "היום נפטר אדם שהעולם היה עומד עליו".
כמו כן הגרי"ז שיבח את דרך הלימוד של הרב [[אברהם צבי כהן]] {{מקור}}.
סיפור מענין שאירע עם הרב אברהם צבי כהן והגרי"ז אירע לאחר שרבי יצחק זאב מסר חידוש בשם אביו - שהטעם שהגוזל מצה בפסח ואכלה, לא יצא בה ידי חובה על אף שלכאורה קנאה בשינוי שנוצר עם הלעיסה, היות ואין השינוי מהווה קנין גמור ואם יבוא הבעלים ויבקש את החפץ הנגזל הרי שיתחייב הגוזל להשיבו לו אף לאחר השינוי, אם כן - הסיק רבי יצחק זאב - אין השינוי מהווה קנין גמור. תלמידו של רבי יצחק זאב סיפר זאת באוזני הרב אברהם צבי כהן שנענה מיד אשר הדבר מפורש בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] - "גזלה מחברו ואכלה, לא יצא שהרי אם בא הנגזל לתבוע אותו ממונו, חייב להחזירה לו.. בעל כרחו של נגזל, נמצאת שאינה שלו".
*'''חדושי מרן רי"ז הלוי''' על ה[[רמב"ם]]
*'''חידושי הגרי"ז''' ל[[מסכת]]ות שב[[סדר קדשים]] - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
*'''חידושי הגר"ח והגרי"ז''' - סטנסיל
*'''חידושי מרן רי"ז הלוי על ה[[תורה]]''' - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
*'''חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש'''
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סולובייצ'יק, יצחק זאב}}[[קטגוריה:רבני ליטא|סולובייצ'יק יצחק זאב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]