שינויים
אין תקציר עריכה
"על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה, הי"ד], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה הי"ד] אל האדמו"ר [הרש"ב] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...".
הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו"ר הרש"ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש"ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם.לימים קראו לו "רב החצר".
שיטת מקווה חב"ד הידועה בשם [[בור ע"ג בור]] שנתחדשה ע"י אדמו"ר הרש"ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.
במשך כו"כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב"ד באה"ק.
לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ"ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון, אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]]במשך 50 שנה - משנת תרצ"ו, עד פטירתו בכ"ו [[שבט]] שנת [[תשמ"ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע"פ צוואת אביו, בנו יבדלחט"א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]). ייסד ב[[בני ברק]] יסד את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי "טוב לשמים וטוב לבריות". ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת שיעורי התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו"כ דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת "רעוא דרעוין".
פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא:
לפנינו הוראה של הרבי מל"ג בעומר תשכ"ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה"ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ"ש בבני-ברק) בפירסום ראשון:
"ז"ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש"ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ"ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא"ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ מהרי"ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ"ק אדנ"ע [=אדמו"ר (מוהרש"ב) נשמתו עדן] וכו'".
גם הרה"ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי שליט"א ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ"ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.