שינויים

תקצר היריעה מהביל את כל שפעת המעשים הברוכים שפעל הגר״י ליפשיץ לטובת הכלל היהודי, כל זאת יחד עם [[אדמו"רי]] [[חב"ד]], [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]][http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422], אם בביטול גזירות רעות שחרשה עליהם מלכות הרשעה ברוסיה ובפולין, אם בריבוי פעלים להרבצת [[תורה]] וחיזוק הדת, אם במלחמתו הקשה ב״מחדשים״ המסוכנים שזממו לחבל בכרם [[ישראל]] ואם בתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של [[אגודת ישראל]]. ברם, די אם נתוודע מעט אל עצמת השנאה שרחשו לו [[המשכילים]]בדורו, הרואים אותו בצדק כ״אויב מספר 1״ שלהם, המסתערים בשצף־קצף על ראש ״הלשכה השחורה״ (כפי שהם כינו את הלשכה הרבנית בקובנא של הגאון רבי יצחק אלחנן, שהתנהלה על ידו) והחורקים־שן לנוכח כל הצלחה שלו להכשיל את מזימותיהם, למקרא כל מאמר מפרי־עטו החושף את קלונם ברבים ומגלה את פרצופם האמיתי — בשביל לעמוד על רום קומתו הרוחנית של האיש, בו ראו אויבי ה תורה את הכתובת הלגיטימית לכל החצים והבליסטראות אשר גורו במטרה לפגוע בחומת אש־סיני.

אחת ממהלומות־המחץ שהנחית הגר״י ליפשיץ על ספרות ה״השכלה״, שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: ״זכרון יעקב״, שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים [[המשכילים]]

סילפוה ביודעין. [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf]