שינויים

{{אין תמונה}}ר' '''יעקב כץ''' ([[תרס"ה]] - [[א' בחשוון]] [[תשנ"ג]]) היה ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], איש עסקים תושב [[שיקגו]], ששימש כמקריא ה[[הגדה של פסח|הגדה]] ב[[ליל הסדר]] אצל רבותינו נשיאינו.

נולד ב[[מוגילוב]] רוסיה לאביו ר' שניאור זלמן כץבשנת [[תרס"ה]]{{הערה|בספר [[עבד אברהם אנכי]] עמוד 381 מובא מכתבו של הרבי מחול המועד פסח תשי"ב בו מבקש מהרב [[אליעזר קרסיק]] לסייע לו במציאת דירה.}}.

נמנה על חשובי בעלי העסקים בשיקגואף שאביו הגיע ממשפחת חסידים, הוא לא מצא את עצמו בבית הכנסת בנוסח האריז"ל שפעל בעיר התפלל בקהילות אחרות ולא השתייך לחב"ד, וניהל רשת חנויות נעליים. כאשר הקים אדמובעוד בנו נמשך דווקא לבית הכנסת החב"די, שם קירבו אותו מאוד, ובעודו ילד בן 8 בלבד החל לכתוב מכתבים לאדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]] והיא נקלעה לחובות כספיים ועמדה בפני סכנת עיקול על ידי ההוצאה לפועל, משכן את רשת חנויות הנעליים שבהנהלתווזכה לקבל במענה מכתבים מהרבי. בהקשר לכך התבטא פעם למכתביו צירף פעמים רבות סכומי כסף מדמי הכיס שקיבל כתרומה והשתתפות בפעולותיו של הרבי ששואלים אותו מדוע מעניק לו יחס מיוחד, והתשובה היא שמבין כל אלו שלמדו בתומכי תמימים בליובאוויטש אף אחד לא עשה את מה שהוא עשה.

בנוסף, תמך רבות בפילות החב"דית וביוזמות שונות שקידם אדמו"ר הריי"צ, וכן דאג לתווך למד בישיבת עץ חיים ב[[שיקגו]] בין נדבנים נוספים למוסדות ליובאוויטש, ואף היה המתווך שהשפיע על הגביר השנים [[יוסף חיים רבינסוןתר"פ]] לתרום את הדפסת סדרת הספרים -[[שדי חמד (ספר)|שדי חמדתרפ"ד]].

לאורך השנים הקפיד בזמן [[נסיעה לרבימסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|לנסוע לרבי]] לכל חג ומועד, וכבר בזמנו של [[אדמומסעו הראשון לאדמו"ר הריי"צלארצות הברית]] מונה לשמש כמקריא הוכן בזמן [[הגדה של פסחביקור שיקאגו (תש"ב)|הגדהביקור שיקאגו]] ב[[ליל הסדר]], והמשיך לשמש בתפקיד זה גם לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, בשולחן ליל הסדר שערך הרבי בדירתו של זכה לפגוש את אדמו"ר הריי"צ. בשנים מאוחרות יותר, היה בנו הירשל שואל את ארבעת הקושיות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ליבע ונמנה על חשובי בעלי העסקים בשיקגו, וניהל רשת חנויות נעליים. כאשר הקים אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]] והיא נקלעה לחובות כספיים ועמדה בפני סכנת עיקול על ידי ההוצאה לפועל, משכן את רשת חנויות הנעליים שבהנהלתו. בהקשר לכך התבטא פעם הרבי ששואלים אותו מדוע מעניק לו יחס מיוחד, והתשובה היא שמבין כל אלו שלמדו בתומכי תמימים בליובאוויטש איש לא עשה את מה שהוא עשה. בנוסף, תמך רבות בפעילות החב"דית וביוזמות שונות שקידם אדמו"ר הריי"צ, וכן דאג לתווך בין נדבנים נוספים למוסדות ליובאוויטש, ואף היה המתווך שהשפיע על הגביר [[יוסף חיים רבינסון]] לתרום את הדפסת סדרת הספרים [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. זכה כי אדמו"ר הריי"צ ישתף אותו ברכישת מבנה [[770]]{{הערה|'פילנתרופ בן 8' שבקישורים חיצוניים. אדמו"ר הריי"צ ביקש ממנו סכום כסף גדול ואף לא אמר לו עבור מה, וכעבור זמן כשביקר בחצרו של אדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי שהבנין נרכש מהכסף שנתן.}}, ונהג באופן קבוע להפקיד פנקס צ'קים חתום מבלי שיופיע על אף אחד מהצ'קים הסכום, לשימושו של הרבי כפי ראות עיניו. לאורך השנים הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לכל חג ומועד, וכבר בזמנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מונה לשמש כמקריא ה[[הגדה של פסח|הגדה]] ב[[ליל הסדר]], והמשיך לשמש בתפקיד זה גם לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, בשולחן ליל הסדר שערך הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, ובשנים המאוחרות היה בנו הירשל שואל את ארבעת הקושיות. לאחר שהרבי הפסיק לערוך את סדרי פסח בדירתו של אדמו"ר הריי"צ אמר לו הרבי לעשות את ליל הסדר יחד עם תלמידי הישיבה ב-770 וכך עשה. כמו כן, שימש פעמים רבות כ[[שליח ציבור]] במניני התפילה של הרבי, והייתה לו קביעות בשחרית של יום [[הושענא רבה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי. כך לדוגמה, נהג הרבי ליצור עמו קשר טלפוני בכל ערב ראש חודש לפני נסיעתו לאוהל( וי"א כל מוצ"ש ) ובחזור היה מוסר לו דרישת שלום מחמיו {{הערה|'הקצרים' עמוד 97, מפי הרב [[גרשון אלישע שוחט]].}}, וזאת חרף מנהגו של הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ג' עמוד 1803.}} שלא לשוחח בטלפון. כאשר נשאל הרבי על ידי אחד החסידים מדוע משוחח דווקא עם ר' יעקב כ"ץ ועם [[אפרים אליעזר יאללעס|הרב יאללעס]], השיב הרבי: "אלו חסידים ש'ירשתי' מחותני"{{הערה|ניצוצי רבי, התקשרות גליון עט.}}.

*בתו, מרת חיה גולדה*בנו , ר' הירש כ"ץ