שינויים

הרב '''יעקב ישראל זובער''' ([[תרנ"ו]]-[[י"ד טבת]] [[תשי"ג]]) היה מרבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הריי"צ]], כיהן כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[שבדיה]]שבשבדיה, וכרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] ב[[בוסטון]].

בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות בשנת [[תרפ"ב]] מהגאונים ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פאגערלסקי ]] רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד [[ריגא ]] ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'.

לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א [[ניסן ]] [[תשי"ח]] בבוסטון.}} בת החסיד ר' חיים גולבין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב ה[[עיירה]] וכרב העיירהסאצ'חרה עד שנת [[תרפ"ח]].

בשנת [[תרפ"ט]] יצא מ[[רוסיה]] בהשתדלותם של כמה מהחסידיםובמימונו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב ב[[ריגא]]בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור לו על ידו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ.

בשנת [[תרצ"ב]] פנתה קהילת עדת ישראל ב[[שטוקהולם]] אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידין לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב זובער לכהן כרב בשטוקהולם{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[שבדיהשוודיה]], ואף שימש וכיהן גם כשוחט ובודק עבור תשובי יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר.

במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך בכך לדעתםבהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב [[ישראל חסדן]] נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]], נטל חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכה להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים, ואף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך.

הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר מוהרייהריי"צ מ[[ריגא]] לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון.

הוא נותר בשבדיה עד אחרי סיום המלחמההרב זובער פעל בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, לאחריה היגר ל[[ארצות הברית]] כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של [[ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ]] התקבל בשנת באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב [[תש"חישראל חסדן]] כרב פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [[בית הכנסת=ויזות]] נוסח [[הארליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."י]] בבוסטון. לאחר הסתלקותו של {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, נהג להגיע מעת לעת להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] שערך [[הרבי]] במועדים חסידייםחי"ג ע' שכט}}.

הוא נותר בשוודיה עד אחרי סיום המלחמה, לאחריה היגר ל[[ארצות הברית]] כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקבל בשנת [[תש"ח]] כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בבוסטון. כמו בשבדיה הרב זובער היה מעורה בכל ענייני הכלל גם בבוסטון, ובנוסף להיות יו"ר ועד הרבנים דבוסטון פעל רבות לטובת ענייני היהדות בעירו גם בתחום הדאגה היום-יומית לאנשי הקהילה.{{הערה|כפר חב"ד גיליון 843}}  לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, נהג להגיע מעת לעת להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] שערך [[הרבי]] במועדים חסידיים. בליל [[י"ד טבת]] [[תשי"ג]] צעד רגלית מבית המדרש הכנסת בו כיהן כרב אל ביתו ונרצח בדרכו בעברו בסימטה צדדית על ידי גוי שיכור, בהיותו בן 56 שנה בלבד.

 *'''הימום על ידי יסוד חנקי''', שטוקהולם, תרצ"ז.*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=41268&pgnum=1 קונטרס לתיקון עגונות]''', שטוקהולם, תש"ו.*'''זכרון יעקב''' - תשובות הלכתיות פרי עטו בתוספת נספח מדרושים שנשא בפני בני הקהילה בשטוקהולם, הוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[תשל"ה]].*'''מאורי אור''' - הערות והארות על ספרו של הרב יצחק אייזיק שור (קיצור שולחן ערוך יורה דעה), דפוס שולזינגער, תש"ח.*'''גפן ישראל''' - דרשות שדרש בפני בני קהילתו.

*בנו, ר' מנחם מענדל זובער.*בנו, ר' שלום זובער.*בתו מרת לאה, רעייתו של הרב [[דוד איידלמן]] - שליח רבותינו נשיאינו ומנהל מוסדות חב"ד בספרינגפילד, מסצ'וסטס.*בתו מרת חנה, רעייתו של הרב [[מרדכי שארפשטיין]], ניו יורק.*אחיו, הרב [[נתן נטע זובער]].

*'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], שמו מוזכר לרוב בשערים שלישי ורביעי, פרק כה - שותף לעשיה הרב זובער, פרק לט - מכתבי הרב זובער.*'''הקדמה לספרו 'זכרון יעקב'''', מוסד הרב קוק, [[תשל"ה]].*'''תולדות אנשי שם ''', עמוד 47, ניו יורק [[תש"י]].*'''תשורה מנישואי משפחת מינסקי''', [[תמוז]] [[תשפ"א]], עמוד 9.*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 235-242.*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''', גיליון 842 וגיליון 843.

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43409&pgnum=181 דרשה שנשא בעיצומם של ימי [[השואה]] הארורים בפני בני קהילתו], ערב ראש [[חודש שבט]] תש"ג.*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=41268&pgnum=1 קונטרס לתיקון עגונות]''', שטוקהולם, תש"ו.*דוד זקליקובסקי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-%D7%93%D7%A8%D7%9Aדרך-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9Dתמים-%D7%92ג-3.pdf הטבת המנורה הנחתה והדלקתה]''' - לקט מכתבים תורניים שהתכתב עם הרבי בצירוף תולדותיו, בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד בעברמתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:קהילת חב"ד בוסטון: אישיםבמסצ'וסטס]]