שינויים

{{לעריכה|בעבודה מתמשכת}}'''ימי החופש''' בלקסיקון החב"די הם אינם הינם ימים בהם יש חופש מלימודים וכדומה. [[הרבי]] הגדיר את משמעות ימי החופש לחסידי חב"ד, מהם עולה כי תקופה זו צריכה להביא לחיזוק בכל הענייניםהמוגדרים לרוב כימים של בטלה משגרת הלימוד במוסדות החינוך, [[לימוד התורה]] ו[[קיום המצוות]] בהידורוכן הפסקה זמנית במקומות העבודה.

===אולם בחסידות חב"ד מתנגדים בצורה רעיונית למושג "חופש - היפך הענין ד"עבדי הםכפי שהוא מתבטא במנהג רוב העולם, [[הרבי]] הורה שמשמעות המושג "ימי החופש"=== תוגדר כתקופה שצריכה להביא לחיזוק ב[[לימוד התורה]] ו[[קיום המצוות]] בהידור.

כמדומה שבתקופה זו נוהג לשנות מקומו, או כלשון הרגיל "לקחת == שלילת המושג חופש" (מובן שסתירה מרישא לסיפא, שהרי חופש אי אפשר לקחת, אלא לקבל. שבאם אפשרי לקחת בעצמו, הרי גם מלכתחילה חפשי הוא. ועוד, שהוא בעצם היפך הענין ד"עבדי הם"...). {{הערה|1=ממכתב י"ג מנ"א [[תשי"ט]].}} =

כל מעשה ומעשה של בני ובנות ישראל{{ציטוט|תוכן="כמדומה שבתקופה זו נוהג לשנות מקומו, צריך להיות בו כוונה רצויהאו כלשון הרגיל "לקחת חופש" (מובן שסתירה מרישא לסיפא, שהרי חופש אי אפשר לקחת, אלא לקבל. שבאם אפשרי לקחת בעצמו, הרי גם ימי החופש שחלפו זה עתה יש להם כונה ותכליתמלכתחילה חפשי הוא. ועוד, והן - להחליף כח ולהוסיף אומץ בכדי שתוכלו להמשיך - והמתחילים, להתחיל - [[לימוד התורה]] ו[[חינוך]] הכשר ב[[יראת שמים]] ביתר התמדה ויתר חיותשהוא בעצם היפך הענין ד"עבדי הם"...").{{הערה|1=ממכתב ה' י"ג מנ"א [[אלולתשי"ט]] תשי"א.}}}}

===אין "חופש" מלימוד תורה=לבטל את החופש == בהזדמנויות מסוימות הביע הרבי את דעתו שיש לבטל את ימי החופשה לחלוטין:

{{ציטוט|תוכן=בכלל ידועה השקפתי שאין הזמן עתה לימי חופש כלל, ואדרבה - ומכמה טעמים, ולו איישר חילי הייתי מבטלו בעבר ועל אחת כמה וכמה בהוה ובעתיד.. לקראת סיום שנת הלימודים הנני לברך את התלמידים המסיימים העולים לכתות ומחלקות עליונות על סולם חינוכם על טהרת הקודש. }}{{הערה|ממכתב ה' מנחם אב [[תשט"ו]]}}

מתחילים ימי הקיץכך אכן היה נהוג במשך שנים ארוכות בישיבות תומכי תמימים, ימי חופש ומנוחה וחילוף כוחות והכנה לשנת הלימודים הבאה עלינו ועליכם לטובהשהישיבה היתה פתוחה לאורך כל ימות השנה, וכל תלמיד היה מבקש באופן אישי אישור לצאת לבקר את בני משפחתו כשהתעורר אצלו הצורך, ואילו הישיבה עצמה היתה פתוחה.

דעו נא, ילדים חביבים, זרע ברך ה', כי == תכלית ימי החופש של הקיץ אין משמעם חופש והפסק ח"ו מ[[לימוד התורה]]. אין ילד וילדה בישראל רשאים לחיות בלי לימוד תורה ו[[חנוך]] כשר ב[[תורה]] ו[[מצות]] אפילו יום אחד, בין בקיץ ובין בחורף. אדרבה! בימי הקיץ הארוכים, עת שהתלמידים חפשים מבית הספר התלמוד תורה או הישיבה. ניתנה לכם האפשרות והזכות להקדיש שעותיכם הפנויות לתורה ביתר שאת וביתר עז, הן לעצמכם - בחזרה על הלמוד מכבר ובהכנה והשתלמות לשנת הלימודים הבאה, הן לטובת זולתכם - בהשפעה טובה על אחיכם ואחיותיכם, אשר לא זכו, כמותכם, לעמדו בקרן אורה אשר באופן זה תעלו מעלה מעלה, בעילוי אחר עילוי, בדרך המובילה בית א-ל. ==

רק באופן כזה תחליפו כל מעשה ומעשה של בני ובנות ישראל, צריך להיות בו כוונה רצויה. גם ימי החופש שחלפו זה עתה יש להם כונה ותכלית, והן - להחליף כחולהוסיף אומץ בכדי שתוכלו להמשיך - והמתחילים, לא רק כח הלהתחיל - [[גוףלימוד התורה]] אלא גם כח הו[[נשמהחינוך]] הטהורה, אשר שניהם ביחד, וההכשר ב[[נשמהיראת שמים]] בעיקר, עושים את האדם שלם ומושלם..ביתר התמדה ויתר חיות.{{הערה|1=ממכתב ט"ז ה' [[סיווןאלול]] [[תשי"א]].}}

===[[צניעות]] - גם באנשים=אין חופש מלימוד תורה ==

.. בפרט שישנם כאלה שמקדימים {{ציטוט|תוכן=לקראת סיום שנת הלימודים הנני לברך את הקיץ עוד לפני הרשום בקאלענדרי (הלוח)... הרי הענין המיוחד שצריכים להבהיר כעת בנוגע לימות הקיץ - הוא ענין הצניעותהתלמידים המסיימים העולים לכתות ומחלקות עליונות על סולם חינוכם על טהרת הקודש.

ענין ה[[צניעות]] הוא - שלא כדעת הטועים שזה רק בנשים ש"כל כבודה בת מלך פנימה"מתחילים ימי הקיץ, אבל לאנשים אין לזה שום שייכות, אלא - הענין הוא עוד יותר אצל אנשים, כפי שנפסק הדין בשולחן-ערוך, שגם באנשים ישנו ענין הצניעות..ימי חופש ומנוחה וחילוף כוחות והכנה לשנת הלימודים הבאה עלינו ועליכם לטובה.

הגיעה אלי תמונה ("א פיקצדעו נא, ילדים חביבים, זרע ברך ה'ר") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים, כי ימי החופש של הקיץ אין משמעם חופש והפסק ח"ו מ[[לימוד התורה]]. אין ילד וילדה בישראל רשאים לחיות בלי לימוד תורה ו[[חנוך]] כשר ב[[תורה]] ו[[מצות]] אפילו יום אחד, בין בקיץ ובין בחורף. אדרבה! בימי הקיץ הארוכים, עת שהתלמידים חפשים מבית הספר התלמוד תורה או הישיבה. דלכאורהניתנה לכם האפשרות והזכות להקדיש שעותיכם הפנויות לתורה ביתר שאת וביתר עז, אם אתה הולך כך הן לעצמכם - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצבבחזרה על הלמוד מכבר ובהכנה והשתלמות לשנת הלימודים הבאה, שכך ישאר לזכרון עולם?!..הן לטובת זולתכם - בהשפעה טובה על אחיכם ואחיותיכם, אשר לא זכו, כמותכם, לעמדו בקרן אורה אשר באופן זה תעלו מעלה מעלה, בעילוי אחר עילוי, בדרך המובילה בית א-ל.

ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון"רק באופן כזה תחליפו כח, ולא לא רק ברצון, כח ה[[גוף]] אלא גם עם תענוג!כח ה[[נשמה]] הטהורה, אשר שניהם ביחד, והנשמה בעיקר, עושים את האדם שלם ומושלם...{{הערה|1מקור=תרגום חופשי משיחת שבת פרשת תרומה ממכתב ט"ז [[תשמסיוון]] [[תשי"א]].|מירכאות=כן}}

==="תוצר" אמריקה מדבר גם גברים צריכים להקפיד על יחודא עילאה...=צניעות ==

מצוים {{ציטוט|תוכן=...בפרט שישנם כאלה שמקדימים את הקיץ עוד לפני הרשום בקאלענדרי (הלוח)... הרי הענין המיוחד שצריכים להבהיר כעת בנוגע לימות הקיץ - הוא ענין הצניעות. עניין ה[[צניעות]] הוא - שלא כדעת הטועים שזה רק בנשים ש"כל כבודה בת מלך פנימה", אבל לאנשים אין לזה שום שייכות, אלא - העניין הוא עוד יותר אצל אנשים, כפי שנפסק הדין בשולחן-ערוך, שגם באנשים ישנו ענין הצניעות... הגיעה אלי תמונה ("א פיקצ'ר") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים". דלכאורה, אם אתה הולך כך - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצב, שכך ישאר לזכרון עולם?!... ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון", ולא רק ברצון, אלא גם עם תענוג!...|מקור=תרגום חופשי משיחת שבת פרשת תרומה [[תשמ"א]].|מירכאות=כן}} == תוצר אמריקה מדבר על יחודא עילאה == מצויים הרי כאן הבחורים היוצאים ל[[שליחות]] (לתקופת חופש הקיץ) לקרב יהודים, כפי שנהוג הדבר בשנים האחרונות.

אותו תמים-שליח לא ידע כלל אודות ה[[יהודי]] הלזה. ה"פאה" ש"הציצה" היתה הייתה תוצאה של השרב ששרר באותו יום ובאותו מקום, אשר לכן הוא הסיר את מגבעתו ומכיון ובאותה שעה נשבה הרוח - התעופפה לו במקצת פאת ראשו, אף [[ציצית]] כנף בגדו, שבלטה החוצה - היתה הייתה תוצאה של בטלנות ותו לא...

... ולפלא שאינו מזכיר דבר מעניניו בתורה ומצוותי' - עתה. ובפרט על פי המדובר, אשר דוקא בימים הנקראים בלשון העולם ימי החופש, יש להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות, כיון שאז כמה דברים המבלבלים במשך ימות השנה, פטורים מהם, ועוד טעם נוסף בזה, לבעלי תכונות [[נפש]] מסוימות, אשר דוקא בימים אלו, שאין מחויבים על פי דין הישיבה למשמעת וללמוד תורה מספר שעות בכל יום ויום, הרי מראים שברצון הטוב ומבלי ציווי מבחוץ - מוסיפים על מספר זה כמה וכמה. ובפרט שעליו להראות "דוגמא דוגמה חי' בסביבתו עתה, מהו תלמיד ישיבה בכלל וישיבת תומכי תמימים בפרט, שממנו יראו וכן יעשו. וכמבואר בדברי חז"ל ורז"ל בכ"מ.{{הערה|1=ממכתב כ"ד [[מנ"א]] [[תשט"ז]] [[לקו"ש]] חלק ח' ע' 367.}}

===חובת הלימוד חלה כמובן גם מימי בימי החופש===

.. את זה לעומת זה עשה אלקים, וכשה[[גוף]] מתעסק לחזק בריאותו על ידי ענינים גשמיים כפשוטם, בהוספה באכו"ש טיול וכו' (ולא תמיד הכונה לעבוד את השי"ת - בגלוי) הרי זה דורש הוספה גם כן בבריאות הנשמה, ועוד יותר מאשר בבריאות הגוף, כיון שהסביבה בנאות דשא ממשכת יותר לענינים פשוטים הנ"ל מאשר בעיר, ולכה"פ צריכה להיות ההוספה ברוחניות כמו ההוספה בגשמיות, והרי מובא שזהו אחד הטעמים ללמוד פרקי אבות תיכף לכניסת הקיץ, כיון שאז הטבע מתחזק האילנות מלבלבים וכו', ומובן גם כן שמזה אין סתירה כלל וכלל להוראת הבעש"ט עזב תעזב עמו כו', ולא על ידי תעניות וסיגופים כי כח המתאוה יש להלבישו בקדושה וכו', עדי יקוים היעוק המקוה שה[[גוף]] לא רק שלא יבלבל להרוחני ולא רק שיסייע בידו אלא שאדרבה נקבה תסובב גבר.{{הערה|1=ממכתב [[כ"ו]] [[אייר]] [[תשט"ו]].}}