שינויים

|ראש הישיבה=[[אדמוהמהרי"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"בן מניעז'ין]]ועוד

'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של [[חסיד]]ים חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י מאמרי רבותינו נשיאנו. בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסרת מסגרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו בהכוונה רוחנית של [[אדמוהאדמו"ר הצמח צדק]]רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, שהייתה היסוד ואף הייתה יסוד להרחבת סנפי סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]]{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] , [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 והילךואילך].}}; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים". במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי ]] להיות "יושבים " כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=ראה שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}.  מסגרות לימוד אלו, שלא תמיד היו מבוססות דיין, היו הרקע לייסודה של [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי [[הרבי הרש"ב]], בשנת [[תרנ"ז]].

{{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}}ראשית הקבוצה הייתה בימי בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43]. ב[[רשימת היומן]] עמוד תנז כתוב [[תקל"ה]].}} ייסד [[אדמו"ר הזקן]] שייסד שלוש כיתות כיתת לימוד שכונו ''בשם "חדר א'"חדריםבו למדו חמשה עשר לומדים{{הערה|לקוטי דיבורים שם. ב[[רשימות היומן]] עמוד שז כתוב שהיו רק י"ב אבל בעמוד תנז כתוב ט"'''ו. הראשונה נוסדה בשנת }} שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקיאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי וב[[תקל"חזוהר]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]]ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, והשלישית בשנת ובשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של את החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים כאשר המשגיח הויה , כשהחל משנת [[אדמותק"ר האמצעינ]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו {{מקור}} ה[[חסידיםמשגיח]] רבים. == בזמן הצמח צדק==בשנת ב"חדרים" הוא [[תקצאדמו"דר האמצעי]] ייסד {{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הצמח צדקהריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]] ישיבה קבועה ב, [[ליובאוויטש]]. עם התפשטותה שביעי של [[תנועת ההשכלהפסח]] ברוסיה, הרחיב אדמובסעודת הלילה אות י"ר הצמח צדק ט.}}. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיהלימודיהם, ביניהם:[[ליאוזנה]], קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב היה אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רביםהזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, וייסד עוד כוללים חדשים רבים{{הערה|שם=ספר השיחות}}מה שריבה ביותר את כמות החסידים.

לאחר == בזמן אדמו"ר הצמח צדק==בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים": * '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.:בשנים [[תר"ד]]-[[הסתלקותתר"ה]] , במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר מהרהצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], [[קאליסק]], [[רססנה]], [[דוברובנה]], [[רודניא]], [[ינוביץ']] ו[[דוברומיסל]], ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}. *'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ושימוש של זקני החסידים על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}.בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}. ==בזמן הרבי הרש"ב==לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], - במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. הקבוצה מנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, שהיו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]] (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט.}}. בשנים [[תרנ"ד]] ו[[תרנ"ה]], לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת [[תרנ"ו]] הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני שממנו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=אגק ב}}. ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב יעקב אליעזר סקבלו (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. הרבי הריי"צ מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"{{הערה|שם=חב תכז}}.

{{טורים|מספר=2|תוכן=

*הרב [[יקותיאל דאקשיצער]].{{הערה|ר' מענדל ע' 100}}*הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק זג' עמוד שפ"ה, ע' שפה.}}*הרב [[יקותיאל דייטש]]*הרב [[ישראל נחמן מריישין]]*הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]]*הרב [[יואל מאיר חייקין]]*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]]*הרב [[מרדכי צירקינד]]

*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}}*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} סביו של הרבי מה"מ שליט"א.*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג , אגרת ד'תתעח.}}*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]סביו של הרבי מה"מ שליט"א.*הרב יצחק משה מוויעטקא*הרב חיים ברוך מ[[זלובין]]*הרב אליהו משה מאפצוהא*הרב שמואל ברוך מורשה*הרב אבא מצאשניק{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] - חלק ט', עמ' 31}}

*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשהורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]*הרב [[שלמה זלמן הבלין]]*הרב [[שניאור זלמן סלונים]]

*הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל יצחק חיים דובער וילנסקי|בער וילנסקי]])