שינויים

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]], 1942–[[תשע"ח]]) הינו חבר היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשבישראל]], העוסק לפרנסתו כעורך דין. ששימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים; בהנהלת ישיבת [[רבתומכי תמימים לוד]] מועצה אזורית 'תמר' שלחוף וב[[ים המלחועד למען שלימות העם]], מראשי עסקני חב. היה יו"ד ר המועצה הדתית ב[[קרית קריית מלאכי]], חבר וניהל את [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[הועד למען שלימות העםבית הספר למלאכה]], ומנהל המועצה הדתית בקרית מלאכי.

נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו להוריו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו {{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרלבלוי.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב ר' יוסף שירת ב[[טוביה בלויצה"ל]]כסגן אלוף במילואים, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ו[[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת זו עסק ב-[[770מבצעים]]וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"דבארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]](בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ), הקים הרבי את שכונת חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]] ב) וב[[לוד]] ([[קרית מלאכישיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]], והוא הצטרף למתיישבים במקום והיה מראשי ) במסגרת עבודתו ב[[עסקני אגודת חסידי חב"דבישראל]] שעסקו בפיתוח השכונה ובהרחבתה. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, וכן שימש במשך מספר שנים כראש המועצה הדתית המקומיתעבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

במשך השניםבשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, חרגה פעילותו מתחומי נחלת הר חב"ד והוא הצטרף לעסקנות כלל ארצית במסגרת וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודשבנימין ליפקין]]וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

כמו כן היה חבר בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[הועד למען שלימות העםכ"ה אלול]] [[תשע"ח]].

בשנת [[תשסהרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}. ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]"ו(מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] קיבל הכשרה לשמש כעורך דין, ומאז עזב ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את משרתו הרבנית ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'. עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על מנת שיוכל לייצג אישים שונים ללא ניגוד אינטרסיםהצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך) ==גלריית תמונות=={{תבנית:גלריה בלוי}}

*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין חבר ועדת איתור אגדות חסידי חב״ד, *בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]]והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}, לזכרו הוקם [[מכון נחלי דבש]]*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי [[ברוך יהודה בלוי ]] - ראשון לציון*בנומנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ר' יצחק בלוי - [[קרית גתמלאכי]]*בנו, ר' מנחם מענדל ישעיהו חיים צבי בלוי - ירושלים*בנומנכ"ל [[כולל חב"ד]], ר' ברוך יהודה בלוי - ביתרעילית*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבה שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[ראשון לציון]]*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי ==קישורים חיצוניים==*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:נחלת אישים בנחלת הר חב"ד: אישים]]