הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף חיים מבגדד"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]] | |תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]] | ||
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי''' באנגלית; '''Ben Ish Chai'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]]. | }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי''' באנגלית; '''Ben Ish Chai'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]]. | ||
| − | [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער| | + | [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר "בן איש חי"]] |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־09:39, 3 באוגוסט 2022
| רבי יוסף חיים מבגדד | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | כ"ז אב תקצ"ה |
| פטירה | י"ג אלול תרס"ט |
| תפקידים נוספים | פוסק, רבה של בגדד |
רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי באנגלית; Ben Ish Chai; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) ופאר יהדות ספרד.
.jpg)
תולדות חיים
נולד בבגדד כ"ז אב תקצ"ה בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב שהיתה נשואה לאביו בזיווג שני היו לו עוד 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.
לאחר פטירת אביו ביום ז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך בי"ג באלול הוא נפטר.
בתורת רבותינו נשיאינו
הבן איש חי[1] כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו[2] שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[3], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[4] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[5].
בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[6], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[7].
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"[8].
גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו[9].
ספריו
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד[10]:
- בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה[11].
- עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
- בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
- בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
- שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
- בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
- לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
- נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.
פיוטיו
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.
המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט בר יוחאי שחיברו רבי שמעון בן לביא רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.
לקריאה נוספת
- הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.
הערות שוליים
- ↑ בפרשת ויקהל אות י"ג.
- ↑ שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.
- ↑ אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
- ↑ התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
- ↑ באתר חב"ד
- ↑ התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
- ↑ התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242
- ↑ למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
- ↑ בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
- ↑ ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לישראל ירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל ירושלים בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים
- ↑ הספר הודפס במהדורות רבות, בעיקר נפוץ כיום מהדורתו של הרב משה אברמוביץ ובניו מחסידות ערלוי תושב בני ברק ת"ו בעל חנות ספרי אברמוביץ בבני ברק, מהדורה מנוקדת ומפוארת באותיות מאירות עיניים
