שינויים

נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' הרב [[שלום דובער פופאק]].

בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבילייבל גרונר]] והיה ממונה מטעם הרבי {{דרוש מקור}} על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].{{דרוש מקור}}

בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] ואף כתבו על כך לרבי בחששות שהדבר יזיק לפעילות חב"ד בהפצת היהדות והמעיינות למשל בהשגת האישורים כניסה למחנות צבא וכו' כשכנראה בעקבות זאת כתב אז הרבי שלכאורה לפי תיאור זה של המצב מסתבר הפסק בפעולות אלו למשך זמן{{הערה|במענה לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שכתב שרוצה לפרסם בעיתונו כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"}} וכן הורה שלא להשתמש ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו".  אירוע נוסף שארע בנושא זה, כאשר הכט פנה אל הרבי והביע את מורת רוחו מכך שמפרסמים בנושא המשיח וזהות המשיח, ולטענתו זה מרחיק יהודים במקם שליחותו. בתגובה, אישר הרבי וכתב שכאשר זה מרחיק יהודים אין לפרסם. מכתבו של הכט עורר את זעמם של רבים מהבחורים ב-[[770]] כעסו על התנגדות זו וכשהגיע הרב העכט ל[[770]] לקראת [[חג השבועות]] היה מי שהרחיק לעשות וביזהו תוך השתמשות ב'ידיים יד עשיו', כמה בחורים מתוך להט הויכוח דחפו מעט את הרב הכט.  לאור החשיבות בהרחקת אלימות מליובאוויטש, בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. יצויין שהרב העכט  כיום הרב הכט שינה את עמדתו בנושא וכיום הוא מהרבנים המעודדים דעתו, ונמנה על גדולי הרבנים שמעודדים את הפעילות בענייני משיח כולל זיהויו של [[פרסום הרבי כמלך המשיח]] ובפרסוםודואג לכך בפעילותו באילת. לעומתו, הרבנים ברוך לבקיבקר וישראל צבי גליצנשטיין שהיו שלוחים אז באילת גם, התנגדו לשיטתו ופרסמו על משיח, מה שיצר מחלוקת גדולה שגרמה לעזיבת השלוחים גליצנשטיין ולבקיבקר{{הערה|ע"פ עדות הרב לבקיבקר, בהתוועדות בישיבת חח"ל צפת.}} בתשנ"ה.

כיו"ר מוסדות חב"ד באילת, בפעילותו בעיקר אילת הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג לאנשים חסרי בית ואמצעי פרנסה, ודאג להקמת מקוואות מהודריםברחבי העיר.

בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.