26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
{{ציטוט|תוכן=חס ושלום לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת הלל וכו', שלזה אין שום מקום . ובפרט על פי המבואר ב[[תורה הקבלה|קבלה]] שהמועדים מכוונים כנגד ה[[ספירות]], [[שלושת הרגלים|ג' הרגלים]] הם כנגד ג' האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] [[חג"ת]], חנוכה ופורים (או: פורים וחנוכה - כב' הדעות שבזה) הם כנגד נצח והוד, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב (שיהפכו לעתיד לבוא לימים טובים וימי ששון ושמחה) הם כנגד יסוד ומלכות, ולפ"ז פשוט שאסור להוסיף יום-טוב.
ואפילו חג הגאולה י"ב תמוז שבו היתה הייתה גאולה כללית, אף על פי כן לא עלה על דעת אדם מעולם לקובעו כיום טוב ולומר בו הלל עם ברכה או אפילו בלי ברכה! והוא הדין לענין המאורעות שארעו בזמן האחרון - אין לתקן ולקבוע בהם יום טוב חס ושלום! ואף על פי שמצינו כמה גדולים שהנהיגו לבני ביתם ולזרעם אחריהם לעשות יום טוב ביום שנעשה להם נס, אמנם זהו רק לענין שיתבוננו בחסדי המקום שעשה להם . . אבל לא יום טוב כפשוטו.
וכן גם בנוגע לחג הגאולה י"ב תמוז, כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הידוע, בפירוש כיצד ובמה יש לנהוג בו יו"ט: שיעשו התוועדות להתעוררות והתחזקות בהפצת התורה והיהדות, ולהפיץ את זה בכל אתר ואתר - שבזה מתבטאת ההודאה, ועד"ז הוא גם בנוגע למאורעות שארעו לאחרונה ...}}.
===האחדות שנפעלה ביום זה===
לצד ההתייחסות המסייגת של הרבי מקביעת היום לחג, התייחס הרבי לאחדות שנפעלה בין בני ישראל כתוצאה משחרור [[הכותל המערבי]] בכ"ח באייר, בסמיכות ל[[חג השבועות]], וקישר זאת עם העובדה שכפי שבשעת [[מתן תורה]] היתה הייתה האחדות בין בני ישראל סביב עניני קדושה ההכנה לקבלת התורה, כך עצם העובדה שכל בני ישראל - גם אלה שנראים רחוקים משמירת התורה והמצוות - התרגשו משחרור הכותל והכריזו שלא יניחו להחזיר אותו בשום אופן, מבטא את האחדות בין בני ישראל סביב קדושת ארץ ישראל, ובכך נעשים ראויים לקבלת התורה{{הערה|התוועדות יום שני של חג השבועות תשכ"ז, תורת מנחם חלק נ' עמוד 52.}}.
== לקריאה נוספת ==