פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

יום הכיפורים (עריכה)

גרסה מ־14:27, 22 באוגוסט 2023

נוספו 12,786 בתים ,  14:27, 22 באוגוסט 2023
←‏ביטולו בתקופות היסטוריות
{{לעריכה}}[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]][[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]'''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]].
נקרא "[[קובץ:יום הכיפורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור המתאר את הכהן הגדול נכנס להשתחוות ביום הכיפוריםאחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]]''שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה'ולכן "[[עיצומו של יום הכיפורים''' הנקרא גם בשם יום הקדוש, הוא יום הקדוש בשנה, בו נמחלים עוונות כל ישראלמכפר]]".
== ערב יום הכיפורים ==בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי היה מחלק לקח. עניינו הוא, שבאם נגזר חביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון"ו על האדם שיזדקק לבריותשם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ייצא ידי חובה בבקשת ה'לקח'ומתפללים חמש תפילות.
בשנת [[תשי"א]] סיפר [[הרבי]], בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]: הבעש"ט מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים קיים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח הי' נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר", ואאמו"ר (סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[אדמו"ר מהורש"בקדש הקדשים]] נ"ע) הי' מוסיף "אַ זיס יאָר"<ref> [http://chabadlibrary, ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"א]</ref>
לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי ==יום הכיפורים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב בתורה==יום הכיפוריםמוזכר בתורה בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]] בהקשר של עינוי הנפש, אבל אעפ"כ (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַחכפרה, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"שביתה ממלאכה וקרבנות המוקרבים באותו יום:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה '''יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא'''. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה '''כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''' לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם|מקור=ויקרא כג כו-לב}}{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם... |מקור=במדבר כט ז-יא}}בחומש ויקרא גם מתוארת מצוות העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על כל השנהשני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל...וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה|מקור=ויקרא טז}}
לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב ענייני יום הכיפוריםומצוות עבודת היום בבית המקדש מרוכזים ב[[מסכת יומא]], נתן כמסכת זו נקראת גם "ק אדמוסדר יומא"ר שליט, כלומר, סדר היום. [[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם "א כיפורים"לעקאַח" בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.
== ערב יוהכ"פ מצוות וענייני היום==במרכז היום עומדת מצוות ה[[תשי"אתשובה]] ==הכוללת ווידוי.בערב את הווידוי אומרים בכל תפילות היום ואף ב[[ערב יום הכיפורים, ]] לפני כל נדרי, ה'תשי"א, בירך הרבי את אנ"ש: יתן השי"ת שתהי' לכאו"א התעוררות תשובה אמיתית, חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות. אמרו חז"ל "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה", ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר, ש"מזונותיו" לשון רבים, כולל מזון רוחני ומזון גשמי. ויה"ר שתהי' המשכת המזונות – מזון רוחני ומזון גשמי – ללא העלמות והסתרים, בטוב הנראה והנגלהאכילת הסעודה המפסקת.
בנוגע למצוות עינוי הנפש, חז"ל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, כדי לקיים את העינוי האמור בתורה. האיסורים הם: אכילה ושתייה (צום), רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.
== עיוכ"פ שנת המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[תשי"כרת]] ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל ב[[שבת]] ==.
לאחרי הברכה לקבוצה השלישית (ראה לעיל ע' 18), קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לה"חוזר===תשובה===ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב" הת' יואל כהן (שהי' בקבוצה זו), והורה לו לומר להתלמידים שלפני כל נדרי יכנסו כולם (באמרום: "זאג די בחורים אז זיי קענען אריינגיין שפעטער"){{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, והוסיף, שיכנסו גם אלה שנכנסו כבר לפנ"ז, אבל, רק התלמידים בלבד.כשנכנסו התלמידים לחדרו הק}} "יום הכיפורים הוא ', היזמן תשובה' כבר כלכל"ק אדמו. "ר שליטומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"א לבוש בהקיטל ועטוף בהטלית, ופניו מאויימים, והביט בחוזק על כאו{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "א מהתלמידים, ואח..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון"כ כיסה פניו הק' בטליתו, והתחיל לדבר בקול רועד וחנוק מבכי:(שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}})
כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרביבגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב"ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, הרי אתם בניו של הרבי (יש המבארים{{מקור|הובא בלקו"זייט איר דעם רבי'נס קינדערש חלק כ"ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה)וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה.ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן.אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 203 ואילך. ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ}} מדייק מלשון [[הרמב"פ ב"ברכת הבנים":ם]] שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא).
"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".לבד החיוב, יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} (כדלהלן)
יה"ר שתהיה לכם הצלחה בלימוד התורה ביראת שמים, ובמילוי הכוונה של הרבי ("איר זאלט אויספירן דעם רביחיוב התשובה כולל חיוב 'נס כוונה"). חתימה וגמר חתימה טובה[[וידוי]]' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים.
== ערב =כפרה===[[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: '''אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]יום הכיפורים תשיהוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה וה[[צעקה]] יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם".{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג ==.}}
אאולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה. לאחר תפלת מנחה – אמר הרבי:
יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבאבגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חרטה על העבר, והעיקר – קבלה חלק כט עמוד 203 ואילך.}}* עיצומו של יום מכפר - על להבא. וע"פ פסק חז"האדם שהאדם מתנקה מכל עבירותיו ודווקא ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין – תביא ההתעוררות תשובה את הגאולה השלימה והאמיתית ע"י 'שב המאמין בכפרתו' * שעיר המשתלח - בזמן [[משיחבית המקדש]] צדקנו, במהרה בימינוהיה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.* העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר.
ב==עבודת כהן גדול==ל[[כהן גדול]] יש ביום הכיפור סדר עבודה מיוחד. הסדר מפורט בפרשת [[לפנות ערב, נכנסו קבוצה אנשים (שלא היו קודם) לבקש ברכתו, ואמר:אחרי מות]]בחומש [[ויקרא]] וב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יומא]].
יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבאבמהלך עבודתו, חרטה על העברהכהן הגדול מחליף פעמים רבות את בגדיו, והעיקר – קבלה על להבאשבכל פעם הוא טובל. בסדר ישנם עבודות רגילות, בהם הכהן הגדול לובש את בגדיו הרגילים, ובעבודות המיוחדות שלו הוא לובש רק בגדים לבנים.
וכיון שפסקו חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאליןהכהן הגדול מתוודה על חטאיו ועל חטאי בני ביתו. לאחר מכן, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – והרי ישנה המחשבה טובה, והקב"ה מצרפה למעשה – יתן הקב"ה שההתעוררות תביא את הגאולה שלימה בקרובהוא הוא עורך גורל על שעיר שיוקרב לה' ושעיר שיושלח לעזאזל.
== ערב יום הכיפורים לאחר סיום סדר העבודה הכהן עורך סעודה וחוגג [[תשי"דיום טוב]] ==, על שיצא בשלום מן הקודש.
אחרי ==סדר היום והתפילות=====ערב יום הכיפורים==={{ערך מורחב|ערב יום כיפור}}[[תפלת מנחהקובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:*[[כפרות]].*טבילה במקווה.*חלוקת "[[לעקאח]]"{{הערה|מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', נכנסו להיכל בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבקש ברכתולבד', ואמר: שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.*מלקות.*[[וידוי]] בתפילת מנחה.*[[ברכת הבנים]].*אכילת סעודה מפסקת.
השי"ת יעזור שתהיה התעוררות תשובה אמיתית, בלי [[עצבותהרבי]]ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, ואם יש צורך – תהיה רק לאחר תפילת מנחה מברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש מברך את ה[[מרירותתמימים]], הקשורה עם את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא [[שמחהברכת התמימים]] פנימית, ובמילא תבטל השמחה את כל הגדרים, ובמילא גם ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי את ההעלמות וההסתריםהבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.
ותהיה ההתקשרות עם הקב"ה – ע"י הענין ד"דרשו הויה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"===ליל יום הכיפורים==={{ערך מורחב|כל נדרי}}בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[ערבית]], שהוא ענין קירוב המאור אל הניצוץ – באופן של מתפללים את תפילת [[התקשרותכל נדרי]] ודביקות הניצוץ בהמאור. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[ישראלאהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[אורייתאגשמיות]] וקוב"ה כולא חד, ובמילא תהיה חתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל[[עולם]].
== ערב יום הכיפורים לכל נדרי [[תשטפתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"וז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[הרבי]] ==נהג להחזיק את הספר הראשון.
אחרי תפלת מנחהלאחר תפילת ערבית, נכנסו להיכל כ"ק אדמו"ר שליטהנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי"א לבקש ברכתו]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], ואמר:עמ' 255}}.
מצות בשנת [[תשי"ב]], לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום בהרבי חילק לעקאח ו[[תשובהברכת התמימים|בירך]]את תלמידי התמימים, דהיינו שהתשובה ביוהכולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל"פ היא ענין של מצוהה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}.
ומכיון שרצונו של הקב[[אדמו"ה שבני ישראל יקיימו את המצוה – בודאי נותן הוא את הכח והאפשרות שתהיה התעוררות לעשות תשובהר הריי"צ]] הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, תשובה פנימית ותשובה אמיתיתי"ג [[אלול]] תרצ"ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.
וכיון שע"י ענין התשובה "מיד הן נגאלין" – יה"ר שתהיה [[גאולה]] מכל הענינים, הן מצד הנפש והן מצד הגוף, המבלבלים לעבודת ה', לימוד התורה וקיום המצוות, וענין זה יביא את הגאולה השלימה והאמיתית. חתימה וגמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.===שחרית==={{להשלים}}
== ערב יום הכיפורים [[תשט"ז]] =מוסף וסדר עבודה==={{ערך מורחב|סדר עבודה}}{{להשלים}}
אחרי [[תפלת ===מנחה]], נכנסו להיכל [[הרבי]] לבקש ברכתו, ואמר: מכיון ששנה זו התחילה ביום השבת – הרי, ע"פ דברי [[אדמו"ר הזקן]] ששבת ענינה תשובה עילאה, יעזור השי"ת ויתן שתהי' תשובה פנימית, תשובה עילאה, וממילא יהיה ריבוי ב[[לימוד התורה]], לימוד הנגלה ולימוד ה[[חסידות]],מפטיר יונה==={{ערך מורחב|מפטיר יונה}}{{להשלים}}
והתשובה תהיה מתוך שמחה===נעילה==={{ערך מורחב|תפילת נעילה}}תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, כפי שהוא ב[[ובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה עילאה]] הבאה לאחרי [[תשובה תתאה]], וכל האמור יומשך בשנה טובה ומתוקה ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]] גם יחד. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, בתוך כלל ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.
== ערב יום הכיפורים בתחילת התפילה [[תשי"זפתיחת הארון|פותחים]] ==את ה[[ארון קודש]] ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.
אחרי תפלת מנחהבמהלך התפילה החזן אומר בקדיש "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בכל מקום שאומרים "וכתוב, נכנסו להיכל הרבי לבקש ברכתוונכתב" אומרים במקום "וחתום, ואמר:ונחתם". ואין אומרים וידוי "על חטא".
יתן הקבבסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים "שמע ישראל ה חתימה וגמר חתימה טובה, לכל ' אלוקינו ה' אחד עם בני ביתו, בכל עניניו, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה" (פעם אחת) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שלש פעמים) "ה' הוא האלוקים" (שבע פעמים).
כיון שבשנה חל יוכ"פ בשבת, ובנוגע לשבת אומר החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את [[אדמו"ר הזקןמארש נפוליאון]] שענינו הוא תשובה עילאה, וגם יוכ"פ ענינו תשובה עילאה– יתן השי"ת שתהי' התעוררות תשובה אמיתית מתוך שמחה, וימשיכו זאת מלמעלה למטה על כל השנה כולה – שתהי' שנה טובה ומבורכת בגשמיות וברוחניות.
== ערב יום הכיפורים לאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת ב[[תשישופר]] ומכריזים "ט[[לשנה הבאה בירושלים]] ==יתן השי"ת התעוררות תשובה אמיתית.
וכיון שנכנסים לשנה מלאה – יהי רצון שתהיה שנה עשירה בכל טוב גשמי ורוחניאחר כך החזן מסיים את הקדיש, בכל הג' קויןקוה, תורה עבודה וגמילות חסדיםאין כאלוקינו, ובקו העולה על גביהן – קו התשובהעלינו, עד להתשובה דואומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קמ"ב|קמ"ב]]-[[תהלים ק"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנהנ|ק" – בחיים טובים ומתוקים, נשמה בגוף, ולמלא את הכוונה לעשות לו ית' נ]] ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[דירה בתחתוניםאחיה השילוני|מורו הידוע]], בשמחה ובטוב לבב, חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראל בטוב הנראה והנגלהלאומרם אחר נעילה{{הערה|לוח היום יום א' אלול}}. ולאחר מכן מתפללים ערבית.
חתימה וגמר חתימה טובה===מוצאי יום הכיפורים==={{ערך מורחב|מוצאי יום הכיפורים}}[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך [[קידוש לבנה]] במוצאי יום הכיפורים]]מוצאי יום הכיפורים הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].
בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ'''לקבוצה נוספת אמר:''' יתן השיקנג בשם אדמו"ת התעוררות תשובה אמיתית,ר הזקן}}.
שתהיה שנה תמימה ומלאה בכל הג' קוין==מהותו של יום=====עיצומו של יום מכפר==={{ערך מורחב|עיצומו של יום מכפר}}עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"א, תורה עבודה וגמילות חסדיםה"ג}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא ב[[מסכת שבועות]]{{הערה|שבועות יב, ובקו התשובה שעולה סע"ב ואילך}} מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים "יום הכיפורים אין מכפר אלא על גביהן עד לתשובה דבחינת השבים". ואילו רבי סבור ש"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנהבין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר",מכיוון שעצומו של יום מכפר.
ושתהיה האפשרות לעבוד את הקב====הכל מודים====הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ה בשמחה ובטוב לבב ובהצלחהד עמ' 1149, ועל ידי זה ימלאו את הכוונה דהתוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}} שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש"דירה בתחתוניםעיצומו של יום מכפר", שיהיה בטוב הנראה והנגלהכלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו ב[[תשובה]]; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.
חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל הסיבה לכך ש"עיצומו של יום מכפר" ואף הופך את הזדונות לזכויות, היא משום שביום הכיפורים מאיר בגלוי הקשר העצמי של נשמות ישראלשדבוקות וקשורות בכל מצב עם הקב"ה. קשר זה נעלה אף מעבודת התשובה, המוגבלת במידה מסויימת, לפי עוצמת התשובה. ביום הכיפורים מאיר עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב"ה. נשמת היהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה, הקב"ה. ביום הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות.
'''לקבוצה נוספת אמר:''' יתן השי"ת התעוררות תשובה שלימה ואמיתית, ושתהי' שנה מלאה, מעוברת ותמימהגילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בכל הג' קויןבתפילות שנתקנו ביום זה, תורה עבודה וגמילות חסדיםבמצוות היום, ובקו העולה על גביהן שהוא קו ובעבודת התשובה, ושימלאו את הכוונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, בשמחה ובטוב לבב. חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראלשביום זה.
== ערב יום הכיפורים [[תש==העובר על "כרת דיומא"כ]] ===='''לפני כל נדרייהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הצום, – בחדרו הק':''' הכל מודים שאין "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכםעיצומו של יום"מכפר עליו.
השי"ת יעזור שתהיו חסידים יראי-שמים ולומדים, ויקויים בכם הדבר הוא כעין הדין ש"הם הכירוהו תחלהאין קטיגור נעשה סניגור" – ע"י אור הנגלה והחסידות, ולחדור (כביאור [[הגאון הרוגוצ'ובי]]{{הערה|[[צפנת פענח]] על הרמב"דורכנעמען") את העולם בם הל' יבום פ"נר מצוה ותורה אורד ה"כ בסופה}} שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, אור הנגלה והחסידותבאופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, ויהי' קאתי מר דא מלכא משיחא – ש"יעלה הפורץ לפנינו"הרי שמובן, ע"י "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"5שגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, עד ל"נחלה בלי מצריםאין קטגור נעשה סניגור"6.
השי"ת יתן לכם חתימה וגמר חתימה טובה, בתוככי כלל ישראל.== ערב ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים [[תשכ"א]] =='''בפתח חדרו הק', בשעה 1:30 – לקבוצה מאנ"ש בירךאינו מכפר אם לא עשה תשובה:''' יתן השי"ת התעוררות תשובה פנימית ואמיתיתפורק עול, שהוא ענין תשובה עילאהמגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.
ויקויים הרבי מבאר בזה{{הערה|לקוטי שיחות חי"בקשו פני את פניך הויא ע' אבקש3}} שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב"ה]], ויומשך מהפנימיות דלמעלה עד להפנימיות דלמטהאז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, עד שיחדור בכל חלקי הנפש של כאל אחד ואחד מישראל ועניניוכיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, וגם בחלקו בעולםבגילוי הקשר בין היהודי לה'.
וכל ===אחת בשנה==={{ערך מורחב|אחת בשנה}}יום הכיפורים נקרא בכתוב "אחת בשנה"{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה יוסיף וימשיך בהחתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ואחד בהמצטרך לוהיא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, הן בעבודה ברוחניות והן בגשמיותא וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
יתן השי==ביטול הצום בהיסטוריה=====חנוכת בית ראשון===הגמרא מתארת את הנהגת בני ישראל בחנוכת בית ראשון, שהחל ימים ספורים קודם יום הכיפורים:{{ציטוט|תוכן=א"ר פרנך א"ת חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקהר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, בתוככי כלל והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראלכלייה, יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא. מאי דרוש? אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש דקדושתו קדושת עולם, וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כ"מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"ש? . . מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו? אין שמחה בלא אכילה ושתיה|מקור=תלמוד בבלי, מועד קטן, ט, א.}}מדברי הגמרא מובן, ששמחת חנוכת בית ראשון, דחתה את חיוב התענית ביום הכיפורים, עד לענינים גשמייםולכן אכלו ושתו ביום כיפור זה. ומסתפק הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.}} האם הקריבו את קרבנות יום הכיפורים, ועד למטה מעשרה טפחיםביום כיפור זה בו לא צמו.
===לעתיד לבוא===באם חנוכת [[הבית השלישי]] תימשך ליום הכיפורים, נוקט הרבי שלא יצומו כפי שלא צמו בחנוכת בית ראשון, ובפרט שחנוכת הבית השלישי גדולה ממנה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א'עמוד 12. [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] חלק א'עמוד 56.}}. באחת השיחות, ישנה אף משמעות שלא יצומו את יום הכיפורים [[לעתיד לבוא]] כלל{{הערה|ספר השיחות [[תש"נ]] חלק ב'אחר תפלת מנחה – בפתח חדרו הק' בירך:''' יתן השי"ת התעוררות תשובה פנימית ואמיתית,עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.}}.
ויקויים "בקשו פני את פניך הוי' אבקש"במדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ועי"ז תתעורר הפנימיות שלמעלהב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, שכולו טובגם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, ויומשך ממנה למטה בכל חלקי העולם דאיש הישראלי, ועיאין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"ל]] כל המועדים תשט"ז – בחלקו בעולם ובכל העולם כולו(סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}.
ויומשך "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", מטוב האמיתי, בטוב הנראה והנגלה, בבני חיי ומזוני רויחי,==לקריאה נוספת==*[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.*[[שערי המועדים]] יום הכיפורים.
ועד שיתגלה פנימיות העולם – שזהו ענין המשיח==קישורים חיצוניים=====ספרים וחוברות===* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] {{ספרייה}})* הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3319&CategoryID=895 היום הקדוש במחיצת רבותינו]''', שיבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנושבועון התקשרות, בחסד וברחמיםערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), בעגלא דידןז' בתשרי ה'תשס"ז (29/09/06)*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10880&CategoryID=1889 ממעייני החסידות - יום הכיפורים]''', למטה מעשרה טפחיםהתקשרות גליון 1054*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-03-15-09-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91-compressed.pdf כי בא מועד - יום הכיפורים]''', בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{PDF}}{{אינפו}} חודש תשרי תשפ"ב*הרב מאיר אשכנזי: '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-18-05-34-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-1.pdf הלכות ומנהגי יום הכיפורים]''' {{PDF}}{{אינפו}}===מולטימדיה===* [https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31577382&Video=True&Lang=Hebrew סדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים] - {{וידאו}}* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*'''תפילת כל נדרי''': [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 בביצוע אברהם פריד] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 בביצוע מרדכי בן דוד]{{וידפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תנש"א)]{{וידאו}}*שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3797921#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''הלכות ומנהגי יום הכיפורים''': הרב מנחם מענדל גלוכובסקי: '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 הלכות ומנהגי יום הכיפורים בטעמיהם]''' {{*}} הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/beis-medrash/715658/ חינוך הילדים ליום הכיפורים]''' {{*}} הרב יהושע ליפש: '''[https://chabad.info/beis-medrash/715637/ הלכות יום הכיפורים]''' {{*}} הרב טוביה זילברשטרום: '''[https://chabad.info/beis-medrash/716488/ מנהגי הרבי ביום כיפור]''' {{וידפו}}
חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בתוככי כלל ישראל, בגשמיות וברוחניות.{{כיפור}}{{חגים וזמנים}}חתימה וגמר חתימה טובה.{{הלכה}} '''להתלמידים:''' "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"1. יתן השי"ת לכם, בתוככי כלל ישראל, חתימה וגמר חתימה טובה בטוב הנראה והנגלה. שתהיו חסידים, יראי שמים ולומדים, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו הק', ותסייעו ותפעלו בהפצת המעיינות חוצה, שזה יביא את ביאת משיח צדקנו, למטה מעשרה טפחים, בעגלא דידן. ויקויים "בקשו פני את פניך הוי' אבקש" – פנימיות האדם ופנימיות העולם, ויהי' "אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא", בגאולה השלימה והאמיתית.{{הערות שוליים}}
חתימה וגמר חתימה טובה. == מוצאי יום הכיפורים == בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת [[תשי"א]] דיבר הרבי אודות המעלה ד[[בעלי תשובה]], והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי קטגוריה:יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג"). בשנת [[תשכ"א]] הזכיר הרבי בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים עכ"פ בדיבור בענין (עשיית) סוכה. == ראה עוד == [[יום כיפור והקהל]] == קישורים חיצונים ==|* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום כיפור] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] * הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח, וידיאו [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 חב"ד אינפו]* הרבי מברך את התמימים, וידיאו, [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 חב"ד אינפו]* קטע וידאו בו נראה הרבי מלך המשיח בעת הבאת תרנגול הכפרות לשחיטה בחצר - 770, וכן בחלוקת לעקאח בפתח סוכתו שבחזית הבנין [httpקטגוריה://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 חב"ד אינפותעניות]* סקירה מרתקת של הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם, ע"י הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 חב"ד אינפו]{{ערך חסר}}{{הערות שוליים}}{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]
מה עם ההתגלות?
1,396

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/87204...627983"