רבי '''יוחנן טברסקי''', האדמו([[מנחם אב]] [[תר"ס]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"ב]]) ה[[אדמו"ר ]] מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי [[מנחם נחום מרחמסטריבקא]]. הוכתר ל[[אדמו"ר]] לאחרי פטירת אביו בשנת [[תש"י]], ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.
== בא לארהקשריו עם הרבי==האדמו"ר היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבות. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} חתם על מכתב הברכה של גדולי התורה ב בכדי להחזיר יהודי בתשובה ==[[י"א ניסן]] של שנת השבעים.
באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה במנחם אב מספר נכדו הרב [[תשי"אנחמן יוסף טברסקי]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי של [[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו"ר הקודם מרחמסטריווקה]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג אלול תשי"א כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו. :
בשנת [[תשי{{ציטוטון|א. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסויימים, שישאלו אצל כ"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורקק אדמו"ר מליובאוויטש. ב. לפני כ-25 שנים, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|שאלתי את סבי זצוק"ל: "את מי הסבא מעריך יותר את כ"ק האדמו"ר מ... (כאן נקבתי בשם אחד האדמו"רים המפורסמים) או את כ"ק אדמו"ר מרחמסטריבקא ארהמליובאוויטש"ב]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כךוענה לי בלשון של תמיהה: וואס איז די שאלה?! דער... רב איז זייער גרויס פאר זיין עולם, החזיר לו אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלט'ס רבי!{{הערה|1= מה השאלה?! הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מצייניםמ... הוא גדול מאוד עבור הקהילה שלו, שזהו הביקור היחידי שהחזיר אבל הרבי לגדולי תורה שביקרוהו)מליובאוויטש הוא הרי רבי 'עולמי'!.}}. }}
כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו לארצות הברית עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]<REF>עמ' 273.</REF> ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארה"ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"... == החפץ חיים היה אומר שיש חיוב ללמוד את תורת [[הבעש"ט]] =חשיבות לימוד החסידות=== בשנת כשהיה ב[[תשכ"זיחידות]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי אצל הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> שוב ביקר ב[[יחידות]] ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ"ז]]. הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם ‘מאור 'מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות ]] בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]]<REF>{{הערה|1=ה, יח. ד, כב. ז, יב.</REF> }} שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא יתכן ייתכן שידע דין לאמיתו.
באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".
האדמו"ר היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבותבהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. את חתימתו מוצאים נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על מכתב הברכה של גדולי התורה ב[[י"א ניסןלימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] של שנת השבעים. וכאמור חתום על הכרוז לעידוד [[מבצע תפילין]]. == וועעלטס רבי ==
רבי ===בא לארצות הברית בכדי להחזיר יהודי בתשובה===באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה ב[[מנחם אב]] [[נחמן יוסף טברסקיתשי"א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו של בכורו הגה"צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג [[אלול]] [[תשי"ר הקודם מרחמסטריווקהא]]כותב מעניני חודש אלול, כותב וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד על קשרי אבותיו עם אדמו"רי בית חב"ד: הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו.
{{ציטוטון|א. האדמובשנת [[תשי"ר ד]] בא רבי יוחנן זצוק"ל לא היה רגיל לומר דברי תורה בשולחנו בלניו יורק, לחתונת בנו [[שבת קודשחי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארצות הברית]], כי כך נהגו אבותיו הקדושים. אולם לאחר שהיה ביחידות בשנת והוא נכנס ל[[תשכ"זיחידות]]לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, הוא התחיל לומר תורה בשבת. ונראה שזהו בעקבות מה שדיבר עמו החזיר לו הרבי ביחידות בענין הפצת תורת החסידות. ב. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסויימים, שישאלו אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ג. לפני כ-25 שנים, שאלתי את סבי זצוק"ל: "את מי הסבא מעריך יותר את כ"ק האדמור מ... ביקור באכסנייתו (כאן נקבתי בשם אחד האדמו"רים המפורסמים) או את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש". וענה לי בלשון של תמיהה: וואס איז די שאלה?! דער... רב איז זייער גרויס פרר זיין עולםיודעי דבר מציינים, אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלטס רבי!{{הערת שוליים|1= מה השאלה?! שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי מ... הוא גדול מאוד עבור הקהילה שלו, אבל הרבי מליובאוויטש הוא הרי רבי ‘עולמי'!.}}לגדולי תורה שביקרוהו).}}
כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1== מקורות ==עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארצות הברית בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&idלקריאה נוספת==1371 [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 465.{{סדרה|הקודם=רבי [[דוד טברסקי (הראשון)|דוד טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[תש"י]]-[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]|הבא=רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] - [[ארה"ק]]{{ש}}רבי [[חי יצחק טברסקי]] - [[בורו פארק]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|טאדמו"רים בירושלים]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]